צבא ההגנה: על ערב צהוב ביד אליהו

שקיעתן של הפייבוריטיות?
הנצחון הנהדר של מכבי תל אביב על פנרבחצ'ה אמש הוא רק חלק מהחדשות הטובות להן זכו אנשי אלופת המדינה במחזור מספר חמש של היורוליג מודל 2019/20. כי הרי מעבר לנצחון עצמו ולמאזן הנחמד בו אוחזים כרגע הצהובים, הרי שסיום 1/6 ממשחקי העונה הרגילה נושא עמו סוג של בשורה בלתי שגרתית בעליל.

החל משנת 2015, כמעט ללא יוצא מן הכלל, מאיישות שלוש קבוצות קבועות את הפיינל פור של הליגה השניה בטיבה בעולם. וכאשר שלוש חברות של קבע מותירות רק כרטיס אחד לטורניר סיום העונה ורק חמישה כרטיסים נוספים לשלב רבע הגמר של היורוליג, אז קשה לאחרות להשתחל פנימה.

ונכון לסיומו של חודש אוקטובר 2019, שלוש הקבוצות הללו נמצאות במצב בעייתי למדי. ונכון, אפשר בקלות להצביע על סיבות שונות אשר גורמות לצסק"א מוסקבה, ריאל מדריד ופנרבחצ'ה איסטנבול להיראות כפי שהן נראות כעת, כאשר בהחלט סביר להניח שלפחות שתי האחרונות יתאוששו במהרה, ועדיין: פתיחת עונת המשחקים הנוכחית, זאת שהגיעה מיד לאחר סיום אליפות העולם לנבחרות, מוצאת את הפייבוריטיות כשהן במצוקה.

צסק"א, שממילא בנתה סגל מרשים הרבה פחות השנה, תצטרך בנוסף להסתדר בלי וויל קלייברן. ריאל מדריד? כרגע ניצחה את כל משחקי הבית והפסידה את שלושת משחקי החוץ (הרצופים) שלה. והקבוצה של אוברודוביץ'? אז אמנם גם היא אוחזת במאזן מושלם בבית (1/1) אל מול מאזן מאופס בחוץ (0 נצחונות מ-4 משחקים), אבל היא בעיקר נראית זוועה.

בית זה חשוב
נו, אז לא רק הפייבוריטיות אמנם מצליחות לנצח בבית, אבל ממש לא בחוץ. נכון לעכשיו, גם קבוצות הדרג השני ומטה נמצאות בסיטואציה הזאת. למשל וילרבאן המפתיעה, שהצליחה עד כה לנצח בכל פעם שאירחה (אולימפיאקוס, פנאתינאיקוס ובסקוניה). ולמשל מכבי תל אביב.

צריך לומר ביושר שמשחקה הטוב ביותר של מכבי באירופה העונה היה דווקא בהפסד החוץ במדריד. בשלושת משחקי הבית הציגו הצהובים רבע התקפי אחד טוב (אל מול שלושה רבעים התקפיים מחרידים למדי), וזה הספיק מול יריבות בינוניות כמו הכוכב האדום ו-ולנסיה או מול יריבה במצוקה כמו זאת שמאיסטנבול.

וביתר הרבעים, מספקת לנו מכבי החדשה את התחושה שיתכן ובעונה הנוכחית היא בנויה להיות כזאת שתצליח להגן, סופסוף, על הבית שלה. ולא, לא בגלל הכדורסל. ולא, לא בגלל הרכזים. וכן, כן בזכות שחקני האנרגיה שלה.

קשה לזכור מתי זכו האוהדים של מכבי תל אביב ליהנות מכל כך הרבה שחקני שואפי גליצ'ים. והשנה הם מקבלים אותם. לא כולם מדייקים בהגנה. רובם רחוקים מלדייק בהתקפה. אבל חלקם הגדול משחק בחמת זעם. וחמת הזעם הזאת, בשילוב עם האנרגיות הנכונות, יכולה לסייע לצהובים לקחת השנה צעד קדימה לפחות בכל הנוגע לשיפור אחוזי ההצלחה ביד אליהו הישן.