דירוג: היריבויות הגדולות בספורט הישראלי

עוד מעט, יירשם פרק חדש ומפואר בתולדות הדרבי התל אביבי בכדורסל. היריבות שהחלה עוד לפני קום המדינה, בין הצהובים לאדומים בעיר העברית הראשונה - המשיכה לסדרות הפלייאוף הסוערות של שנות השמונים והתשעים (ולסדרה "האגרוף"), מגיעה כעת לשלב חדש - השלב שבו שתי הקבוצות נפגשות בליגה של הגדולים, ביורוליג.

בהיפוך מוזר של ההיסטוריה, הפועל ת"א של עופר ינאי הפכה להיות הקבוצה הבכירה יותר - עם סוללה של שחקני חיזוק מרשימים, מאמן על על הקווים ומעל הכל - כסף, והרבה. דווקא מכבי, ששנים שלטה בכדורסל הישראלי ללא עוררין, מגיעה לפחות לדרבי הזה בעמדת חולשה.

לכבוד המאורע, החלטנו לנסות ולבחון את היריבויות הישראליות - לנסות ולבחון מהי היריבות הגדולה ביותר, נכון לעכשיו; ועד כמה רחוק מגיעה היריבות בין הצהובים לאדומים בדירוג הזה.

אז קודם כל, ניכנס לשאלה כיצד מודדים יריבות גדולה. בעיניי, יש שלושה מדדים אובייקטיבים - שנאה בין הקהלים, היסטוריה ספורטיבית ורלוונטיות נכון לשעה זו (כלומר, עד כמה שתי הקבוצות התחרות ביניהן על תארים בשנים האחרונות). ואחרי שסיכמנו את זה, בואו נצא לדרך - אזכורי כבוד, ולאחר מכן ששת היריבויות הגדולות.

אזכורי כבוד:
בית"ר ירושלים - בני סכנין (כדורגל): שנאה יוקדת בין שני הקהלים, רקע פוליטי מאוד ברור, אבל מעט מאוד כדורגל.
מכבי פ"ת - הפועל פ"ת (כדורגל): דרבי עירוני סוער שחם עד היום, אבל רחוק מהצמרת ומהתארים כבר עשרות שנים.
מכבי נתניה - הפועל ב"ש (כדורגל): אירוע שהחל מהספורט והפך לשנאה יוקדת, אבל יחסית נטול היסטוריה.
הפועל מרמורק - מכבי שעריים (כדורגל): שנאה בוערת בין שתי שכונות של אותה העיר, אבל ברמה הספורטיבית - לא באמת שם.
מכבי חיפה - הפועל חיפה (כדורגל): דרבי עירוני חם, שגם הצליח להפתיע ברמה הספורטיבית - אבל בגדול, אין בו תחרותיות אמיתית.