(פיב
(פיב"א) | צילום: ספורט 5
קטש. עבר את הסדנה של אוברדוביץ' (פיב
קטש. עבר את הסדנה של אוברדוביץ' (פיב"א) | צילום: ספורט 5

בקיץ 99', חודשיים אחרי הצגת המאמן החדש ז'ליקו אוברדוביץ', וכשכולם כבר האמינו שהסגל הושלם, לבעלי פנאתינייקוס, פאבלוס ינאקופולוס, הייתה פצצה בשרוול. "קואץ', החתמתי את עודד קטש", הוא סיפר לאוברדוביץ' בשיחת טלפון מפתיעה.

האזינו לפודקאסט>>>

קטש, שהיה מהראשונים שנכנסו לפנקס של המאמן המעוטר, כבר היה חתום בפורטיטודו בולוניה לשלוש שנים, אבל הבעלות האיטלקית התחלפה במוסלמית ודרכו נסללה ליוון. עבור אוהדי פאו, זה היה השיא של קיץ 99'. קטש הגיע במעמד של כוכב, הוא בנה לעצמו מוניטין של אחד הרכזים הטובים באירופה. ולא רק שהוא היה שחקן כדורסל טוב, אלא גם ידע למשוך תשומת לב מחוץ לפרקט. מעין קסם טבעי, כריזמה שלא הרבה יכולים להסביר.

אבל אצל אוברדוביץ' השחקנים האלה סובלים יותר מכולם. קטש, שהתרגל להיות ה"נסיך" של הכדורסל הישראלי, שהיה מרכז העניינים במכבי ת"א, לפתע היה כינור שני לבודירוגה, רבראצ'ה, ג'נטילה ואחרים. ושלא תטעו, השחקנים עצמם מיד הבינו שמדובר בשחקן הכי כישרוני בקבוצה, חד וחלק, הרי הם אלה שמתאמנים איתו בכל יום מחדש - אבל דווקא המאמן הסרבי היה זה שעשה לו חיים קשים. וכשמדובר באוברדוביץ', חיים קשים יכולים להיות מאמללים.

סגר מעגל מול מכבי ת
סגר מעגל מול מכבי ת"א (פיב"א) | צילום: ספורט 5

שאראס, ששיחק תחתיו בפאו, פעם סיפר שאוברדוביץ' העניש אותם באימון של שמונה שעות - וזה אחרי קרוב לעשור במועדון, כשכבר לא היה לו מה להוכיח. תארו לכם מה הוא עשה לקטש בעונתו הראשונה על הקווים של פנאתינייקוס. תארו לכם מה הוא אומר לג'יג'י דאטומה בחדר ההלבשה, אם לעיני המצלמות הוא מרשה לעצמו להגיד לו "פאק יו ג'יג'י דאטומה". זו הייתה "התעללות" מצידו של אוברדוביץ', סוג של מבחן אופי עבור קטש אם תרצו, אבל זו גם הייתה ועודנה דרכו.

האסטרטגיה הזאת הניבה למאמן הסרבי תוצאות. קטש סיים את עונת היורוליג כאחד השחקנים המרכזיים של פאו. הוא שיחק כמעט 25 דקות בממוצע, היה הקלעי השלישי בטיבו בקבוצה (10.2 נקודות למשחק), המוסר השני בטיבו בקבוצה (3 אסיסטים למשחק) והחוטף המוביל (1.3 חטיפות למשחק). אוברדוביץ' לא עשה זאת סתם, הוא הסתכל לטווח הארוך. הוא רצה לקבל את קטש במשחק הכי חשוב של העונה - משחק שבמקרה, כך רצה הגורל, היה משחק הגמר של היורוליג של פיב"א מול מכבי ת"א. וגם שם, הוא לא פחד לתת לקטש רישיון להרוג.

במקביל למסע הכומתה שעבר תחת אוברדוביץ', קטש החל לזרוע ניצני כריזמה בחדר ההלבשה. שחקנים היו מחבקים ומרגיעים אותו מהמהלומות של הסרבי. עיתונאים מקומיים אף העידו שרבראצ'ה, אחד הכוכבים של הקבוצה וה-MVP של הפיינל פור, היה לו כמו אח גדול - בדיוק התפקיד בו החזיק נדב הנפלד במכבי ת"א. ולא רק הוא, גם קלאיציס העריץ את קטש. עד היום הוא שומר את חולצת המשחק שקטש העניק לו בסיום הניצחון על מכבי בגמר בסלוניקי. "זו הייתה מתנה יפה", נזכר קלאיציס בראיון שהעניק לתקשורת היוונית. "עד היום אנחנו שומרים על קשר ונפגשים פעם בשנה כדי להיזכר".

ואז הגיע הרגע הגדול, הפיינל פור בסלוניקי.

אוהדי מכבי. הרימו את קטש על כפיים (פיב
אוהדי מכבי. הרימו את קטש על כפיים (פיב"א) | צילום: ספורט 5

אחרי 11 שנות היעדרות מהמעמד ו-20 שנים בלי חגיגות בכיכר, אלפי אוהדי מכבי ת"א יצאו לחגוג את ליל הסדר בסלוניקי. הצהובים רצו לסיים עונה קסומה עם תואר, הם היו מוכנים לכל תרחיש, אבל זו הייתה קבוצה מוגבלת. אל מול סוללת הכוכבים של פאו, למכבי היה רק קילר אחד אמיתי - אריאל מקדונלד. ולפיינל פור ההוא בסלוניקי הוא לא הופיע. "לא ישנתי שלושה ימים", הוא נזכר בראיון שנים מאוחר יותר ואף סיפר שעלה לשחק עם כוויות בכפות הרגליים.

