עבור אוהדי מכבי חיפה יש זיכרון אחד ויחיד מלואיס פרננדז, המאמן הטרי של נבחרת ישראל.
ב-19 במארס 2006, התארחה חיפה אצל קבוצתו, בית"ר ירושלים והפסידה 1:0. אם תשאלו את האוהדים הירוקים, סביר להניח שרובם לא זוכרים שליאור אסולין כבש את שער הניצחון, אבל מה שבטוח, כולם זוכרים את העימות המילולי בין הצרפתי למאמן חיפה, רוני לוי, כי דברים כאלו לא רואים במחוזותינו כל יום.
אחרי דין ודברים בין השניים על הקווים בטדי, הצליח הצרפתי להוציא את רוני לוי מכליו. פרננדז הוציא את הסוכריה מפיו וסימן ללוי להיות בשקט עם האצבע. אפילו המאמן הישראלי, אחד האנשים היותר רגועים בכדורגל שלנו, לא התאפק והחזיר לצרפתי באותה מטבע.
מחול השמות בנוגע לזהות המאמן שעשוי להחליף את דרור קשטן על הקווים בנבחרת, הסתיים. הבעיה הגדולה, יאמרו מתנגדי מינויו של הצרפתי, היא שלוזון הסתפק במועט. הרי השמות הגדולים, אותם הוא רצה לראות באצטדיון ר"ג, כמו רונאלד קומאן, דונאדוני, או אפילו פתיח טרים לא היו מוכנים לעבור ל"מעצמת" הכדורגל שלנו.
פרננדז, שכבר מכיר היטב את הדרך מנתב"ג לר"ג, הסכים לבוא תמורת חוזה המוערך בכ-480 אלף יורו לעונה כאשר הוא יקבל מענק של 250 אלף יורו אם הנבחרת תצליח להעפיל ליורו 2012.
"אני עוד אחזור לאמן בארץ, אבל לא קבוצה בליגה, אלא את הנבחרת", אמר פרננדז לפני שעזב את הארץ. חוזהו הנוכחי יהיה לשנה וחצי. תהיו בטוחים, הוא לא יזמן לנבחרת את באדיר ויציב אותו בעמדת החלוץ, הוא גם לא יקשור לבן חיים את הידיים בהגנה.
פרננדז לא ילמד אותנו שום דבר חדש והוא גם לא צריך ללמוד מאיתנו כלום. מינויו של המאמן הצרפתי, הוא הימור גדול מאוד של לוזון וחבריו לוועדת האיתור, האמת, הימור כמו כל מאמן אחר שהיה מגיע לכאן. רגע לפני החזרה הסופית של לואיס לכותרות שלנו, קבלו טעימה קטנה על האיש שאולי יעשה מה שארבעים שנה לפניו, אף אחד לא הצליח.
אהבת חייו
האיש בו תולה אבי לוזון את התקוות הגדולות לקחת אותנו סוף סוף לטורניר גדול, לא מחזיק ברזומה מפואר על הקווים, אבל אין ספק שמדובר באיש כדורגל בכל רמ"ח איבריו.
פרננדז, בן ה-59, נולד בספרד. חוזהו המקצועני הראשון של המגן/קשר היה בפאריס סן-ז'רמן ועם מועדון הפאר הצרפתי, איתו גם זכה בשני גביעים ובאליפות אחת, אבל ההישג הכי גדול שלו הוא ללא ספק, הזכיה ביורו 84'. פרננדז היה חלק בלתי נפרד מנבחרת הטריקולור הנפלאה עם פלאטיני שזכתה בטורניר אחרי ניצחון 0:2 על ספרד מול האוהדים הצרפתים.
ב-86' נבחרת צרפת הגיעה למקסיקו בתקווה להמשיך במומנטום ואולי גם לזכות בגביע העולם. אחרי 0:2 על איטליה בשמינית הגמר, נבחרת ברזיל של זיקו, סוקרטס והחברים ארבה בפינה. אחרי 1:1 בתום 12 דקות הלכו הנבחרות להארכה. מי אם לא, פרננדז כבש את הפנדל המכריע ושלח את צרפת לחצי הגמר, רק כדי להפסיד 2:0 למערב גרמניה.
