הפועל מציגה: כך באמת מחזירים את היורוליג לישראל

עם כל הכבוד למשחק בין מכבי לווילרבאן, שחנך את חזרת היורוליג לישראל - אתמול דווקא בירושלים, דווקא במשחק של הפועל ת״א, היורוליג חזרה לישראל במלוא תפארתה. וכשהיורוליג במלוא תפארתה, היא מציגה משחקים אדירים בין שתי קבוצות עם יכולת וטקטיקה, קשיחות וכשרון, יכולת אישית ועבודה קבוצתית. קבוצות שטבועות בהן התמדה, אופי ושחקני קלאץ׳.

עם שני מאמנים שנחשבים כפריקים של שליטה, שמחליטים מה ישוחק בפוזשן גם כשהם חולמים על כדורסל, אבל האדונים איטודיס ואוברדוביץ׳ הראו שהם גם יודעים לשחרר. ואיזה כיף להם לשחרר כדי לראות את הכשרון של קודי מילר-מקינטייר וג׳ארד באטלר, של אלייז׳ה בראיינט, כריס ג׳ונס ואנטוניו בלייקני. כן, כשהיורוליג חוזרת באמת, היא לא עושה את זה בחצי קלאץ׳ או בהיסוס. היא חוזרת באמת.

ההימור של אוברדוביץ׳
כל מאמן שעומד השנה מול החבורה של איטודיס צריך לעבוד הרבה יותר קשה מהמאמן היווני על מנת לצמצם את הנזק ההתקפי האדיר שהגנת הפועל ת״א מייצרת ליריבות שלה. אתמול סשה אוברדוביץ׳ עשה עבודה יצירתית ומאומצת כדי להוציא את מיצ׳יץ׳ מהמשחק, בהצלחה יתרה, אם כי לא באמת ברור אם זה בגלל העבודה של אוברדוביץ׳ או בגלל מיצ׳יץ׳ עצמו. אוברדוביץ׳ יודע שאין לו את הסגל לייצר מאזן אימה פיזי מול הכשרון של הפועל.

הוא לא יכול להעלות רמת אינטנסיביות הגנתית ועדיין לשמר יתרון התקפי כמו פנרבחצ׳ה ואולימפיאקוס. אז הוא הלך קצת לכיוון הגימיקי. במחצית הראשונה הוא הימר על שמירות כפולות שעזבו שחקנים כמו אלייז׳ה בראיינט לשלשות פנויות, אקט של טירוף יש שיאמרו, העיקר להוציא את הכדור ממיצ׳יץ׳ וג׳ונס. זה עלה לו גם בלא מעט נקודות בצבע של דן אוטורו, אבל נדמה שהוא חי עם זה בשלום. אבל אוברדוביץ׳ גילה לצערו שהסגל של איטודיס לא נרתע מגימיקים.

ואם שחקן מסויים מסומן, נגיד מיצ׳יץ׳ - שחקן אחר, נגיד בראיינט, יצעד קדימה. ואם בראיינט יסומן, יגיע בלייקני. ואם בלייקני יסומן יגיע ג׳ונס. ושאר החבורה תעזור בריווח, בנוכחות בצבע, בריבאונד התקפה. בקיצור, הסגל של איטודיס לא בנוי ליפול מול גימיקים. הוא מסוגל ליפול מול המון פיזיות והמון כישרון. כל דבר פחות מזה, היריבה, נהדרת ככל שתהיה כמו הכוכב האדום אתמול, יכולה לאתגר, להציק, לקלס, להתקרב אבל בסוף היא תישאר צעד אחר מאחורי הפועל ת״א.

אי של יציבות
ואתמול הכוכב האדום האמיתי, בשלבים רבים של הערב, היה אלייז׳ה בראיינט. בראיינט נמצא בתקופה כזו בקריירה שכמעט כל פעולה שלו היא פעולה נכונה. אם מיצי׳ץ׳ מסמל את הכוכב שסוחב על הגב שלו צ׳ק גדול, אנטוניו בלייקני מסמל את הרעב של האנדרדוג שלא סופרים אותו, כריס ג׳ונס מסמל את האיש שבא להציל את המצב כשלאף אחד לא הולך, בראיינט הוא דמות יוגיסטית שנשארת שלווה כשמסביב הטמפרמנט האדום רותח ומבעבע. רוגע ויציבות בניהול המשחק, בבחירת הזריקות, בהנעת הכדור, בסחיטת העבירות. בראיינט אולי לא מעוניין עדיין לבוא לישראל ולהישאר בה, אבל אתמול הוא היה נוכח בארנה במלוא תפארתו.

