לבית"ר ירושלים ובמיוחד לאוהדיה הוותיקים תמיד יהיה מקום חם בלב למכבי ת"א. ולא, חס וחלילה לא בגלל אהדה למועדון מהמרכז, אלא דווקא בגלל שהצהובים-כחולים היו במקום הנכון בזמן הנכון כדי להפסיד לשחקני המנורה ולהעניק להם את שני הגביעים הראשונים שלהם בתולדות המועדון.
מי שחשב שמכבי חיפה והפועל ת"א, שתי הגדולות של הכדורגל הישראלי, הן המצליחות הגדולות גם בגביע בדור האחרון - טועה. שתי הקבוצות, שמוגדרות לא פעם בקלישאה המפורסמת "קבוצות גביע טיפוסיות" הן דווקא מכבי ת"א ובית"ר ירושלים. אחרי שאיבדו סיכוי ממשי לזכות באליפות, הן נפגשות הערב (רביעי) ב-21:00 בטדי ל"גמר הגביע/משחק האליפות" שלהן העונה כבר בשמינית-הגמר.
לא בכדי אצטדיון טדי יהיה הערב מפוצץ לגמרי. המפגשים בין מכבי לבית"ר כמעט תמיד היו חמים, מעניינים, עם אווירה נפלאה וכדורגל טוב. די לזכור את המפגשים בין איווניר, טבק ודריקס למלמיליאן, דני נוימן ויוסי מזרחי בשנות ה-80, או את הקרבות בין אבי נמני לרונן חרזי בשנות ה-90, כדי להבין את המשמעות של המפגשים בין שתי הקבוצות בעלות הקהל הרב.
בדור האחרון זכתה מכבי ת"א במספר הגביעים הרב ביותר – שבעה במספר, כאשר בית"ר הניפה אותו חמש פעמים. הפועל ת"א ומכבי חיפה זכו בארבעה גביעים כל אחת ב-25 השנה האחרונות.
היסטוריה בגביע: בית"ר לוקחת גמרים, רק נמני מנצח את ירושלים
התואר הראשון של בית"ר ירושלים בהיסטוריה היה ב-1976, אז בחור צעיר בשם אורי מלמיליאן הוציא את כל ירושלים לרחובות, כשכבש את שער הניצחון ב-1:2 מול מכבי ת"א בגמר. היה זה הגביע הראשון מבין שבעה בו תזכה בית"ר בהיסטוריה שלה, כאשר השני הגיע שלוש שנים מאוחר יותר – ושוב הקורבן היתה מכבי ת"א ובאותה תוצאה - 1:2, כאשר דני נוימן ויוסי אברהמי (בשער גדול) כבשו את השערים. בית"ר אוהבת את ה-1:2, כאשר מתוך שבעה גמרים בהם זכתה בגביע, בארבעה מהם היא ניצחה בתוצאה זו.
אלה היו שני הגמרים היחידים בהם נפגשו השתיים אבל בחצי-הגמר, בחגיגה הגדולה של אצטדיון ר"ג, היו כמה מפגשים כאלה.
בעונת 85-86 ניצחה בית"ר את מכבי 1:2 בחצי-הגמר והמשיכה לזכיה מול שמשון ת"א עם ניצחון בגמר בתוצאה.... כמובן 1:2. בעונת 86-87 הגיעה הנקמה כשר"ג מפוצץ ראה את אלי דריקס כובש את השער הראשון ואז אלון נתן השתלט על כדור במרכז המגרש, עבר מספר שחקני בית"ר, נכנס לרחבה, השכיב את יוסי מזרחי ובעט לרשת החשופה במבצע ענק בדרך ל-0:2. בגמר ניצחה מכבי ת"א את מכבי חיפה בפנדלים, במשחק שייזכר בעיקר בזכות המספרת של אלי דריקס שהשוותה את התוצאה ל-3:3.
בעונת 95-96 לעיני טדי לוהט התקיים מפגש רבע-הגמר: אבי נמני כבש את השער היחיד במשחק ומכבי ת"א המשיכה לזכיה בדאבל באותה עונה עם דרור קשטן על הקווים. בעונת 96-97 נפגשו השתיים בר"ג בחצי-הגמר, כאשר שני פנדלים מדויקים של נמני הספיקו לניצחון 0:2 ולעליה לגמר, שם נוצחו הצהובים ע"י הפועל ב"ש.
יאמנו הצעירים לפנינו: נמני מול אמסלם
על ספסלי שתי הקבוצות יעמדו שני מאמנים צעירים שאת רוב שנות הקריירה שלהם הם עשו במועדונים אלה. במלים אחרות: סמלים. נמני מאמן כבר כשנה וחצי את מכבי ת"א, אמסלם עומד על הקווים רק חודש אבל המאזן שלו מושלם עד כה – ארבעה משחקי ליגה וארבעה ניצחונות.
בשני המקרים מהווים המאמנים מודל לחיקוי עבור השחקנים, שנלחמים גם עבורם. נמני ואמסלם הם בני אותו דור, שיחקו יחד בנבחרת והיו שותפים לעשרות משחקים גדולים בקריירה שלהם – בקבוצות, בנבחרת, בליגה ובאירופה. כמאמן נמני היה שותף להפסד בדרבי התל-אביבי מול הפועל בגביע בשנה שעברה וכעת הוא עומד בפני עוד "גמר גביע" מבחינתו.
