sportFive1009455
צילום: ספורט 5
האיש שגרם לכל זה לקרות
האיש שגרם לכל זה לקרות | צילום: ספורט 5

האתוס של מכבי תל אביב מלא בסיפורים קטנים שיצרו פסיפס אינסופי שמהווה את המסורת של המועדון הצהוב. בתוך הפסיפס הזה זוהרות וזורחות אבנים קטנות שמכילות את סיפורי ה״נסים״ השונים. מנס בדאלונה, דרך נס ז׳לגיריס ועד נס מילאנו, הנסים הללו מילאו תפקיד מרכזי בנרטיבים המכביסטיים, בדרך לעוד עונה אירופית בלתי נשכחת. מחר (ראשון), ה-16 באפריל, הצהובים יציינו שש שנים ל״נס מילאנו״, שהוא הנס היחידי שנמתח על גבי חודש ימים ולמעשה מתייחס לשני משחקים: משחק מספר 1 בסדרת רבע הגמר נגד מילאנו, וחצי גמר הפיינל פור נגד צסק״א, כששני המשחקים נערכו באולם המדיולאנום.

שני הנסים הללו הסתיימו בזכייה של מכבי בגביע ב-2014, עונה שהתחילה לא טוב עבור מכבי, ונבנתה באיטיות ובהדרגתיות עד אותו ערב גורלי של ה-16 באפריל. ״הקבוצות שלי תמיד הגיעו לטופ 16, אבל הפעם זה היה בלי יתרון הביתיות, ונגד קבוצה שהיתה בטירוף להעפיל לפיינל פור כי היא המארחת״, נזכר מאמן מכבי דאז דייויד בלאט בהשתלשלות האירועים באותו חודש, ״זה נדיר שקבוצה מארחת לא עולה ולכן אנחנו היינו האנדרדוג המובהק. כשהגענו לפלייאוף כבר היינו בכושר טוב, עם מומנטום טוב, כל מה שלא עבד בתחילת העונה התחיל להתחבר. היה לנו יתרון פסיכולוגי דווקא בגלל שהיה עלינו פחות לחץ. האיטלקים לא היו יכולים להרשות לעצמם להפסיד, וזה עבד לטובתנו״.

נלחמו עד הרגע האחרון (GETTY)
נלחמו עד הרגע האחרון (GETTY) | צילום: ספורט 5

״הראש של השחקנים כבר היה במשחק הבא. אבל אני תמיד מאמין שצריך להילחם עד הרגע האחרון״
בלאט על נס מילאנו הראשון

קצת יותר מ-3 דקות לסיום, מילאנו הובילה ב-12 הפרש, 70:82. בלאט זוכר היטב כל רגע ממה שקרה מעכשיו: ״הראש של השחקנים כבר היה במשחק הבא. אבל אני תמיד מאמין שצריך להילחם עד הרגע האחרון, ובאחד מפסקי הזמן צעקתי לשחקנים שאפשר עוד לעשות משהו, בעיקר בשביל המשחק השני, כדי לא לבוא לגמרי במומנטום שלילי אלא להפסיד בהפרש כמה שיותר קטן. המהלכים שהלכנו אליהם בסוף המשחק היו מאוד פשוטים, והחלטנו לשחק היי פיק-נ-רול על סמארדו סמואלס שהיה כבד ואיטי וככה הצלחנו לנגוס בהפרש. 6 שניות לסוף, כשכבר הובלנו בנקודה, לנגפורד חדר ואז אלכס טיוס נתן שם את החסימה הכי גדולה שראיתי בחיים שלי, הנחית את הכדור כמו כדורעף והכדור יצא החוצה. 5 שניות לסוף, הם שיחקו בידוד ללנגפורד והוא סחט עבירה עם פחות משנייה לסיום״.

כמו בנס ז׳לגיריס, אז גידריוס גוסטאס החטיא שתי זריקות מהקו אחרי שעונה שלמה דייק ב-100%, גם ללנגפורד רעדו הידיים בעונשין: באותה משחק הוא קלע 8/10 מהקו, וברגע האמת קלע את הראשונה אבל החטיא את השנייה. המשחק הלך להארכה. ״עוד לפני הפלייאוף דיברנו על כך שבמשחקים הראשונים, ללא הביתיות, המטרה היא לגרום ליריבים לצאת מאזור הנוחות וזה בדיוק מה שעשינו״, מנתח בלאט, ״מילאנו הייתה לחוצה בטירוף, וידענו לנצל את זה. להבדיל מההארכה נגד ריאל בגמר עצמו, ששם התפוצצנו, נגד מילאנו זה עדיין היה צמוד. במשקים כאלה העונשין כל כך קריטי ואני זוכר שהיו לנו אחוזים מצוינים (82%, 28/34 - ר.כ)״.

