השמדת ערך: הקבוצה שמשמידה את המכביזם
מכבי ת"א גרסת 2025 היא קבוצה מנותקת רגשית ומקצועית. מההנהלה, דרך המאמנים ועד השחקנים, אף אחד לא נקי מאשמה. איך זה שהתרגלו להפסדים ומקבלים אותן בכזאת הבנה? הטור של קרמר של נקודת שפל צהובה
במצב רגיל, משחקים כמו אתמול, שמהווים שפל של תקופת שפל מתמשכת, הם קו שבר שדורשות שינוי מיידי בסגנון הניהול או בפיטורי מאמן. אז יש מלחמה, ואין ביתיות, ושחקנים עזבו, ואחרים נפצעו, והניהול המקצועי, אם אכן הוא מאויש רשמית אחרי עזיבת אבי אבן, לא הצליח לספק שחקנים איכותיים, וההנהלה חסכה, וכסף שנחסך משחקנים שעזבו לא הושקע חזרה, והמאמן בררן ורוצה שחקנים שמתאימים רק למידות המיוחדות שלו. הכל נכון. אבל הניהול המקצועי במכבי ת״א הוא תעלומה מתמשכת שלא מתאים לשקיפות שאמורה להיות במועדון בסדר גודל כזה.
עדיין יש דברים שניתן לעשות ברמה הטקטית ולא נעשים. כי גם אם ההנהלה לא מסוגלת לספק למאמן איכות על המגרש, מה המאמן עושה כדי לשפר פרמטרים שניתנים לשינוי גם בסגלים חלשים? למה מסינה יכול ללחוץ איזורית לוחצת אחרי זריקות עונשין, רק בשביל שינוי הקצב, לגרום ליריב להגיב אחרת, ואז לרדת לאיזורית 2-3, וקטש לא מסוגל להביא רעיון אחד שקצת ישבור את השבלונה?
אם מסינה יכול להביא שמירה כפולה בלואו פוסט גם על שחקנים מוגבלים יחסית כמו טרביון וויליאמס, או בעצם בגלל שהם מוגבלים יחסית ויאבדו כדור, אי אפשר לשגע קצת את מירוטיץ׳? להוציא משיווי משקל את שאבון שילדס? ובמסגרת הדברים שלא משרטטים על הלוח, האם אפשר להילחם יותר? האם אפשר לשנות הגנות? האם אפשר ללכת קצת מכות? האם אפשר לנסות להיות קצת יצירתי, אמיץ, לבדוק רעיונות של אנדרדוג גם אם הן מחוץ לקופסא? גם אם הן לא אסטתיות? כל התשובות לשאלות הללו חיוביות. כל השאלות הללו, לפחות על פי מה שנראה על המגרש, נענות בשלילה על יד קטש.
אז אחרי ההנהלה והמאמן, יש, אחרונים, השחקנים. אין אחד שיעמוד מול מיקרופון סטייל ג׳ימי באטלר, קיירי אירווינג או סטף קרי ויגיד על חבריו לקבוצה, על סגנון המשחק, על השבירה הפריכה של הקבוצה ״מה זה החרא הזה?״ או ״זה לא מספיק טוב״. אין שם אחד שלא נמאס לו להפסיד ככה? שלא שונא להפסיד בכלל ובמיוחד ככה? מכבי על מנהליה, מאמניה ושחקניה מתנהלת ומשחקת בניתוק רגשי, מה שמוביל לניתוק רגשי של אוהדיה. עוד תבוסה? יאללה שיהיה. עוד השפלה? התרגלנו. עוד מבוכה? חפיף, חכו חכו תראו מה יהיה כשנחזור לשחק בבית, נחזיר את קווין מגי ז״ל, מיקי ינצח לנו משחקים ופארקר ירחף בסטייל. בינתיים, מעל ליד אליהו המתאדם, ריחף באוויר מטוס קל בצבע צהוב שפיזר שובל שיצר בשמיים את המילים ״עוד 14 משחקים למנייאק״.