נשאר רק השם: המציאות העגומה של ז`ליקו אוברדוביץ` ואטורה מסינה

"משהו עוצר את התנופה, אולי זו רק תקופה" שר לפני המון שנים בועז בנאי. אני רק יכול להניח שהמשורר התכוון לסיטואציות בהן יש הרגשה שדברים סביבך מתנהלים באופן שגוי, ללא יכולת מדויקת להבין את הסיבה, אבל מה שבטוח – אתה לא הבעיה. וכאן היא מתחילה.
אפשר לכתוב 2,000 מילה לפחות על הישגי הקריירה של ז`ליקו אוברדוביץ` ואטורה מסינה, אבל אני אשתדל להיות קצר. למתפטרים הטריים (בינתיים הספיקו לדחות את אחת מהן) מפרטיזן בלגרד ומילאנו יש 13 אליפויות אירופה משותפות. שמו את הכדורסל האירופי על המפה. הביאו אלמנטים שלא היו קיימים ביבשת הישנה לפני 40 שנים ומעלה. גאונים בתחומם.

אוברדוביץ` הוא מחלוצי הפיק נ` רול באירופה. האלמנט הנפוץ בכדורסל הנוכחי כיום היה קיים כבר אז, אבל ז`ליקו הוסיף לאירוע שדרוגים שהיו נחשבים לבלתי עצירים במרוצת השנים. מסינה זכה בגביע ספורטה עם קנור בולוניה כשהוא מאמן צעיר בן 31 בזכות שיטת הגנה ייחודית שלא נראתה קודם לכן. את הגנת המאצ`אפ-זון (אישית מעורבת עם אזורית) הוא הביא לאירופה כשזה היה נראה כמו סידור של חייזרים על הפרקט.

והנה האבל הגדול מגיע. אנחנו חיים בעידן של חידושים. אפל משיקה אייפון חדש עוד לפני שהספקת לקנות את הקודם, הצ`אט עושה לאנשים שיעורי בית ואפילו הפועל ת"א מקום ראשון ביורוליג!

ובדיוק כפי שאוברדוביץ` ומסינה חידשו את המשחק לפני 20,25 ו-30 שנים – כך גם קורה היום. אפשר לראות את זה באופן מובהק בפריז הנוכחית. פרנצ`סקו טבליני בן ה-42 דוגל בקצב שלא נראה מעולם במחוזותינו. ההגנה שהוא מנחיל היא פסיכית. לשם המשחק הולך, כמות פוזשנים גבוהה ולחץ בלתי מתפשר על הכדור. הנשמה יוצאת בשביל להגיע נגדם לטבעת אחרי פיק נ` רול. לבסקוניה יש את פאולו גלביאטי – מאמן בן 41 שזכה עם טרנטו הצנועה בגביע האיטלקי בעונה החולפת. בקבוצה הספרדית זיהו אצלו סגנון התקפי שמושתת בעיקר על "דרייב אנד קיק" (חדירה והוצאה), נתנו לו את הצ`אנס וכרגע הבסקים במקום ה-3 באסיסטים ביורוליג. ע"פ הדיווחים, גם פריז וגם בסקוניה מחזיקות בתקציבים נמוכים יותר מפרטיזן ומילאנו, עם סגלים נחותים יותר, אבל התוצאות עד כה ביורוליג לא שונות בתכלית. וכשרואים שיש דרך ייחודית – מאמינים בה.