המשבר הפך עורו: מכבי ת"א כבר הבינה מי היא

 מכבי תל אביב השיגה אמש (שישי) את ניצחונה החמישי ברציפות, את השבוע הכפול המוצלח הראשון שלה העונה, הבטיחה סופית מקומה בפליי-אין, לכל הפחות, והמשיכה בדומיננטיות המוחלטת שלה מול כל יריבה שאיננה חלק מהטופ של הליגה השניה בטיבה בעולם. והאריכה את רצף הימים נטולי ההפסדים, מאז הטרחה ההיא מול אנדולו אפס בשמונה לחודש פברואר שנת 2024 למניין הנוצרים, עד לכדי 43 ימים. 43 ימים שהחלו כשהגריל דולק והכסא רועד. ומאז – 13 ניצחונות בכל המסגרות, סימני שאלה שזכו למענה, משבר עמוק שהפך עורו לכדי מומנטום חד משמעי ותחושה שהקבוצה הזאת מבינה ויודעת מי היא, מה נדרש ממנה ועד כמה שהיא טובה.

ונכון ועם כל הכבוד, יריבות היורוליג בעת הזאת היו כולה באיירן, וילרבאן, הכוכב האדום, ז`לגיריס ואלבה ברלין. מצד שני, יש תחושה שהדברים מסתנכרנים. שנמצאה הדרך לשלב את מרבית השחקנים. בהיעדרו של רומן סורקין (כאשר כל הרצף כולו החל כשהוא בחוץ), התייצבה רוטציית היורוליג על 10 שחקנים. נמצאה הדרך לשלב שחקנים שהרגישו לא רלוונטיים (דוגמת ווב וקליבלנד), נמצאו פתרונות נוספים לעמדת מוביל הכדור הראשי (מעבר לבראון את בלאט), נחתה התובנה שחילופי שחקנים צריכים להיעשות בהתאם למה שנכון ולא בגלל דברים ותאוריות שאיתם ואיתן מגיעים מהבית - ואותר לו הרכב השחמט. כשכל זה קורה, אין אלא למחוא כפיים. וכשכל זה קורה, אין אלא לתת איזה סנופי דיסקו קטן. כזה.

via GIPHY

תמיריברו. כולנו מכירים זוגות שונים ומשונים. יש שידוכים שעליהם כתוב מראש שהם מהשמיים. שהם מכתוב. סטטיק ובן אל, בראדג`לינה, אליקו ולירז, מיקי ומוטי, ביבי ושרה. המודל והרעיון הוא ששני חלקי הצמד ישלימו האחד את השני. לעיתים הבסיס הוא מכנה משותף. לעיתים לא. בכל מקרה, לא משנה היכן תחפשו, ספק אם תמצאו זוג בלתי סביר בעליל כמו תמיר בלאט וחסיאל ריברו. תמיריברו.

הראשון משדר ווייב של שיעורי העשרה במגמה ביו טכנולוגית. שבשעה 20:30 מניח לצד המיטה ספר על פיתוח מסוגלות עצמית ומשתמש בכיסוי עיניים, אחרי שנזכר במעללי היום הפרועים שכללו מדיטציה, לימודי יידיש באפליקציה ולגימת דיאט סודה. השני? למרות שאין לו, נראה כמו מישהו שבהיעדר מקום על הגוף יעבור לקעקע על השיניים. שדופק בקבוק טקילה במחצית ומבקש מהמאמן שיקרא לו פאפי. שאחרי הפסד אומר טרנקילו, מוצ`אצ`וס, שימו ברקע איזה סלסה קובנית ותגידו לשימון שיפסיק לכעוס ויתחיל לנענע. שנראה כאילו לא יודע אנגלית. אה רגע, הוא באמת לא יודע אנגלית. וואו, סליחה על כל זה. לא יודע מאיפה זה הגיע. לא התכוונתי.
 
הקיצר, הם לא אמורים – אבל הפכו להיות חתיכת צמד. ובדקות שהם נמצאים ביחד על המגרש, כל מרכז הכובד של משחק ההתקפה הולך לשם. אל הפיק אנד רול, אל הפיק אנד רול החוזר, אל ההחלטה שמתחילה בבלאט ומסתיימת בריברו. והקבוצה – והמאמן – נותנים להם את הספייס הזה ומאפשרים להם להשתלט לחלוטין על המשחק.
 
ונדגים זאת סטטיסטית. בלאט סיים 12 דקות עם 5 זריקות מהשדה ו-6 אסיסטים. מדובר כאן על 11 החלטות לפחות. ואם נחלק סכמטית את 12 הדקות הללו ל -2, אז מדובר בכמעט שתי החלטות לכל דקה בהתקפה. שזה וואוו. וריברו? הוא שיחק 11 דקות בסך הכל. וקלע 17. כולל 7 זריקות מהשדה ועוד 4 זריקות עונשין שהגיעו ממהלכים נוספים. תחשבו לבד כמה החלטות זה יוצא פר דקה. הקיצר, לא רק שהשניים מסתדרים ביחד פיקס, אלא שהקבוצה זזה הצידה ומוחאת להם כפיים. ובצדק.

 היידה, נדגים. כאן הולכים על מעין פיק אנד רול ספרדי. ריברו חוסם לבלאט, כשדיברתולומיאו מוכן לחסום לריברו. בולמארו, שלחוץ מהזריקה של בלאט, מנסה לשבור את החסימה של הקובני מלמעלה, מה שמייצר פער די משמעותי בינו לבין האריס – שגם חוטף את הבומבה מהקפטן. מסירה נאה על הריצפה וג`אמפר נאה לא פחות. יפה מאוד.

עוד פיק אנד רול של בלאט אנד ריברו, והפעם כשכל השאר מחוץ לקשת שלוש הנקודות, מה שמותיר את אזור הצבע פנוי לגמרי. וגם הפעם עובר לו בולמארו מלמעלה, וגם הפעם נוצר מרחק די גדול בינו לבין השומר הנוסף. וזה, סרג` איבקה, אומר לעצמו שהוא הרבה יותר מדי מבוגר בשביל לנסות ולהגיע אל הבחור עם השיער הצבעוני. דאנק.