1. אין דרך יותר פשוטה להגיד את זה: המסיבה נגמרה. כך לפחות הכריזה בסוף השבוע הכותרת ב"ספורט ביזנס ג'ורנל", שדיווחה על גל ביטולים של מה שהפך בשנים האחרונות לסמל הנהנתנות של ארה"ב - המסיבות הפרועות של סוף השבוע שקודם לסופרבול, שייערך השנה בתחילת חודש פברואר בטמפה שבפלורידה.
הגאות הכלכלית בשנים האחרונות היא שאחראית להיווצרות התופעה. מגזיני הספורט והסקס האמריקנים וסוכנויות השחקנים, מארגנים מסיבות פרטיות שכוללות הופעות, ארוחות שחיתות, אלכוהול חופשי ואין סוף רקדניות ונערות בלבוש מינימלי, במה שנחשב לקדימונים לחגיגה הגדולה - ערב הסופרבול. המסיבות שנחשבות לפרועות ביותר הן מן הסתם של "פלייבוי" ו"פנטהאוז", שהאגדות מספרות שהן רק המתאבן למה שמתרחש אחריהן.
ההשתתפות במסיבות האלה, שעלות הפקתן נעה בן 200 אלף דולר למיליון דולר, הפכה בשנים האחרונות לבון-טון בקרב הסלבס בארה"ב. לכן גם דמי ההשתתפות שנגבו היו בהתאם. בחלק מהסיבות גבו בין 700 ל-1,000 דולר למשתתף, כשבמסיבות היקרות ביותר, כמו זו של "פלייבוי", המחירים עשויים לנוע בין 2,000 ל-10,000 דולר לאדם.
"למרות שאנחנו חובבים גדולים של הסופרבול וויקנד, התוכניות שלנו למסיבה עדיין לא אושרו", מסר לעיתון דובר רשת הטלוויזיה של "פלייבוי", שמעבירה חלקים מהמסיבה בשידור ישיר.
"מדובר באירועים מאוד יוקרתיים לאנשי עסקים", אמרה לעיתון קימברלי קרוסו מ- Toast, אחת מחברות ההפקה הגדולות של מסיבות הסופרבול מאז שנת 2001, "וכרגע לאנשים אין כסף כדי לבזבז על אירועים יוקרתיים".
2. כשחקן, צ'ארלס בארקלי תמיד ידע לסתום לכולם את הפה. הפורוורד השמנמן, שתמיד נחשב לטווינר (אחד שחסרות לו תכונות מקצועיות כדי להתאים לעמדה שבה הוא משחק), עשה קריירה ארוכה ויפה בפיניקס, למרות שכולם אמרו שהוא נמוך מדי (1.95 מ'). סר צ'ארלס תמיד היה עולה על המגרש, שואב ריבאונדים ומטביע על הפנים של שחקנים גדולים וחזקים ממנו, הרבה בזכות תכונות אתלטיות מרשימות.
אבל כשזה מגיע אליו, בארקלי לא יודע לשתוק. מזה 8 שנים הוא משמש כפרשן הכדורסל של רשת TNT, ויש לו תמיד מה להגיד. על כל דבר, ועל כל אחד. כולל ביקורת על התנהגותו של לברון ג'יימס במשחק מול הניקס בשבוע שעבר - משחק שבו לברון פלירטט עם הקהל במדיסון סקוור גארדן ואמר בסוף המשחק: "אני יודע שהם רוצים אותי כאן". בארקלי אמר לאחר המשחק שעדיף לג'יימס לא לדבר בכל מה שקשור לעסקה עתידית שבה הניקס ינסו להביא אותו, משום שהוא פוגע בקהל של קליבלנד. "אם אני הייתי לברון, הייתי פשוט סותם את הפה שלי. אני מתחיל להתעצבן כשאני שומע שהוא מדבר על מה שהוא יעשה עוד שנתיים". ג'יימס לא נשאר חייב ואמר עליו: "הוא טיפש".
הסיבוב הבא יבוא גם יבוא. בארקלי לא נשאר אף פעם חייב. בטח כשהוא סימן כבר את היעד הבא שלו - כניסה לפוליטיקה. בארקלי חולם להיות מושל אלבמה בה נולד וגדל. עניין שעשוי קצת בעייתי לאור העובדה שהוא מכור להימורים, ורק לאחרונה הפסיד 10 מיליון דולר.
3. אין סוף סיבות לטריידים נרשמו בשנים האחרונות ב-NBA: חיזוק קבוצה, דרך להיפטר משחקן בעייתי או פינוי כסף מתחת לתקרת השכר. אבל מה עם טרייד מסיבות חבריות? מתברר שב-NBA יש גם דברים כאלה.
על פי פרסומים שונים, פורטלנד טריילבלייזרס שוקלת לבצע טרייד שישלח את הפורוורד טרוויס אוטלאו לממפיס תמורת הגארד מייק קונלי ג'וניור (בנו של זוכה מדלית הזהב בקפיצה משולשת באולימפיאדת ברצלונה). כל מי שמכיר את הסגל של פורטלנד השנה יודע שגארדים לא כל כך חסר להם, אז בשביל מה הטרייד?
הסיבה היא שקונלי הוא חבר ילדות של בחירת הדראפט הראשונה שלהם ב-2007 - הסנטר גרג אודן. פורטלנד מאוד רוצים שאודן ישתלב חברתית, ובהנהלת הקבוצה נזכרו שקונלי ואודן שיחקו יחד בתיכון באינדיאנה ואחר כך במכללת אוהיו סטייט שאותה הובילו יחד לגמר הפיינל פור של ה-NCAA. הם נפרדו רק בדראפט אשתקד, ודי מתגעגעים זה לזה. גם על המגרש, וגם אחרי האימונים. יכול להיות מאוד שבקרוב הם שוב ישתפו פעולה.
