שלוש נקודות למחשבה: בעיית הקליעה של מכבי

נכון לרגע זה וחרף הבומבה שחטפה אמש (חמישי) בברצלונה, מכבי תל אביב מודל 2017/18 היא סיפור הצלחה, או לפחות סיפור הצלחה יחסי. הסמי פיינליסטית מליגת העל שומרת עדיין על מאזן חיובי ועל סיכוי לא רע להיצמד או להשתלב בשמינייה הראשונה של הליגה השנייה הכי טובה בעולם. וזה נחמד מאוד.

במקביל, זהו גם נס ספורטיבי לא קטן. כי כדי לשמור על מאזן חיובי ולהיות קבוצה מנצחת, בכל ליגה, צריכים לקלוע. כי לקלוע, אתם יודעים, זה דבר חשוב בכדורסל. במיוחד מחוץ לקשת שלוש הנקודות. ומעשה שטן – דווקא בקטע הזה של הלקלוע מכבי פחות טובה. כמה פחות טובה? מכבי תל אביב היא קבוצת הקליעה לשלוש נקודות הכי גרועה בחמש העונות האחרונות של היורוליג. היא התייצבה למשחק החוץ הקשה בברצלונה כשבאמתחתה חמש שלשות ורבע בממוצע למשחק. מול נציגת קטאלוניה היא הצליחה לקלוע רק ארבע שלשות. מתוך 19 נסיונות.

מאמנים ומלהגים מקצועיים נוהגים לשנן, לעצמם ולאחרים, שהסטטיסטיקה נוטה להתיישר. תשעה מחזורי יורוליג כבר מאחורינו. האם עוד יתיישרו להם ממוצעי הקליעה של מכבי?

עכשיו זמן פרופורציות: ז'לגיריס קובנה מודל 15/16 ופרטיזן בלגרד מודל 13/14 היו קבוצות הקליעה הגרועות ביותר בשנים האחרונות של היורוליג, עד  שהגיעה לה מכבי הנוכחית. העניין הוא שקובנה ובלגרד סיימו את עונות היורוליג שלהן, כל אחת בהתאמה, עם מאזן נוראי של 7 נצחונות ו-17 הפסדים. מכבי, קבוצת קליעה גרועה מהן, עומדת עדיין על מאזן חיובי. ואולי צריכים לומר – עומדת עדיין על מאזן חיובי, כי לאורך זמן המשימה עלולה להפוך קשה יותר ויותר.

התקפית, הצליחה עד כה מכבי להפתיע ולפגוע בלא מעט הגנות של יריבותיה, בזכות ביצוע יעיל של מספר תרגילים. אז זהו, שמול ברצלונה הדברים האלו לא ממש תפסו. הקבוצה של סיטו אלונסו הגיעה מוכנה להפליא ל(כמעט) כל מהלך מבית היוצר של נבן ספאחיה, והצליחה לפגוע משמעותית ברמת הביצוע במסגרת המשחק המסודר.

בניגוד לאופיין של קבוצות חכמות פחות, לא שיחקה ברצלונה באגרסיביות יתר על יתרונות הגובה שלה, באופן שיכול היה להוציא אותה משטף המשחק שלה. הקבוצה המקומית הלכה אל התרגילים הרגילים שלה וניצלה מיסמאצ'ים, לרוב בחוכמה. אותה חוכמה שנעדרה לחלוטין מקבלת ההחלטות של מכבי, הן מהספסל והן על המגרש עצמו.

הנה כאן דוגמא לאופן שבו ניצלה ברצלונה את יתרון הגובה המשמעותי שלה בעמדת הגארד הנוסף תוך כדי משחק המעבר. שימו לב כיצד מסמן עם ידו סראפין לעברו של אוריאולה לזוז ולעבור לצד השני. כך, מוצא עצמו ג'קסון כשהוא שומר על האנגה במצב של גב לסל. ג'קסון מנסה למזער נזקים ולחטוף את הכדור. מאחר שהוא לא מצליח ובגלל שפרחוסקי גילה עניין בנעשה והשמיע קולות של עזרה הגנתית, חתך על הגב שלו קווין סראפין, קיבל מסירה מצוינת והחטיף לבולדן דאנק על הפנים.

הבעיות ההגנתיות של מכבי לא נעצרו רק בהפרשי הגובה המשמעותיים אל מול היריבה. הם החלו, קודם כל, בהחלטות מבית בדבר הטיפולים ההגנתיים. מכבי תל אביב, וזאת שמענו כבר בתדריך של ספאחיה בחדר ההלבשה, רצתה גם הפעם להתקיף את הפיק אנד רול (פעולה שנקראת הדג'). אין ספק, בכל הרכב למעט זה שבו נמצא פרחוסקי, מדובר בפתרון סביר. אלא מה? כזה שצריך להיות מלווה בתגובה מתאימה של שחקני ההגנה האחרים, כלומר עזרות ורוטציות הגנתיות. שם באה לידי ביטוי ההבנה ההגנתית, ובמידה מסוימת גם התבונה ההגנתית. ושני האלמנטים הללו חסרו לספאחיה, מול הריווח והתיאום ההתקפי של ברצלונה.

הנה למשל כאן, בארסה מריצה תרגיל במסגרתו נמצא מוארמה בפינה הרחוקה, לאורך כל המהלך. לאחר הפיק אנד רול עם טומיץ' (44), מוצא עצמו הענק הקרואטי חופשי בתוך הצבע לאחר שמבצע תנועה קצרה יחסית (שורט רול). טיוס אמנם מתקיף כדי לעצור את הרטל, אבל אין אף אחד שיחפה על התנועה של טומיץ' (נניח, למשל, בולדן). ומשם הדרך לעוד שלשה קצרה במיוחד.

הנה, במספר דוגמאות, אפשר היה להבחין בפער בין הסטטיסטיקה הנחמדה של בולדן אמש לבין התרומה האמיתית שלו, שהיא מרשימה הרבה פחות. זו שלא באה לידי ביטוי בסטטיסטיקה. אבל לא רק הוא נרדם או היסס.

כאן, לאחר שני פיק אנד רולים מדויקים של הרטל, מקבל טומיץ' את הכדור כשהשומר שלו הוא דיברתולומיאו. שימו לב לאדם האנגה שנע ללא כדור מהצד הנגדי. ושימו לב לנוריס קול, השומר שלו (בתאוריה), שמאבד קשר עין לשניה ומאפשר להונגרי לעופף.