בתקופה של ספורט מקצועני כמעט ולא ניתן לעשות הפרדה בין ענף הספורט עצמו לבין הגופים הכלכליים שאמורים להזין אותו. בשבוע בו נפתחה ליגת העל בכדוריד התרחשו שני אירועים כלכליים בעלי השפעה מובהקת על הענף הקבוצתי שבישראל, כמו ברוב מדינות העולם, אינו זוכה לפופולריות יוצאת דופן.
האירוע הראשון הוא ברור מאליו ובעל השפעה ישירה על הליגה, חתימת הסכם אימוץ עם הטוטו-ווינר והזרמת 700 אלף לליגה, שתיקרא השנה 'ליגת ביג ווינר'. האירוע השני הוא קשור לליגת הכדוריד רק בעקיפין, חידוש מושב הכנסת ועמו הדיונים על תקציב המדינה לשנתיים הבאות. המצאותו של חובב כדוריד בדיונים יכולה בקלות יחסית לשדרג משמעותית את הענף בישראל, בהקצאה לא גבוהה של משאבים.
בתקופת הזוהר של ארקדי גאידמק בישראל, בה הגביר הוציא מכספו לכל דורש ולא חסך גם בתחום הספורט, דובר גם על השקעה בכדוריד שתאפשר לשחקנים המובילים לקבל משכורת נוספת, שיקבלו במסגרת הנבחרת, ותתווסף לסכום לו הם זוכים בקבוצותיהם.
המשכורת היתה אמורה להסתכם בהכנסה נאה, שתאפשר להם לחיות מכדוריד מבלי לעבוד במקביל בתחום אחר. אז דובר על סכום של שבין מיליון לשני מיליון שקלים בשנה, סכום פעוט למדי במונחים של השקעה בספורט, פירורים בכל הקשור לנתח היחסי מתקציב המדינה.
אך סיפור גאידמק נפל ובמקח ובמכר הפוליטי סביב בתקציב, ספק איזה מפלגה תילחם עבור כסף לכדוריד, הישג שקשה להציגו לבוחר הפוטנציאלי. במצב העניינים הזה ימשיכו שחקני הכדוריד המובילים לעבוד במקביל לקריירה הספורטיבית, לרוב במשרה מלאה, לעתים גם ביום המשחק עצמו.
"אני עובד משמונה עד חמש בכל יום ואז מגיעים לאימון גמורים. אני עובד בשישי גם, ביום של משחק ויש עוד כמוני. זה משפיע על היכולת במשחק, אבל אין לי ברירה, אני צריך לחשוב על העתיד", אומר עופר לוזון, הפיבוט של הדאבליסטית מכבי ראשל"צ, העובד כמהנדס בניין בחברת 'בסט' ומתחיל את היום בשש בבוקר, כדי להגיע בזמן למקום עבודתו שבחיפה.
גם קפטן נבחרת ישראל, יואב נאמן, המשחק במכבי ראשל"צ עובד במשרה מלאה במקביל לקריירת הכדוריד ועוסק בתחום החינוך הבלתי פורמאלי בעיריית ראשל"צ. נאמן אמר: "יכולתי לחיות מהכדוריד אבל לא היה משהו בצד, אתה לא יכול לבנות על זה. צריך לחשוב על קריירה עתידית, אני לא מרוויח מספיק כדי לחיות ממה שהכסף עושה בבנק ומהשקעות, כמו בענפי ספורט אחרים".
נאמן שייך לטופ של הכדוריד בארץ ומרוויח בהתאם. השחקנים המובילים בארץ, חבורה של 15-20 איש, מרוויחים בסביבות המאה אלף שקל בשנה, השאר הרבה פחות. בגרמניה, בה מדובר בענף ספורט הזוכה להכרה ושבה נמצאת הליגה הטובה בעולם, מרוויחים השחקנים הטובים 15-20 אלף יורו לחודש.
בליגה הישראלית המשכורות מהוות 50 עד 60 אחוז מהתקציב השנתי של קבוצה, שיכול להגיע ל-1.5-1.7 מיליון שקל לקבוצת צמרת. המועדונים אמנם לא משלמים הרבה, אבל מבינים את המצב. "המנהלים ויושבי הראש הולכים לקראתנו, מוותרים עם מישהו שתקוע בעבודה. הם עושים מאמץ להביא כסף כדי לשם לנו יותר, כדי שאז יוכלו גם לדרוש מאיתנו יותר", מספר לוזון.
"אני רואה את השכר בכדוריד כצ'ופר, כבר בתור ילד ידעתי שהכי כיף לי לשחק כדוריד", אומר נאמן, שקיבל במהלך הקריירה הצעות מפתות. להצעה כספית יפה מקבוצה בבוסניה העדיף לא להיענות, בגלל שלא רצה לגור שם. כשהגיעה הצעה מקופנהאגן לא קיבל את השחרור מקבוצתו.
לעובדה שאי אפשר להסתדר בחיים מכדוריד בארץ יש צד חיובי לדעתו, שפועל לטובת הכדורידנים. "יש לנו יותר תחומי עניין", אומר נאמן. "יותר אנשים מהענף מגיעים לאקדמיה, לאוניברסיטה".
חברו לקבוצה לוזון הצטרף לדברים: "רוב החבר'ה בכדוריד אנשים איכותיים, משכילים. זה גם נוח לנו שאנחנו יכולים ללמוד. אם הכדוריד היה מקצועני לחלוטין, לא הייתי מגיע ללמוד בטכניון ומגשים את עצמי, אין לי את הבחירה. היה עדיף אם היתה לי את הבחירה".
אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. "אין סיכוי להיות מקצוען", אומר לוזון והוסיף: "זה לא ריאלי, אפילו להיות חצי מקצוען זה קשה. בארץ הזמן הכי טוב לשחק זה הצבא, חיים על חשבון ההורים אז לא חושבים על פרנסה, מגיעים רעננים לאימונים".
מי שאינו עובד כרגע הוא תום מטלון, שמתמקד בלימודי מנהל עסקים ופנוי כל יום כבר מהצהריים לאימונים, אך השנה כבר ייאלץ לחפש עבודה, "משהו שקשור לשוק ההון", הוא אומר.
דוגמאות לשחקנים מובילים שעובדים במשרה מלאה לא חסר. "אין אחד שלא עובד בעוד עבודה", אומר נאמן. עידו לביא, מהנדס חשמל שמשחק באס"א ת"א ונבחרת ישראל, או חברו לקבוצה ג'ו מתתיה. עידן מימון, שמנהל בית ספר לכדוריד, עוד הסתדר עם עסק בתחום הספורט.
יש גם את אלה שהצטיינו ונאלצו לפרוש לטובת קריירה מתגמלת יותר. תומר יזרעלי ממכבי ראשל"צ פרש לפני שש שנים בגיל 26 לטובת לימודי הנדסת כימיה והיום יש לו סטארט אפ בתחום. ליאור לבר היה מרכז בנבחרת ופרש בגיל צעיר לטובת לימודי רפואה. לוזון מודע למצב אך ההנאה מהכדוריד משאירה אותו בענף. "ביום שלא יהיה לי כיף אני אעזוב, אני לא נשאר בשביל הכסף".
