ילד בלונדיני באדום על דשא מחזיק כדורגל ומחייך (צילום: jupiter images)
"הילד רוכש דרך הספורט יכולת לפתרון בעיות" | צילום: jupiter images

יעקב בוזגלו, אביו של מאור בוזגלו, תקף לא מעט מאמנים ואנשי מקצוע בכדורגל הישראלי על יחסם לבנו. עמנואל בן חיים, אביו של טל בן חיים, הגיע אף לעימות פיזי עם הסוכן דייויד אבו. ככה זה כשההורים מעורבים בקריירה הספורטיבית של הילד. הרבה פעמים הפרסום הוא שלילי, אבל אסור לשכוח שללא תמיכה נכונה ואוהבת מהבית, ילדים לא יוכלו להתפתח ולהפוך לספורטאים. במשפחות בהן ילד אחד או יותר עוסקים בספורט מקצועני, יש צורך להתגייס ולהיערך בהתאם. גם בדאגה לתזונה של הילד, לשעות השינה ולהסעה לאימונים, אבל לא רק.

המרכז לפסיכולוגיית ספורט מבית המרכז לטניס בישראל, מספק אימונים מנטאליים, סדנאות והכוונה להורים עבור כ-9000 ילדים ב-14 מרכזים ברחביי הארץ. על פי ד"ר הלן כץ, פסיכולוגית במרכז, ההורים חייבים להעביר לילד את המסר "אנחנו גאים בך ובהשקעה שלך" ללא קשר לתוצאות שהוא משיג. מעבר לזה, חשוב שהילד יהנה מהספורט בלי קשר אם ניצח או הפסיד.

עוד טוענת כץ כי יש ליצור דיאלוג עם הילד ולהביע הערכה ליכולות אותן הוא לומד, שהרי ספורט הוא מנוף לחינוך ויש לשבח את הילד על התנהגות ראויה ועל היכולת להתנסות בדברים חדשים ללא פחד מכישלון. "כאשר הילד יודע מה אנחנו מצפים ממנו ואנו יודעים מה הוא מצפה מאיתנו, התסכול, חוסר האונים והחיכוכים קטֵנים באופן ניכר".

גם אחרי הפסד, חשוב להסביר לילד שזהו חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה ומהמסע הארוך בדרך להיות שחקן. צריך להתייחס לקושי ולהזדמנות ולהדגיש את הדברים החיוביים במשחק, כמו המאמץ, לחימה, יוזמה. "שדר לילד כי אתה מבין את הקושי בהפסד, את התחושה הלא נעימה והקושי לשאת ולהתמודד עם החוויה. עזור לילד להבין שכישלון הוא הזדמנות לנסות מחדש בדרך טובה יותר".

כץ ממליצה כי אחרי שהילד התאושש ומוכן לדבר על המשחק, כדאי לנסות ולדובב אותו בשאלות לגבי החוויה האישית שלו, המטרות שהציב לעצמו לפני ומה הוא יכול להסיק מהמשחק לגבי ההמשך. "ככל שהילד ידבר וישתף, תוקל עליו ההתמודדות עם החוויה. גם כשהוא לא מעוניין לדבר או לשתף, הוא עדיין מקשיב. לכן יש חשיבות רבה למסר שאנו מעבירים לילד".

יש מסרים שיש להימנע מלהעביר לילד. אסור לקשור בין האהבה לילד לתוצאות המשחק או לנהל את חיי המשפחה בהתאם לתוצאות. גם השוואת הילד לילדים אחרים אינה תורמת אלא מוסיפה לחץ לחוויית ההתמודדות שלו. חשוב גם לתת לילד להתמודד בעצמו עם הבעיות. "הדרך אותו, אך אל תפתור לו את הבעיות. זכור שהילד רוכש דרך הספורט יכולת לפתרון בעיות והתמודדות עם אתגרי החיים". בכלל, ההורה צריך תמוך ולא לאמן. לשם כך יש לילד מאמנים על המגרש.

בכל מקרה, יש להימנע מהערות שליליות. "הערה שלילית אחת מפיך מאפילה על 50 תגובות חיוביות , טוענת כץ, " המקרה היחיד בו יש מקום להערות שליליות הוא כאשר השחקן אינו מתנהג בחוסר ספורטיביות בניגוד לערכים המקובלים עליכם (מקלל, מרמה, מתנהג באלימות...)".

"יהיו הרבה עליות וירידות", היא מסכמת, "אבל הדבר הכי חשוב הוא שהילד שלך צריך להרגיש דרך המסרים שלך, ההתנהגות שלך והקשר שלכם שההורה אוהב אותו ותומך בו בכל מצב".