אנחנו על המפה 2.0: כשדני אבדיה ריגש מדינה
הזכרונות מחדר ההלבשה הבודד בוושינגטון, פספוס ההזדמנות של הליגה והמעבר המשמח אל הלא נודע בפורטלנד. שליח ערוץ הספורט לארה"ב, יואב מודעי, עם מבט פנימה לאירוע היסטורי
כמעט 49 שנים בדיוק חלפו מאז המשפט המפורסם - והנבואה של ברודי הגיעה לשיא חדש של התגשמות. כזה שכנראה התעלה על כל תסריט שמספר 6 האגדי אי פעם חלם עליו. תסריט הוליוודי עליו חתום איש אחד, שבא ללוס אנג`לס, עשה היסטוריה ונתן לנו את הזכות לראות את הכוכבים מסתדרים.
הכוכבים הסתדרו בשורה אחת על הפרקט באינטואיט דום רגע לפני פתיחת האולסטאר, לצורך ההצגה החגיגית שלהם על הבמה הכי נוצצת שיש. שיי גילג`ס אלכסנדר עמד ראשון, לידו יאניס אנטטוקומפו, אז לוקה דונצ`יץ`, ומיד אחריו, וקצת לפני ויקטור וומבניאמה וניקולה יוקיץ` - דני אבדיה. עם דגל ישראל על הגופייה שלו, מאחוריו על הפרקט, על מסכי הענק באולם וגם ביציעים.
אם בפברואר 1977 נעצנו מסמר ראשון במפה של אירופה, בפברואר 2026 כבר תקענו יתד במפה של העולם.
הצגת השחקנים הזו הייתה טקס קבלת הפנים של דני לשדרת הכוכבים, ולא במפתיע הוא בחר בה בתור הרגע שלדעתו הוא יזכור הכי טוב מהערב כולו. "לדרוך על הפרקט הזה ב-LA, עם דגל ישראל על הגב, כשקוראים את השם שלך ומציגים אותך, אי אפשר לשכוח את זה", אמר לנו אבדיה במסיבת העיתונאים. יש אוהדים ישראלים ששילמו אלפי דולרים רק כדי להיכנס למשחק, והרגע הזה לבד הצדיק מבחינתם את המחיר.
FIRST TIME ALL-STAR, DENI AVDIJA pic.twitter.com/V401iUif3Q
— Portland Trail Blazers (@trailblazers) February 15, 2026
כל מי שהיה שם בימי "5 נקודות לאבדיה בהפסד וושינגטון" התרגש עוד יותר מ-5 הנקודות של אבדיה בהפסד באולסטאר. כי ללילה אחד יכולנו לשים בצד את הנקודות והתוצאה, את הטבלה והניתוחים - ופשוט ליהנות מהמציאות החלומית שאנחנו נמצאים בה.
בסיום ההפסד של קבוצת העולם לקבוצת הפסים (31 הנקודות של קוואי לנארד ב-12 דקות הדליקו את האולם והיו מהדברים היותר מרשימים שיצא לי לראות באולסטאר) מיהרתי לרדת למסיבת העיתונאים של אבדיה, ובזמן שאני מנסה לפלס את דרכי למושב טוב בין כל העיתונאים מכל העולם שהמתינו למספר 8 בלבן, עלו לי פלאשבקים מלילות אחרים לגמרי.
נזכרתי בפעם ששאלתי את דני בוושינגטון על כך שהלייקרס השאירו אותו פנוי פעם אחר פעם בכוונה, בפעם שדני ביקש ממני לא להתראיין אחרי משחק של 1 מ-8 מהשדה בפילדלפיה ובפעמים שהייתי העיתונאי היחיד שניגש אליו בחדר ההלבשה ב-NBA. לראות אותו פתאום לראשונה במסיבת עיתונאים גדולה ומאורגנת של ה-NBA, עם כ-50 כתבים כולל כמה בכירים מאוד בארה"ב, כמה שניות אחרי שוומבי ישב על אותו כיסא, הרגיש כמו סגירת מעגל וטיזר לפרק החדש בקריירה שלו.
הפרק הבא בקריירה של אבדיה הולך להתרכז במעמדו החדש ככוכב NBA עם תעודות, ובסופ"ש החולף היו לנו עוד כמה שלבים סופיים שעזרו לנו להתכונן אליו: הופעת האורח במשחק הכוכבים העולים והצגתו על המסך ("יש לנו אורח מיוחד", אמר הכרוז), הפוסטר שלו עם אולסטארים נוספים מחוץ לאינטואיט דום (כל ישראלי שעבר באיזור, כולל דני, צילם בהתלהבות) והסרטונים הראשונים עם מדי האולסטאר והממשק עם שאר הכוכבים. בדגש על התמונה הקבוצתית האייקונית.
מלבד הכישרון והפן המקצועי, נראה שב-NBA מתחילים להבין את הכוח של אבדיה - שסוחב את ישראל, מאחד בין אנשים בישראל וזוכה לתמיכה בלתי נתפסת מישראלים ויהודים - בצורה שלא ממש מזכירה אף שחקן אחר בליגה. ודווקא בגלל זה ההאכזבה הכי גדולה בסופ"ש האולסטאר (אולי חוץ מתחרות ההטבעות, למרות ששם לא היו ציפיות) הייתה עניין הגופיות.
ה-NBA פספסה הזדמנות נדירה למכור כמות מטורפת של גופיות לשוק הישראלי/יהודי (היא עדיין יכולה לעשות את זה), כאשר הקצתה לחנויות ב-LA כמות מצומצמת מאוד של גופיות אולסטאר בכלל, וגופיות אולסטאר של דני ושאר השחקנים שאינם ה-סופרסטארים בפרט. ורק במקום ספציפי, במתחם האוהדים, אפשר היה להוסיף את הדגל ולקבל גופייה במחיר כולל של 200 דולר. אפילו שם - כבר ביום שישי היה סולד-אאוט לגופיות של אבדיה, וב-NBA לא הגיבו עם אספקה מחודשת וראויה.
בכל מקרה, עכשיו, כשטירוף האולסטאר והלחץ הגדול מישראל מאחוריו, אבדיה יכול לחזור עם הרבה גאווה וראש שקט לפורטלנד במטרה להתמקד במטרות שנותרו לו ל-2025/26. הראשונה היא פלייאוף - הבלייזרס שבמקום ה-9 במערב די נעולים בטופ 10 בזכות ממפיס, דאלאס ויוטה ששינו כיוון וחושבות על הדראפט, והם יכולים לסיים מעל גולדן סטייט או פיניקס ביום נתון של פליי-אין. המטרה השנייה - תואר השחקן המשתפר; דני פייבוריט וזה הישג אישי נוסף שיחזק את מעמדו בטופ ויעטר עוד יותר את העונה המדהימה שלו. חמישיות העונה? לא פשוט, אבל לגמרי יעד אפשרי.
ומה אחרי זה? אין לנו מושג. בפעם הראשונה בקריירה של דני, אחרי שהוא ניפץ את התקרה שהוא קבע לעצמו לפני שנה (אולסטאר) - אין לנו מושג. בעונה הזו גילינו שלאבדיה אין באמת תקרה ידועה, ובהתחשב בכך שהוא רק בן 25 וחודש, גם אין סיבה לחשוב אחרת בזמן הקרוב. אז תיהנו מהדרך.
אם יש משהו אחד שאני לא אשכח מסופ"ש האולסטאר הזה, הוא הקסם שדני אבדיה הצליח לחולל בישראל, לא רק בספורט אלא בהכל.