בחצי הגמר זה עוד הספיק. לצד נייט האפמן, שהיה הבאנקר של גרשון, מכבי קיבלה התעלות לא צפויה ממארק בריסקר והצליחה לחלוף על פני ברצלונה - במשחק שאיך נגיד, לא היה כל כך יפה לעין. אבל בגמר חיכתה פאו, עם איזה אחד, קטש, שרצה להוכיח לאלה שחשבו שהוא צריך להשתפשף במכבי ר"ג או בגליל עליון לאן הוא שייך. קטש היה חדור מטרה, הוא נראה כעוס. ספורטאים, בטח בסדר גודל כזה, הרבה פעמים ניזונים ממה שקורה בחוץ - אבל הוא התבודד. ביום שאחרי חצי הגמר, כשכולם נחו לקראת הגמר, קטש יצא לאולם לבדו להתאמן. ה"זון" שהוא הזכיר בראיונות לאורך השנים, החל עוד הרבה לפני שהוא עלה למשחק הגמר מול מכבי.

קטש לא דיבר עם אף כלי תקשורת באותם ימים, ולעיתונאים הייתה נגישות מלאה לשחקנים. למעשה, בדרך לאולם - שעוד היה בבנייה אז - השחקנים היו צריכים לעבור במסדרון סגור באורך 50 מטרים, אבל קטש לא היה שם אף פעם. הוא עשה הכל כדי לברוח, מספרים העיתונאים שסיקרו את משחק הגמר, וזה לא היה אופייני לאיש שווקא מבין את חשיבות התקשורת בספורט. אפילו אלי ישראלי ז"ל, שדרן הרדיו הכל יכול, הפך הרים וגבעות כדי לשוחח איתו - אך ללא הצלחה.

ואיפה קטש? (פיב
ואיפה קטש? (פיב"א) | צילום: ספורט 5

את משחק הגמר קטש התחיל על הספסל. ככה זה אצל אוברדוביץ', שחקן מפתח אחד עולה מהספסל. במקרה הזה, קטש. הוא ידע לשלוף אותם בדיוק ברגע הנכון ולתת להם מספיק ביטחון כדי לשנות את המשחק - ובמשחק הזה, הרגע הנכון היה כשהמאמן הבחין שבודירוגה לא בעניינים. זה התחיל בפאול טיפשי, נמשך בעבירת חצי ואחרי שמונה דקות של כדורסל קטש הוזעק לתמוך ברכז הוותיק. "אפשר היה לראות עליו את הלחץ", סיפר קטש ל'ספיקנרול', פודקאסט הכדורסל הישראלי של ערוץ הספורט. "הוא ניסה לקחת את המשחק על עצמו, אבל אוברדוביץ' רצה את הכדור בידיים שלי בסוף".

שנים אחרי, אוברדוביץ' סיפר שקטש ניגש אליו רגע לפני שהם עלו לפרקט ואמר לו "קואץ', אל תדאג, אנחנו הולכים לנצח. אני מכיר אותם, אף אחד לא יכול לשמור עליי" אוברדוביץ' טען באותו ראיון שמעולם לא נתקל בביטחון עצמי כזה גדול. "לא פלא שניצחנו", הוא זרק בגיחוך ובלי לשים לב הסביר מדוע העדיף שהכדור האחרון יהיה אצל קטש.

זה לא היה משחק גדול של קטש. הוא אמנם קלע 17 נקודות, אבל רובן היו מהעונשין. גם השלשה המפורסמת בסיום, זו שקטעה קאמבק של מכבי ממינוס 11 למינוס 3 והוציאה מפיו של מאיר איינשטיין ז"ל את צמד המילים "דווקא הוא...", הייתה זריקה שהוא היה קולע בתשעה מתוך עשרה נסיונות. שפר 'עבר אנדר', וקטש העניש. "פחדתי יותר לחזור הביתה ולהרגיש שעשרת אלפים צופים ראו שפחדתי לזרוק", נזכר קטש בפודקאסט, אבל לפעמים שחקנים לא צריכים יותר מרגע אחד כדי להרוויח את התהילה שלהם.

בראיון שהעניק לחינוכית בצעירותו, קטש אמר: "אני רוצה להיות כמו שלמה ארצי. לא רוצה שחצי מהאנשים יאהבו אותי, אני רוצה שכולם יאהבו אותי". ובסיום אותו משחק, כל יושבי האולם בסלוניקי הריעו לעודד קטש, בין אם לבשו ירוק או צהוב. התמונה הבלתי נשכחת, של אוהדי מכבי מרימים אותו על הכתפיים, זו תמונה שחרוטה בזיכרון של כל אוהד או שחקן כדורסל ישראלי או יווני כאחד. "כולם היו בשוק", סיפר קטש, "זו מחמאה גדולה, לא כשחקן, אלא כאדם. זה רגע יותר חשוב מכל תואר". והיום, 20 שנה אחרי, התמונה הזו רק מזכירה לנו איך התפספסה לה אחת הקריירות הכי מופלאות של שחקן ישראלי אי פעם.

Follow @alon_amsalem