הצרפתי פרש מכדורגל פעיל ב-1993 אחרי ששיחק בקאן, לא לפני שהוסיף אליפות למאזנו במדי פ.ס.ז'. ב-17 השנים האחרונות התרוצץ פרננדז על הקווים בשמונה קבוצות שונות. על הקווים בקבוצה הגדולה של פאריס הוא זכה בגביע הצרפתי, גביע הליגה ואפילו הביא את גביע המחזיקות ב-1996.
בארבע השנים לאחר מכן בילה המאמן על הקווים של בילבאו בספרד וב-98' אף הצליח מאוד עם המועדון והגיע איתו למקום השני בליגה. אחרי שחזר לפ.ס.ז' ולא ממש הצליח (מלבד זכיה באינטרטוטו), קפץ לגיחות באספניול ובקטאר, עד שבנובמבר 2005 נחת בבית"ר ירושלים.
האירופי הכי ישראלי שיש
אין זה משנה אם הנבחרת תהיה בפיגור אם שתוביל, תהיו בטוחים שפרננדז לא יהיה רגוע. עימותים בינו לבין שחקנים או אנשי מקצוע אחרים הם דבר שבשגרה, כמו שקרה בינו לבין הילד רונאלדיניו, אותו ייבש הצרפתי על הספסל של פ.ס.ז'. על הקווים בטדי, לא היה אף אחד שלא זכה לטעימה מ"הפאסון" הצרפתי של המאמן.
עומרי אפק למשל, לא זוכר לטובה את תקופתו בבית"ר תחת שרביט המאמן. שלא לדבר על טון קאנן שמצא עצמו מהר מאוד מחוץ למועדון, זמן לא רב אחרי שפרננז הובא ע"י ארקדי גאידמק לתפקיד הג'נרל מנג'ר. גם עם אוהדי בית"ר מה שהחל כסיפור אהבה, נגמר כרומן כוזב.
האוהדים, כמה מפתיע, לא היו מוכנים לסבול את החגיגות של מור גולן בדקה ה-90 בטדי כשהכח עמידר ר"ג ניצחה את בית"ר ופרננדז. "אני לא מוכן לקבל את הקללות של האוהדים", אמר המאמן והוסיף: "רק בזכותי באו לארץ שחקנים כמו דויד אגאנסו, ז'רום לרואה ופבריס פרננדז".
פרננדז לא אוהב "פרופסורים" של כדורגל, מה שאומר שהוא לא היה מסתדר יותר מדי טוב עם גיורא שפיגל למשל. הוא משחק כדורגל מהיר, פשוט ובעיקר יעיל. הוא אמנם נולד באירופה אבל הוא רחוק שנות אור מלהידמות לריצ'ארד נילסן או אפילו לקאנן. "מאמן שכונה", אוהבים לקרוא לפרננדז בארץ.
המנטליות של הצרפתי דומה מאוד לזו של השחקנים הישראלים. הוא ממש לא יפול עליהם כחייזר משום מקום עם בקשות שונות ומשונות. מה שבהחלט עובד לטובתו ועובד טובתנו, היא העובדה שפרננדז מדבר ספרדית שוטפת והתקשורת שלו עם יוסי בניון, דודו אוואט, קולאוטו ואפילו עם בן סהר תהיה מצויינת.
אבי לוזון לא רצה מאמן מקומי אבל הוא הביא את המאמן האירופי הכי ישראלי שיש. לפי מה שאנו שומעים, המאמן הצרפתי התבקש ויתבקש לשמור על ממלכתיות מתוקף התפקיד. עזבו אתכם שטויות, ממלכתיות או לא. אם מישהו בהתאחדות חושב שפרננדז יעביר את הקנדציה שלו על הקווים בנבחרת בשקט, יש לו טעות חמורה. אבל זה לא משנה. המטרה מקדשת את האמצעים.