לאמסלם מדובר במשחק ראשון גדול כמאמן ראשי עם הרבה קהל, מתח מורט עצבים ומשחק נוק-אאוט שאי אפשר לתקן. מעניין יהיה לראות את שני המאמנים הצעירים עומדים בלחץ – מדובר במבחן מרתק עבור שניהם.
השוערים: שטראובר מול הרוש
כמעט 14 שנה מפרידות בין לירן שטראובר שמתקרב לגיל 36 לבין אריאל הרוש שחגג בחודש שעבר 22. מדובר כמעט בפער של קריירת בוגרים של שחקן, כאשר שוער מכבי ת"א כבר בשלהי הקריירה ושוער בית"ר עוד לפני השיא שלו.
מדובר בשני שוערים מוכשרים שנמצאים ברשימת השוערים הטובים בליגה: שטראובר, שלקח תארים בקריירה, היה בנבחרת ושיחק בליגת האלופות, הוכיח מספיק את איכויותיו – הרוש, מוכשר בטירוף, הוא משוערי העתיד של הנבחרת ולא אתפלא אם בעוד שנים מעטות נראה אותו בין הקורות של קבוצה באירופה.
שטראובר בעל ניסיון רב במשחקים מסוג זה, שיחק בגמרים והיה בדרבים. הרוש עדיין חסר ניסיון במשחקים גדולים באמת, אבל העובדה שהוא משחק במבצר שלו, בטדי, מקזזת את היתרון של מקבילו המבוגר יותר. השאלה תהיה איך יתפקדו השניים אם הקבוצות יגיעו לפנדלים – למרות הניסיון של שטראובר, מדובר פה במומנטום ומי שיגיע מרוכז יותר יכול לעשות את ההבדל.
אם נתייחס לשחקנים הבועטים אז הניסיון של שטראובר מתבטל מכיוון שלבית"ר יש פנדליסטים בעלי ניסיון רב כמו אבירם ברוכיאן, אריק בנאדו, שמעון גרשון, עידן טל, ברק יצחקי, טוטו תמוז ועמית בן שושן שיש להם יותר פז"ם מהצעירים של מכבי.
ההגנה הסבירה של מכבי מול התקפת המחץ הבית"רית
היתרון לדעתי בהגנות שייך למכבי ת"א לה יש בלם איכותי ביותר, רונלד ראלדס, שמלבד מעידה חד פעמית בדרבי הוא גילה יכולת מצויינת בהגנה של אבי נמני. הבוליביאני עמד בכבוד מול ההתקפה של מכבי חיפה, בשני המשחקים מולה, והוא מצליח לכפות על האיטיות היחסית שלו במשחק חכם. גם ניסו קפילוטו הצעיר, שהתגלה מחדש במשחק מול חיפה בסיבוב הראשון בבלומפילד, מתקדם יפה ויכול להיות באנקר בהגנת הצהובים-כחולים לשנים רבות.
מצד שני, נשאלת השאלה איך יעמדו השניים מול התקפת המחץ של בית"ר: ראלדס צריך להתמודד מול המהירות של ברק יצחקי, שנמצא בכושר פנטסטי, ומול טוטו תמוז שיודע לעקוץ בזמן וכבר כבש העונה שער מול מכבי בבלומפילד לאחר טעות של ראלדס. יום טוב של חלוצי בית"ר ושטראובר יכול להוציא יותר מכדור אחד מהרשת (ואני לא מדבר על הפנדלים).
בצד השני של המגרש תחכה לחלוצי מכבי ההגנה של בית"ר, שהדבר האחרון שאפשר להגיד עליה הוא שחסר לה ניסיון. גם אריק בנאדו וגם שמעון גרשון (ותומר בן יוסף אם יפתח לבסוף במקום בנאדו) שיחקו מאות משחקים בליגה ובגביע שלא לדבר על הניסיון הבינלאומי שלהם כשלבשו את המדים הלאומיים.
אבל אין מה לעשות, הגיל עושה את שלו, והם כבר לא מהירים כמו פעם - אבל הניסיון שלהם והעמידה על המגרש תוכל לכפות. אם איליה יבוריאן, האיטי יחסית, ישחק אז הם יוכלו להתמודד מול המהירות שלו, אבל אם עמנואל מאיוקה יפתח מבערים – זה יכול להיגמר רע עבור בית"ר.
הקהל: יתרון לבית"ר
אם עד עכשיו הנקודות שציינתי היו די מאוזנות, פה יש יתרון גדול לבית"ר: המשחק מתקיים בטדי, היכל כדורגל, שזה המגרש הביתי של הירושלמים שאוהדיהם רכשו כ-13 אלף כרטיסים ויהיה להם רוב מוחץ ביציעים.
לאוהדי מכבי הוקצו אלפיים כרטיסים, שנחטפו כמובן, אבל אם בית"ר תפתח טוב, הקהל יתחמם ויהיה קשה לעצור את הטירוף. אם מכבי תפתח טוב ובית"ר תילחץ, הקהל עשוי להכניס את הקבוצה עוד יותר ללחץ מה שישחק לטובת מכבי.
אין לנו הרבה משחקים כאלה בשנה, במיוחד כשמדובר במשחק שאי אפשר לתקן אח"כ – שתי הקבוצות רוצות לנצח, שתיהן רוצות ללחוץ את היד לנשיא בחודש מאי עם חיוך. נותר לנו רק לבקש מכל השחקנים בהצגה – תנו לנו שואו.
