mako
פרסומת

יום העצמאות: המשוגעים לאופנים

אביב, מזג-אוויר נעים בחוץ. בדיוק הזמן לעלות על האופניים, ולצאת למסע חוצה ישראל – ממטולה ועד אילת. פגשנו כמה רוכבים, שמנסים להסביר למה אדם בלי אופניים, הוא כמו דג בלי מים

כרמל לוצאטי
פורסם:
הקישור הועתק

מזה מספר שנים שמספר רוכבי האופניים בארץ הולך וגדל באופן משמעותי. יותר ויותר אנשים נדבקים ב'חיידק' ומעדיפים לבלות את זמנם הפנוי בישיבה על כסא צר ודיווש בלתי פוסק. כתבנו כרמל לוצאטי התלווה ל'חוצה ישראל' – מסע של ארבעה ימים, 28 רוכבים, 700 ק"מ ואינסוף חוויות - במטרה לנסות ולהבין את התופעה.

"אני מקווה שנסיים את זה ועדיין נהיה מחויכים", מזניק גונן הרפז מחברת יזראל סייקלינג את המסע, והחבורה יוצאת ליום הראשון הכולל טיפוס לרמת הגולן, הקפת הכינרת וסיום בעמק בית שאן (170 ק"מ סה"כ).

וזו לא תחרות. מדובר באסופת רוכבים בכל מיני רמות – מכאלה שרוכבים כבר שנים עד אלו שרוכבים רק כשנה - וכדי לגשר על הפערים עושים הפסקות תה מדי כמה עשרות קילומטרים, וגם הגשם, שקצת פוגע בתכניות, לא מצליח לשבש את מצב הרוח הטוב.

"אם תשאל אותם כשנגיע לאילת מה אתם עושים פה, יגידו לך שהם לא יודעים, זאת הפעם האחרונה וזהו מיציתי", מסכם אחד הרוכבים. "אבל כמו בלידה, שעה אחרי זה יעברו הכאבים והם ישאלו מה האתגר הבא?"