הכל יחסי: ניתוח הניצחון של מכבי ת"א על פנר

שלושה נסיונות יש לשחקן הבייסבול לחבוט בכדור, זוכרים? אז לאחר שתי הנפות בהן לא הייתה אפילו באזור החיוג, הצליחה מכבי תל אביב, בנסיונה השלישי, לחבוט באמא של הכדור שהוטח לעברה - והעיפה אותו עד לפאתי העיר איסטנבול. לאחר שני משחקים בחמישה ימים, נגד צסק"א מוסקבה ופנאתינייקוס, בהם נראתה נטולת כלים ויכולות להתמודד נגד יריבות מהטופ שיש ליורוליג להציע, התייצבה לה החבורה של נבן ספאחיה למשחק ביתי מול אלופת המפעל ושלטה בו ובה החל מראשיתו, בדרך להישגה המרשים ביותר העונה. ולפחות עד כה, לניצחונה החשוב ביותר העונה.

בניגוד לניצחונות הנאים מול ריאל מדריד או חימקי מוסקבה, מכבי לא נזקקה הפעם להקלות בזהות המתייצבים מולה. עם כל הכבוד לפציעה החוזרת של קליניץ', פנרבחצ'ה הגיעה למחזור ה-14 ביורוליג עם סגל חזק ופחות או יותר מלא, כך שאין שום כוכבית שצריך להצמיד לניצחונה השמיני של החבורה הצהובה שהולחמה לה יחדיו בקיץ האחרון. ומעבר להישג, זהו ניצחון שבהחלט יכול לעשות את ההבדל ולשלוח את מכבי לשלב הבא של המפעל. בליגה שבה מספר הקסם לצרכי השתייכות לשמיניה הראשונה עומד על 16 ניצחונות, הגיעה מכבי ת"א מוקדם מהמתוכנן לחצי הדרך. וכעת נראה שהיעד קרוב והגיוני מתמיד.

בעלת הבית של יד אליהו הישן הרשימה אמש מאוד. היא הרשימה, בראש ובראשונה, ביכולתה להתאושש מהמהלומה שספגה רק 48 שעות לפני ולהגיע חדה וממוקדת החל מגונג הפתיחה. מה שלא ניתן לומר על שחקניו של ז'לקו אוברדוביץ', שנחתו בישראל לאחר שטאטאו מעליהם יומיים לפני כן את הכוכב האדום בלגרד. לא ברור אם תחושת ה-FLAT ששידרה פנרבחצ'ה בדקות הראשונות נבעה מהחמישיה איתה בחר המאמן האירופאי הגדול בכל הזמנים לפתוח (שכללה את תומפסון וגודוריץ', ששיחקו אמש יחדיו 6 דקות) או שדווקא חמישיה זו הועלתה על ידי האשף הסרבי מתוך ניסיון למנוע את ירידת המתח בה הבחין טרם הג'אמפ בול, אבל השורה התחתונה והחשובה היא שהיא נראתה נחותה מהמקבילה הצהובה שלה בכמעט כל מאבק על כדור. ושם, עוד לפני פרמטרים של התקפה והגנה, זכתה מכבי ביתרון מוקדם ומשכה אותו משך רוב רובן של ארבעים הדקות.

גם בפרמטרים של התקפה והגנה שלטה אמש מכבי. ספאחיה את גודס הצליחו לגרום לשחקנים שהעלו על המגרש אמש, בראש ובראשונה, לשחק כדורסל שמנציח את היתרונות היחסיים שלהם. אוקיי, אז כנראה שהקליעה מבחוץ של מכבי כבר לא תשרוף את היבשת. גם אתמול, במשחק שבו הדברים הלכו לכיוון הנכון, עמדה המארחת על 6 שלשות בלבד (מ 16 נסיונות). אבל אתמול, בניגוד למאצ'אפ ברמה הפיזית מול פאו, למכבי היו יתרונות אתלטיים בלא מעט עמדות על המגרש. לפנר יש המון דברים, כולל יאן וסלי התפלץ, אבל לרוב אין להם ציוות אתלטי בקו הקדמי כמו טיוס ובולדן. לפנרבחצ'ה יש קו אחורי עמוק ואיכותי, אבל כזה שלא יכול לנצח שילוב של ג'קסון-קול-קיין בתחרות שליחים. כי אם מחפשים יתרונות יחסיים, אז ניתן אותם למצוא בתחרויות קפיצה וריצה.