אותה סדרה שוחקה בשיטת 2-2-1: שני משחקים במילאנו, שניים בתל אביב, ומשחק חמישי במילאנו במקרה הצורך. המשמעות היא שמכבי למעשה ״עשתה את שלה״ כשניצחה המשחק הראשון, כדי להעביר את ההכרעה ליד אליהו. בלאט נזכר: ״מסביב כולם דיברו שזהו, מילאנו התפרקו, והסדרה שלנו, אבל אני רציתי לוודא שלא נוריד את הרגל מהגז. זה לא הצליח, ובמשחק השני הפסדנו אבל זה דווקא עזר לנו להתעשת ולחזור הביתה עם כשאנחנו לא יותר מדי שיכורים מההצלחה. המשחק השלישי היה קשה, אבל ברביעי כבר ניצחנו ב-20 הפרש כי הם באמת כבר היו מפורקים. ידענו שמול הקהל שלנו הם לא יוכלו לנצח אותנו״.

"היסטוריה" | צילום: ספורט 5

״ראיתי שחקנים שלמדו להכיר ולהאמין אחד בשני ולהבין שיש פה הזדמנות לעשות היסטוריה וליצור פה מורשת. השחקנים הרגישו את זה ורצו את זה. וגם דיברנו על זה, שזאת היסטוריה״.
בלאט על נס מילאנו השני

מכבי העפילה לפיינל פור במומנטום מצוין, אבל ממול התייצבה צסק״א של תיאודוסיץ׳ בשיאו וסוני ווימס, שנחשב לאחד הזרים הטובים ביותר ביורוליג. ״הם היו פייבוריטים מובהקים. אף אחד לא נתן לנו סיכוי״, משחזר בלאט, ״התחלנו טוב, אבל ברבעים השני והשלישי הם השתלטו על המשחק, עד 15 הפרש קצת לפני סוף הרבע. באוותן דקות לקחתי פסק זמן ואמרתי לשחקנים, ׳בואו נוריד ל-10 ואז הם ייכנסו ללחץ׳. זה בדיוק מה שעשינו וברגע הזה ידעתי שהדלת נפתחה ואנחנו הולכים לעשות קאמבק. המשחק הפך להיות צמוד. מהלך מעניין שקצת שוכחים זה אחרי הטיים אאוט כשהיינו במינוס 4 עם פחות מ-20 שניות על השעון. עשינו תרגיל שכבר השתמשנו בו פעמיים במהלך העונה, זה נקרא דריבל פיץ׳ באק מטייריס רייס לדייויד בלו, שדפק שלשה גדולה שהורידה את ההפרש ל-1״.

״12 שניות לסוף, הם הובילו בנקודה עם כדור אצלם, 12. היה פסק זמן, תיכננו טראפ ורצינו שהכדור יילך לחריאפה כדי לעשות עליו פאול, אבל לצערנו הוא זה שהוציא את הכדור מהחוץ. הוא הוציא את הכדור, אני חושב למיצוב, ומיצוב מסר לו חזרה ואז הכדור פשוט ברח לו מהידיים. אני מכיר את חריאפה מצוין, אימנתי אותו בנבחרת רוסיה, יש לו ידיים נהדרות, אבל הוא התבלבל והכדור נפל לידיים של בלו ומשם לטייריס והוא טס לסל המפורסם״.

וכך זה נגמר
וכך זה נגמר | צילום: ספורט 5

״נס מילאנו בשבילי זה כל מה שקרה באולם הזה, לא רק משחק אחד או שניים״
ד בלאט על הגמר נגד ריאל

מכבי העפילה לגמר אך מנגד עמדה ריאל מדריד, שבחצי הגמר השפילה את ברצלונה ב-38 הפרש, 62:100. ״אם שואלים אותי איזה נס יותר גדול, אני לא יכול לבחור אחד אלא לדבר על כל האירועים שקרו באולם הזה. להגיע לגמר נגד ריאל, שרק יומיים לפני כן נתנה בראש לברצלונה כמעט 40 הפרש ולנצח - זה לא נס? אני לא יודע לבחור איזה נס היה יותר גדול, אבל צריך לזכור שבסדרה זה היה במשחק חוץ לכל דבר ועניין, ובחצי גמר זה היה לעיני 11,000 אוהדים שלנו לעומת פייבוריטיות עצומות. אממה? אני לא יודע מי החליט ולמה, היורוליג החליטו שבאירוע הזה הקהל יוחשך לחלוטין והתאורה תהיה רק על הפרקט. זה היה מאוד מוזר, לא ראינו את האוהדים בכלל אבל כמובן ששמענו אותם. אני לא יודע אם החליטו על זה מראש או שזאת היתה יוזמה ספונטנית״.

בלאט נזכר באותם ימים במילאנו, ובמרקם הנדיר שהיה בחדר ההלבשה. ״לקבוצה הזאת היה אמון בלתי יאומן בין השחקנים לבין עצמם ובין הצוות לשחקנים. גיא פניני ויוגב אוחיון עשו הרבה שיחות עם השחקנים, הם היו מנוסים, ידעו מה זה להיות במעמדים האלה. פשוט הגענו לפיק בזמן הנכון. היו לנו הרבה שיחות עם שחקני עבר שבאו לפיינל פור לתמוך בנו והיתה אינטראקציה בינם לבינינו, וזה היה יפה, זה נתן לנו השראה, נתן לנו מוטיבציה שאנחנו יכולים להיכנס למורשת שלהם״.