(Getty Images)
(Getty Images) | צילום: ספורט 5

עונת 99' הייתה מרגשת ועצובה כאחד עבור מכבי ת"א. מצד אחד של המאזניים עמד מסע בלתי נתפס לגמר היורוליג, כשמעט מאוד כוכבים מקשטים את הסגל, ומהצד השני עמד ההפסד ההוא בגמר לז'ליקו, קטש והלהקה. אבל פיני גרשון כמו פיני גרשון, עשה הכל כדי לנקום את נקמת הצהובים בעונה שלאחר מכן, ותתפלאו, הוא הצליח.

ברשותכם, נחזור 19 שנים אחורה בזמן ונדלג ישר להיכל הספורט שבשכונת ברסי, פריז, שם המתין צבא צהוב לשריקת הפתיחה של גמר הסופרוליג. בחצי הגמר, מכבי חלפה על פני צסק"א ובגמר המתינה, איך לא, פנאתינייקוס - אמנם ללא קטש הפצוע הפעם, אך עם בודירוגה, רבראצ'ה, ג'נטילה וכמובן, אוברדוביץ'.

אחד השחקנים שהיו חסרים למכבי ת"א יותר מכל בעונה שלפני כן, היה אריאל מקדונלד, מי שאמור היה להיות הכוכב של הקבוצה. אלא שבגמר 99', מקדולנד פשוט לא הופיע. "לא ישנתי שלוש ימים", הוא סיפר שנים מאוחר יותר וחשף שעלה לשחק עם כוויות בכפות הרגליים שמנעו ממנו להיות במיטבו. אבל הפעם, מקדונלד הגיע כדי לכפר על ההיעלמות, והוא עשה זאת בסטייל.

הכוכב הצהוב דאז פתח את המשחק עם חמש הנקודות הראשונות של מכבי, המשיך עם שלוש שלשות ברבע הראשון וסיים עם 21 נקודות והופעה של מנהיג. במד השני זה היה דיאן בודירוגה שניצח על המקהלה, אבל הפעם הוא היה לבד - שכן רבראצ'ה הסתבך עם שלוש עבירות והיה חסר לפאו במיוחד, בעיקר בחלק ההתקפי.

הצהובים נקלעו לפיגור מוקדם אמנם, אבל מאז שהכוכב הירוק ירד לספסל הכל הסתבך עבור פאו. אוברדוביץ' ניסה להפעיל לחץ על השופטים ו"זכה" בעבירה טכנית אופיינית, ומכבי הרוויחה איזה נער, שרק שנה קודם שיחק בבני הרצליה הצנועה, ולפתע אחראי על מהלך המשחק של גמר הסופרוליג. קוראים לו טל בורשטיין, למי שהספיק לשכוח. לצידם, גרשון קיבל עוד יום גדול מהבאנקר שלו, נייט האפמן, ששוב לא איכזב ותרם 21 נקודות משלו - וכך פתאום, מהמפולת של העונה שעברה, מכבי התרוממה ליתרון דו ספרתי במחצית. 

האפמן. מכוכבי הזכייה (Getty Images)
האפמן. מכוכבי הזכייה (Getty Images) | צילום: ספורט 5

אוברדוביץ' היה בהלם, הוא השתולל. עם השריקה להפסקה הוא ניגש (אם אפשר לקרוא לזה ניגש) לעמדת המזכירות, הראה לשופטים את החתך בגרונו של אחד משחקניו ופשוט איבד את עשתונותיו. הוא ניסה לדחוף את הסדרנים, צעק על השופט הצרפתי, דוריזון, והפך לאוברדוביץ' האיום (והאדום) כפי שאנחנו מכירים אותו היום. אבל זה לא עזר לו, המחצית השנייה נפתחה בדיוק אותו הדבר. מקדונלד מכניס כדור להאפמן, והאיש הגדול מסתובב וקולע בקלילות על רבראצ'ה.

כדי לנצח סוללת כוכבים כמו זו של פאו, ואת זה מכבי למדה על בשרה עונה לפני כן, אתה צריך כוכב משלך. ואת התקן הזה בדיוק תפס אנתוני פארקר. לא היה לו משחק יוצא דופן, הוא קלע "רק" 13 נקודות אופייניות, אבל הוא משך את האש אליו כדי שמקדונלד והאפמן יוכלו לייצר את הנקודות, בייחוד בדקות ההכרעה הכל כך מלחיצות. וכך, לקול קריאות ה"עולה" של הקהל הצהוב, הצהובים השלימו את אחד הניצחונות הגדולים בהיסטוריה שלהם, החזירו את גביע אירופה לת"א אחרי 20 שנה ופצחו בחגיגות בכיכר.

היום, חלפו להם 19 שנים בדיוק מאז אותו יום שהיה יריית הפתיחה לאחת השושלות הגדולות של מכבי ת"א. היום הזה, עתיק ככל שיהיה, הכניס את גרשון לספרי ההיסטוריה של מכבי ת"א, יחד עם רלף קליין ורודי דאמיקו כזוכה השלישי בגביע אירופה, ובסיום אותה עונה הוא פינה את מקומו לחבר עתידי בספרי ההיסטוריה - דיוויד בלאט. ולנו, נותרו רק הזיכרונות.