תוכנית דני: הדרך בה אבדיה חוזר לעניינים
אחרי הפציעה הטריקית בגב, האולסטאר של פורטלנד יצא לחלוטין מרשימת הפצועים. על מה שהשתנה בתקופתו בחוץ, התפקיד החדש-ישן בהתקפה של הבלייזרס והמטרות לסיום העונה
נותרו לטרייל בלייזרס 17 משחקים עד לסיום העונה, כשאם אבדיה יחצה בכולם את מגבלת 20 הדקות הוא יוכל לזכות בשחקן המשתפר. בהתחשב בזה שהפעם הבאה בה הקבוצה תשחק יומיים ברציפות תהיה באמצע השבוע הבא, זה נותן לאבדיה זמן לשקם את גופו ולצבור דקות חשובות כדי לעמוד במטרה הזאת. בכל מקרה, זאת מטרה משנית עבורו ועבור פורטלנד.
כל זה נותן לקבוצה את ההזדמנות המושלמת להחזיר את אבדיה לעניינים. שארלוט יריבה לא פשוטה, אך 3 מ-4 הקבוצות שמגיעות אחריה הן כאלה שאיבדו רלוונטיות בעונת 2025/26. זאת ההזדמנות לשלב את אבדיה. לפי מה שראינו מול אינדיאנה, ומעט לפני הפציעה, הקבוצה עושה את זה בדרך יעילה יותר.
קשה להגיד שראינו תרגילים או שיטה התקפית של ממש בחצי הראשון של העונה, ברובו פורטלנד שיחקה בלי רכז טבעי. טיאגו ספליטר נתן לאבדיה את הכדור וביקש ממנו להיכנס פעם אחר פעם לצבע, מה שהפך אותו לשחקן שחדר הכי הרבה לסל בכל ה-NBA. אבדיה הלך שוב ושוב לקו במה שהפך לנשק המרכזי שלו, הוביל לעומס פיזי וייתכן שהשפיע על הפציעה שהשביתה אותו בפועל לחודשיים עם הפסקות (לצד השפעת תאונת הדרכים שעבר). פציעות גב הן פציעות מורכבות, ועדיין מדובר בנשק המרכזי של אבדיה, כשהוא לא מפחד לחדור. זה סימן טוב.
במשחק מול הפייסרס ראינו את דני חודר פנימה עם הכדור 20 פעמים בפחות מ-25 דקות. הוא אמנם קלע ב-5 מ-10 כתוצאה מהחדירות האלה, אבל האופי שלהן השתנה במעט. הכניסות לסל הן דבר טוב שמעיד על כך שאבדיה חזר לעצמו גם בפן המנטלי, אבל הוא נכנס בצורה חכמה יותר.
מתוך חמשת הסלים שאבדיה קלע כתוצאה מחדירות, בשניים הוא ניצל את כוח המשיכה של חבריו לקבוצה בשביל תנועה קלה לסל. בתחילת המשחק הוא קיבל את הכדור בפינה והצליח למצוא לעצמו נתיב קל פנימה, וכאן הוא ראה את סקוט הנדרסון ודונובן קלינגן מושכים את ההגנה עם פיק-נ`-רול ומייצרים לו נתיב קל יותר.
ברגע שאבדיה מקבל את הכדור אחרי מהלכים כאלה, ולא מהלכים של אחד נגד חמש, הוא מגיע לסל בצורה קלה יותר ונשחק פחות. פורטלנד השתנתה בחודשיים האלה, בין היתר בהשפעת חזרתם של סקוט הנדרסון ושל ג`רו הולידיי. ברגע שיהיו לאבדיה יותר מהלכים כאלה, ההתקפה של הקבוצה תשתנה.
במשחקים האחרונים, גם מול אינדיאנה וגם בהפסד לדנבר, אנחנו רואים את דני מוסר מעט יותר. היו לו שמונה אסיסטים ו-16 זריקות מול הפייסרס, כשמול דנבר הוא מסר 13 אסיסטים וזרק עשר פעמים בתבוסה. ברגע שיש לאבדיה את החופש הזה, הלחץ ממנו יורד. השחקנים החדשים שהגיעו לקבוצה מתקשים להשפיע. ויט קרייצ`י קולי באחוזים נמוכים בזמן שכריס יאנגבלאד וג`ייסון קנט בג`י ליג. השינוי מגיע מבפנים, כשמול הפייסרס היו לאבדיה ארבעה אסיסטים לרוברט וויליאמס.
שני אסיסטים נוספים היו להולידיי והנדרסון. עצם הנוכחות שלהם כמי שיכולים לתקוף את הסל או להוציא כדור החוצה הופכת את ההתקפה למורכבת יותר ומקלה על אבדיה, גם אם זה לא בהכרח יתבטא במספר האסיסטים שלו. השילוב שלהם יבוא לידי ביטוי במהלכים דומים לזה בו אבדיה קלע. אי אפשר להזניח עליהם שומר שיחכה ליד קשת השלוש ויעמוד 24 שניות.
אותו דבר נכון במקרה של דונובן קלינגן, שמזכיר מיום ליום את מארק גאסול הצעיר, ושל וויליאמס. הטיים לורד קולע 9.3 נקודות למשחק ב-70.7% מהשדה מאז האולסטאר. הדקות שלו לצד אבדיה מובילות ללחץ בלתי פוסק על הטבעת, כזה שמקשה על היריבות. לא מקרי שהיו ארבעה אסיסטים, גם אם זה היה מול אינדיאנה.
לכן יכול להיות שיקח לדני זמן. יכול להיות שיהיו עוד ערבים של 6 מ-16, יכול להיות שיהיו עוד רצפי החטאות בדומה לסיום המשחק מול אינדיאנה. הכל בסדר. המטרה הגדולה היא להרגיש בנוח על הפרקט, פיזית ונפשית, לצבור דקות ולחזור למהלכים שהיו שם בתחילת העונה.
"בפעם הראשונה, הוא לא פחד לתקוף את הטבעת", אמר מאמנו טיאגו ספליטר אחרי הניצחון על אינדיאנה. "אבדיה נכנס לצבע, הפעיל כוח, זז ימינה ושמאלה. הוא הרגיש כמו עצמו. טוב לראות אותו מתקדם ככה".
אבדיה עצמו אמר ש"רציתי שהגב לא יכאב. אני רוצה להיכנס בהדרגה לקצב ולראות איך אני מתקדם. אני רוצה לזוז בצורה חופשית, לייצר מגע ולעשות את מה שאני עושה. המטרה היא להיכנס לקצב ולשמור על כושר טוב". אי אפשר להגדיר את זה טוב יותר. השבועות שנשארו לעונה של הבלייזרס לא ימדדו בניצחונות וגם לא בסטטיסטיקה של דני, אלא בחופשיות שלו על הפרקט. בינתיים, טפו טפו, אפשר להיות אופטימיים.