ובדיוק שם, ביתרונות היחסיים הללו, שלטה מכבי במתרחש. לאחר מספר משחקים רצופים, חזרה מכבי לשלוט בקטגוריית הכדורים החוזרים, ניצחה 33:42 והשיגה 15 כאלה בהתקפה. וכשזה קורה, היא בדרך כלל מנצחת. ואתם יודעים מה עוד קורה, לרוב, כשמכבי מנצחת, כן? היא מאבדת כדורים. נזכיר: כשהיא מפסידה במשחקים, ממוקמת מכבי תל אביב ראשונה ביורוליג, עם 10 איבודי כדור בלבד. או במילים אחרות: בהפסדים, תכנית המשחק המקורית של ספאחיה מצליחה והקבוצה שלו מאבדת מעט מאוד כדורים. כשמכבי מנצחת, מצד שני, היא ממוקמת במקום ה-13 בלבד ביורוליג. כלומר, רק שלוש קבוצות מאבדות יותר ממנה בניצחונות. ואתמול, איבדה מכבי 15 כאלו. ומוליכי הכדור שלה, קרי ג'קסון-קול-קיין, איבדו 10 כדורים בעצמם.

זמן להסביר. אף אחד לא טוען שצריכים למסור את הכדורים ליריבה כדי להבטיח ניצחון. הטענה אחרת. הסגל של הצהובים, בכל הכבוד הראוי, לא מתאים לכדורסל התקפי של פאסון. לכזה שמאפשר קבלת החלטות יציבה ונטולת טעויות. ולכן אין שום טעם לצפות לזה ממנו. ואין שום טעם, וזה חשוב יותר, לוותר על שחקנים משמעותיים רק כדי לשוות למשחק ההתקפה אופי מאורגן יותר. מכבי ת"א חייבת לרוץ. כשרצים מייצרים נקודות קלות. וגם מאבדים כדורים. ולא צריכים לפחד מזה, אלא לקבל באהבה.

וכחלק בלתי נפרד מתובנה זאת, ראינו אמש, כנראה לראשונה, שילוב נהדר של פייר ג'קסון ונוריס קול. בפראפרזה על אמירתו הבלתי נשכחת של מורנו ורבנו פיני גרשון, שאלנו רבות במהלך העונה הזאת מיהו הגארד השני במכבי. בהחלטתה שלא להחתים גארד או גארד פורוורד בעמדות 2-3, ויתרה מכבי תל אביב על כוח אש שמגיע בדמות ציוות של מספר שחקנים שיכולים לאיים על הסל כשהם משחקים האחד לצידו של השני. וכאשר נמנע ספאחיה עד כה משילוב כוחות רציף של שני שחקנים ההתקפה הטובים ביותר בסגל שלו, הוא אמנם הצליח לקבל שליטה טובה יותר במתרחש (ולעיתים גם סייז מרשים יותר), אבל איבד יתרון יחסי. אז אתמול שיחקו צמד הרעים, נניח, יחדיו, וסיימו עם שורה סטטיסטית משותפת של 39 נקודות, כולל 5 מ-9 לשלוש, 8 אסיסטים, וכן – 6 איבודים. שהגיעו גם כתוצאה מהמחויבות הגדולה יותר למשחק ריצה. אבל כבר הבנו, גולשים וגולשות, שבמכבי תל אביב איבודים זה אחלה של דבר.

אוקיי אוקיי. מספיק דיבורים. זמן לכמה המחשות.

נתחיל הפעם דווקא מהתקפת החמישה מול חמישה של מכבי ת"א, שהתחילה את המשחק מהנקודה שלא סיימה מול פאו בשלישי. בניגוד לרמת הביצוע בו חזינו באולם הכדורסל על שם ניקי גאליס, הפעם - כבר בתחילת המשחק - התקיפה מכבי לא רע את החילופים הגנתיים של פנר.

כאן, למשל, מקבל פייר ג'קסון את תומפסון בחילוף לאחר פיק אנד רול עם פרחוסקי (למען הדיוק ההיסטורי והטקטי, מדובר בחילוף הגנתי משולש, שבו מעורבים שלושה שחקני הגנה), ולוקח אותו לטיול עד לטבעת. שימו לב לעבודה היפה של פרחוסקי ללא כדור, שמנצל את כיוון התנועה של יאן וסלי – ששמר על בולדן בפינה - כדי לנעול אותו ולמנוע ממנו לעזור על החדירה לסל.

via GIPHY

via GIPHY

via GIPHY

עכשיו הגנה.

תראו כאן את העבודה ההגנתית המרשימה של ג'ונה בולדן, גם אם היא לא נקיה או מושלמת. בראשית עוזר לרגע בולדן על וסלי, כדי למנוע מסירה של סלוקאס פנימה. לא מעט פעמים העונה עלתה העזרה הזאת למכבי בשלשה של גבוה מהצד. במקרה הזה, למרות יציאה לא נקייה של בולדן לניקולו מלי, מהסס האיטלקי בזריקה מבחוץ ובסוף גם חוטף גג בתוך הפרצוף שלו.

via GIPHY

via GIPHY

via GIPHY