28 נקודות, 9 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-37 נקודות מדד. בגלל בראיינט, במחצית השנייה אוברדוביץ׳ עבר לשמור בצורה שמרנית יותר: עזרה וחזרה בפיק אנד רול, ואז חילופים אגרסיביים שסחבו את הכוכב האדום עד לקצה גבול היכולת ההגנתית שלה. וכשהכוכב האדום הגיעה לקצה, הפועל ת״א המשיכה לנסוע, כי למרות ערב התקפי אדיר של ג׳ארד באטלר (שנעצר כשהובילו אותו שמאלה), ועזרה מצויינת של מילר מקינטייר ונווארה, שלישייה שבאמת הייתה נהדרת, כריס ג׳ונס ואנטוניו בלייקני היו נהדרים יותר.

במיוחד בשתי הדקות האחרונות של משחק צמוד, חלון בזמן שנקרא גם ממלכת הלא נודע. שם מתגלה האופי האמיתי של השחקנים, קור הרוח, היכולת לייצר תחת לחץ. ובלייקני וג׳ונס, במהלכים אישיים גרנדיוזיים שהם לגמרי מחושבים וחלק מהרפטואר שאיטודיס בונה עליו, סגרו משחק שהיה יכול, במחי פוזשן אחד, ליפול לצד הסרבי.

אבל הוא לא נפל כי הפנים המרובות של הפועל ת״א משאירות אותה בעמדת ניצחון גם כשמיצ׳יץ׳ מג׳עג׳ע, וזה קורה לו הרבה לאחרונה. גם כי יש לה שני סנטרים נהדרים שיודעים היטב את מקומם, מופעלים במידה הנכונה. ההתקפה הולכת אליהם כחלק מהשיטה, והם, בניגוד לסנטרים סטטיים של קבוצות אחרות, ניידים ונוכחים כל הזמן. וגם כי להפועל ת״א יש, למעט דקות אמנם, את תומר גינת - שמצליח להראות שהוא עדיין איש הדבק, להתייצב ולסחוט עבירת תוקף בפעולה הראשונה שלו במשחק, למצוא את האיש הנכון ולהיות האיש הנכון בעצמו.

הנה הצהרה פרובינציאלית אבל מה לעשות, אנחנו פרובינציאליים: כשתומר גינת משחק ההזדהות עם הקבוצה עולה. גם על ידי אוהדיה וגם על ידי צופים נייטרלים. והפעולות של גינת, של האסל ושל אינטליגנציה, רק מחזקות את ההזדהות. ואם אמרנו גינת, ואמרנו הזדהות, אז חובה להגיד גם ים מדר. לפני שבוע, מדר ניסה להיכנס למשחק החזרה שלו מול בולוניה בכוח. הוא הכריח פעולות וזריקות, והוחלף. איטודיס נזף בו.

לא ברור אם זו הסיבה שהוא לא שותף אתמול, אבל מדר יצטרך לחצוב את דרכו בין הררי הכשרון של הגארדים שמשחקים לידו כדי למצוא את הנישה שלו שתמצא חן בעיניי איטודיס. ממה שנראה, איטודיס מחבב אותו. השהייה של מדר עם נבחרת ישראל בעודו מתאושש מפציעה הדאיגה את איטודיס, שלא רצה לאבד אותו לשאר העונה.

אבל התקווה של מדר היא לא רמת החיבה מאיטודיס אלא רמת היכולת של ואסילה מיצ׳יץ׳. המשך היכולת הפושרת שלו היא הסיכוי של מדר לדקות משחק. ולך תיקח משחק מהרכז המוביל של מובילת היורוליג. לא, זו לא שעורה בעין שגורמת לכם למצמץ בקריאה של המשפט הזה. זה באמת נכון. הפועל ת״א מובילת היורוליג. אנחנו חיים בזמנים משונים ונהדרים.

כדורסל גדול, קהל קטן
נכון, הארנה הירושלמית נמצאת בירושלים. וזה רחוק, זה לא בת״א. וקר עכשיו בירושלים ובכלל. ונר שלישי של חנוכה. אבל מועדון הכדורסל של הפועל ת״א נמצא בראש הטבלה של היורוליג. זה משפט שלא היה נכון אף פעם מאז הקמת הפועל ת״א, מאז החלו לשחק כדורסל בישראל, מאז הוקמה ההסתדרות. אבל הוא נכון עכשיו. ואוהדי הפועל תֿ״א, אלה שאוהדים קבוצה שנמצאת במקום הראשון של היורוליג, לא מסוגלים למלא איצטדיון של 11 אלף כסאות שנמצא במרחק שעה נסיעה מהעיר בה מרביתם גרים. אתמול הקבוצה נאלצה לחלק כרטיסים חינם לשחקני נוער של קבוצות כדורסל מהשרון. זו אמנם אחלה חווית כדורסל לנוער של כפ״ס, אבל זו תעודת עניות לאוהדים של הפועל ת״א. אלה עם חולצות ואלה בלי.