מיץ´ גולדהאר. הכניס את היד לכיס (עודד כהן) (צילום: מערכת ONE)
מיץ´ גולדהאר. הכניס את היד לכיס (עודד כהן) | צילום: מערכת ONE

מי שחשב שעידן הכסף הגדול בכדורגל השראלי הסתיים עם עזיבתו של ארקדי גאידמק, התבדה. כניסתו של מיץ' גולדהאר למכבי ת"א הביאה את תקציבי קבוצות ליגת העל לשיא כל הזמנים, לפי נתונים שפרסמה הבקרה התקציבית של ההתאחדות.

לפי דו"ח הבקרה, המסכם את תקציבי קבוצות ליגת העל לעונה, סך התקציבים עמד על 491.5 מיליון שקל, עלייה של כמעט 20 אחוז לעומת אשתקד, אז הסתפקו 16 מועדוני הכדורגל הבכירים בישראל ב-412 מיליון שקל "בלבד".

הנתון מהעונה שובר את השיא שהושג בתקופת גאידמק בבית"ר רק לפני שנתיים, בעונת 2008-9, אז התקציב הכולל של קבוצות ליגת העל עמד על 475 מיליון שקל.

עופר אורליצקי, יו"ר הרשות לבקרה תקציבית, התייחס לנתון המרשים כשאמר: "סך כל תקציב קבוצות ליגת העל גדל לכ-500 מיליון ש"ח ומדובר בסכום שיא בכדורגל הישראלי".

נתון נוסף שמראה על החוזק הפיננסי של הכדורגל הישראלי העונה הוא החוב של הקבוצות, ששיעורו מסך התקציב כמעט אפסי, רק 931 אלף שקל, לעומת מעל 40 מיליון אשתקד. נראה שבפרמייר ליג, בה למספר מועדונים חובות של מאות מיליוני ליש"ט, יכולים לקנא בכדורגל הישראלי, לפחות בכל הקשור לאיזון פיננסי.

עופר אורליצקי ואנשי הבקרה (שי לוי) (צילום: מערכת ONE)
עופר אורליצקי ואנשי הבקרה (שי לוי) | צילום: מערכת ONE

נתון זה מלמד גם שקבוצות ליגת העל בהחלט מוכנות לעידן ההוגנות הפיננסית של אופ"א, לפיו המועדונים המשתתפים בגביעי אירופה חייבים לשמור על איזון תקציבי. אורליצקי התייחס לכך: "ההתחייבויות (חובות) נטו של סך הקבוצות בליגת העל הם בסכומים זניחים לחלוטין שזו תופעה שמראה שהגרעונות כמעט ואינם קיימים ובכך המצב בישראל טוב בהרבה מהמצב באירופה שבו גם מועדוני פאר באנגליה איטליה וספרד נמצאים בגרעונות גדולים", הוסיף יו"ר הבקרה.

בליגה הלאומית, לעומת זאת, המצב רחוק מלהיות משביע רצון. הליגה השנייה רשמה ירידה בתקציבי הקבוצות, מ-89.5 מיליון בעונה שעברה ל-86.5 מיליון שקל ב-2010-11. סך החובות דומה לזו שבעונה שעברה, 8.4 מיליון שקל.