טאריק בלאק: "תומך בישראל ולא מתנצל. יש אנשים חסרי מושג"
אקס מכבי תוקף את המבקרים ("מדברים על דברים שהם לא יודעים"), נזכר בפגישה המקרית עם חברו קובי בראיינט כשבוע לפני מותו ("זה רגע שאקח איתי לנצח") ומספר על הקריירה החדשה בהשראת הבלאק ממבה ("השפיע עליי. לימד אותי איך כסף עובד"). חלק א` בראיון לערוץ הספורט
כבר שש שנים עברו מאז שטאריק בלאק התעופף מעל לטבעות בשכונת יד אליהו, ועדיין, עד היום - נדמה שמכבי תל אביב מתגעגעת לסנטר כמוהו. האמריקאי האדיר בחר לעזוב את ה-NBA ולהגיע לראשונה לאירופה למדים הצהובים של התל אביבים, והפך בשנתיים שלו בישראל לבן בית אהוב במיוחד בהיכל, במה שהסתיים עם תחושת פספוס והחמצה אדירה עם קטיעתה של עונת הקורונה ב-2019/2020 ובזמן שהוא וחבריו מרכיבים את אחת החבורות הלוהטות ביבשת.
כעת, לאחר שאת העונה הנוכחית פתח ללא קבוצה אך עדיין לא הודיע בצורה רשמית על פרישה - בלאק התיישב לראיון מיוחד עם ערוץ הספורט. בחלק א` של הראיון, מספר בלאק על החיים החדשים והקריירה החדשה אליה יצא לדרך בהשראתו של קובי בראיינט. בנוסף, הוא נזכר בחוויה בארץ ומספר על היחס של העולם לישראל על פי ראות עיניו.
מה אתה עושה היום? מה המיקוד המרכזי שלך?
"אני מרוכז בלעבור מהפרקט לחיים שאחרי הכדורסל. עזבתי את וילרבאן בשנה שעברה, הייתה לנו עונה נהדרת ואהבתי להיות שם. עכשיו אני בתהליך מעבר לעולם הנדל״ן המסחרי, בעיקר בתחום המולטי פמילי, כלומר בנייני מגורים מרובי יחידות. באופן יותר ספציפי, אני בוחן פיתוח פרויקטים ואפשרות לפעול גם בלוס אנג`לס. אני עובד לקראת המטרה הזאת. בנוסף, יש לי גם קשרים עם סטארטאפים שנמצאים בשלב מוקדם של צמיחה, חיבורים לקרנות השקעה ולגורמים שפועלים בתחום הזה. אני מחלק את הזמן שלי בין העולמות האלה ומנסה לצמוח בהם".
למה בעצם לא הודעת רשמית שפרשת?
"כי אני עדיין מקבל שיחות. יש עדיין עניין מכמה מקומות. אני ואשתי מדברים על זה... אני עדיין יכול לשחק, לא מאוחר מדי לחתום. היו מקומות שפנו אלינו וישבנו ואמרנו `אחי, זה יכול להיות ממש כיף`. בשלב הזה, עבורי ועבור אשתי, מה שמשנה זה גם החוויות שמסביב לכדורסל, וכשמקבלים הזדמנויות ברמה הגבוהה אז זה משפיע על החוויה מסביב, ואנחנו עדיין לא בטוחים אם הפרק הזה נגמר".
מה ידעת על ישראל לפני שהגעת לכאן?
"זו אולי לא התשובה הכי נכונה, אבל הייתי די בור לגבי באזור. ברור שידעתי משהו, אבל מעט מאוד. בראש שלי זה לא היה כזה: `אוקיי, יש שם סכסוכים שקורים כל הזמן וצריך לפחד על הביטחון האישי שלך`, אבל זה לא היה ככה בכלל. זה היה יותר: `אני רוצה לנסוע לישראל, בנאדם!`. ובמיוחד עם האמונה שלי, ישראל זה המקום ללכת אליו. כמו שאתה לומד על רומא ואז נוסע לרומא, אתה לומד על היוונים ואז נוסע לאתונה, אז אני קורא את התנ״ך, ואני יכול באמת לנסוע לישראל. בשלב מסוים במסע שלי זה פשוט התחבר לי ואמרתי שאני הולך לראות בעיניים שלי, ללכת במקומות שאני קורא עליהם, להעריך את האנשים, להעריך את הארץ. בשבילי זה היה כל כך פשוט".
כאחד שהיה כאן, מה אנשים מחוץ לישראל לא מבינים על ישראל?
"זו שאלה מאוד עמוקה, יש לה שני צדדים - יש את מה שהיה לפני ה-7 באוקטובר ויש את מה שהיה אחרי. אלו שתי שיחות שונות לגמרי. לפני שזה קרה, אף פעם לא שמעתי מישהו אומר לא ללכת לישראל, אבל אחרי זה הכל נעשה מאוד פוליטי. זה כבר לא עניין של ביטחון, אלא שאלה של איפה אתה עומד בסכסוך ובאיזה צד אתה".
איפה נפגשתם? השלמתם פערים?
"ב-Mamba`s Academy, הוא התאמן איתי שם. אני החלמתי ועבדתי שם, ולא ידעתי שהוא גם יגיע. פשוט הלכתי לראות מה קורה, ואז המאמן שלי אמר לי שקובי נמצא בצד השני אז הלכתי אליו. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו מאז הפרישה, וזו הפכה להיות הפעם האחרונה שאראה אותו. הוא עקב אחרי מה שאני עושה, הוא אמר לי: `אני גאה בך, אני רואה אותך עכשיו, אני גם יודע שיש לך ילד`. זה היה מרגש, הוא עקב אחרי חיי גם אחרי שעזבתי את הלייקרס. הוא היה גאה בי, בגישה שלי, ובדרך שעשיתי בקריירה שלי. אני בניתי קריירה ממקום שלא היה בו דבר, וקובי העריך את זה, הוא אמר לי את זה. קיבלתי הזדמנות להגיד לו פנים אל פנים שאני מעריך אותו על כל מה שלימד אותי ועל ההשראה שהוא היה בשבילי".
התאונה בה מצא את מותו תפסה את מכבי באמצע דרבי, איפה היא תפסה אותך?
"הייתי בבית של אמא שלי, היה מפגש משפחתי והתחלתי לקבל הודעות על זה - בהתחלה פשוט לא האמנתי. אחרי בערך שעה הטלפון צלצל כבר בלי הפסקה עם שיחות והודעות, אז הבנתי שזה נכון, זה היה קשה מאוד. לא רציתי לדבר על זה עם אחרים, רק רציתי להתאבל בפרטיות בבית שלי".