כמעט חצי עונה עברה על דני אבדיה ב-NBA, ליתר דיוק, 34 משחקים במדי וושינגטון וויזארדס, והיום (רביעי) הרוקי הישראלי התראיין לפודקאסט החדש של הקבוצה, "וויזראלי", וסיפר על עונת הבכורה בליגה הטובה בעולם, ההסתגלות אליה ואיך זה לשחק מול סופרסטארים. "הכל מרגיש מטורף", סיפר אבדיה. " גם מבחינת הלו"ז, אין כמעט זמן לנשום. מבית לאימון למשחק. זה לא פשוט לאחד שהיה רגיל להיות הרבה בישראל בים עם החברים. הכל זז מאוד מהר, למרות שזה סוג של חלום. אני פוגש כל ערב אולסטאר כזה או אחר, אנשים שבחיים לא חשבת שאראה. אני נהנה מכל רגע".
עד כה, הישראלי הספיק לפגוש לא מעט כוכבי על, כמו לברון ג'יימס, דמיאן לילאד ויאניס אנטטוקומפו, ושיתף: "הם ברמה אחרת, מאוד חכמים וקוראים את המצבים מדהים ורואים כמה ניסיון יש להם. אני מסתכל עליהם ואומר, 'וואלה, גם בלי בא להיות כזה". אני כל יום שואף ללמוד, להשתפר וכשרוקי ייכנס לליגה וישאלו אותו בפודקאסט איך זה לשחק מול דני אבדיה. זה דברים שאתה שואף אליהם. כשרואים כמה הם טובים ואיזה ניסיון יש להם, זה מדהים לראות. אני נהנה להיות בחדר הלבשה עם המון היסטוריה ומקווה גם לרשום איזושהי היסטוריה בוושינגטון".
"אני הגעתי למקום שכיוונתי אליו", הישראלי המשיך לתאר את השאיפות שלו. " אבל אני לא אגיד שהגעתי לפה וזהו, וקיבלתי את הכסף שלי. אני צריך לעבוד יותר ואני כל הזמן רוצה לדעת שבסוף הקריירה ועוד כמה שנים, הייתי הדני הכי טוב שיכול להיות ואייצג את ישראל אפילו יותר. אני אוכל לזכות בגביעים ולהיות שחקן מוביל בקבוצה שלי. לרשום היסטוריה גם בשבילי וגם בשביל מדינת ישראל. כל הזמן עובר לי בראש שאני רואה את השחקנים האלה ורוצה להיות אחד מהם. אני מאוד סבלני ונלחם על המקום שלי. עברתי את הדרך הזאת במכבי ואני מוכן לעבור אותה גם בוושינגטון".
אבדיה נשאל על החוויות שבלחלוק חדר הלבשה עם כוכב כמו ראסל ווטברוק והשיב: "הוא טיפוס, וזה מה שעושה אותו מיוחד. הוא בן אדם מיוחד ואפשר להבין למה הוא "Hall of famer". לא ראיתי שחקן שמגיע לכל כך הרבה משחקים במוטיבציה כזאת, ואני מאחל לעצמי את זה".
כאחד שעבר מהכדורסל האירופי לאמריקאי, הכישרון הישראלי שיתף בהבדלים: "הצבע הרבה יותר פתוח ולכן קשה יותר להגן מול שחקנים שחודרים כמו עם יאניס אתמול. יש את כל הפאולים הזולים שסוחטים משלוש, היום שחקנים הפכו להיות סוחטי עבירות וזה מעצבן כשחקן הגנה. אני לא שחקן הגנה אגרסיבי, אז מבחינתי השריקות הקטנות האלה מעצבנות. אבל זה ה-NBA, ואתה צריך להתאים את עצמך לליגה ולא להפך. אני מתחיל להבין עם מי אני משחק, ומה כל אחד עושה טוב ואני מנצל את זה לעשות נקודות קלות ולקלוע. ברגע שאני מתחיל לתפוס תאוצה אני באנרגיות טובות ומקבל ביטחון, והרבה נמצא בזה בעונת הרוקי, לא בהכרח לזרוק 20 זריקות".
בניגוד ללא מעט רוקיז, אבדיה זוכה לתמיכה ממדינה שלמה, שרוצה לראות אותו משחק יותר: "אני מבין את זה, אני רואה בכל התגובות של האנשים וגם החברים. כמה הם מפרגנים ורוצים שאקח את הכדור או אזרוק יותר, אבל יש דברים מאחורי הקלעים שלא מבינים, כמו מה זה להיות רוקי בקבוצה כזאת שמכוונת לפלייאוף, וישר להיכנס למגרש ולשחק את הכמות הזאת של הדקות ולשמור על יאניס, דוראנט וקיירי, ותוך כדי אתה גם לומד. לא הייתה לי ליגת קיץ או מחנה אימונים ארוך. אני עדיין בתהליך למידה וגם ההזדמנויות שלי לא רבות. אני קם נופל על המשחקים הטובים והרעים, אז נותן 100% כל משחק, נותן הגנה כמה שאני יכול ומנסה להשתלב טוב כדי שהקבוצה תנצח בסופו של דבר".
"אנשים מסתכלים על לוקה דונצ'יץ' או לאמלו בול", המשיך אבדיה. "אבל איך אני יכול להתלונן כששחקן בחירה 10 מתחתיי משחק בג'י ליג? אני משחק 20 דקות בליגה הטובה בעולם. זה מעל ומעבר לרוקי מאירופה שהרגע הגיע. זה מטורף מבחינתי, אין לי תלונות. אנשים רוצים הצלחה כמו של לוקה ולאמלו, אבל זה לא בא מיד. יום אחד כן יהיה לי את התפקיד הזה בקבוצה, אבל בינתיים אני מרוצה מאוד ממה שקורה איתי. זה מצב שונה, אני מאמין שאם לאמלו היה משחק עם שני אולסטארים בקבוצה התפקיד שלו היה קצת פחות מרכזי".
בשתי עונות במכבי תל אביב, לא מעט לחץ היה על כתפיו של אבדיה, והוא תיאר את ההבדל מהלחץ בוויזארדס: "פה הלחצים אחרים, זאת עדיין קבוצה שרוצה להגיע לפלייאוף, רק שאתה לא בין השחקנים המרכזיים אז זה לא כל כך עליך. אני כן בלחץ על עצמי לפעמים, כי אני רוצה להיות הכי טוב שאני יכול. לגבי הקבוצה אנחנו רוצים פלייאוף ויש לנו אופי תחרותי מאוד, עם אנשים כמו ווסטברוק"
ומה בנוגע לחיים האישיים? "אני בבית רוב הזמן, בקושי יוצא ולפעמים זה קשה מאוד. אין לך את החברים מהארץ, אין את המסעדות והים. זה לא אותו דבר וזה לא קל. אני מאמין שכשהכל ייפתח יהיה פה הרבה מה לעשות אז אני לא דואג. כמה שזה עשה לי טוב, הלוואי שזה היה כל יום. זה עשה לי כל כך שמח בלב ונתן לי הרבה מוטיבציה, העלה לי חיוך שהייתי צריך ונהניתי מאוד".
