sportFive1085244 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
בנדר (GETTY) (צילום: ספורט 5)
משחק טוב שלו, אבל האם זה מספיק לעתיד? בנדר (GETTY) | צילום: ספורט 5

משחקים מסוכנים
שישה משחקים לפני שנגמר, הציגה בפנינו אמש מכבי תל אביב גרסה קרובה יותר למקור מאשר זו שאליה הורגלנו לאחרונה. כלומר, במקום קבוצה לא מרשימה שעל הדרך גם מתרפסת מול יריבתה, כפי שראינו מול פנאתינייקוס ואנדולו, קיבלנו גם אתמול קבוצה לא מרשימה בעליל, אבל כזאת שלא מוותרת, נשארת צמודה - ואפילו מוצאת את הדרך לנצח. שזה נחמד, בחיי.

אם קיווה לו יאניס ספרופולוס שאלו שילחמו הפעם עבורו יהיו הפורוורדים סנדי כהן את אנג'לו קלויארו, אותם זרק אל הפרקט במסגרת החמישיה שפתחה, גילה במהלך המשחק שבכירי לוחמיו מגיעים דווקא מהספסל. במיוחד דראגן בנדר. באופן מופלא, בבחינת אין חדש תחת השמש, הצטיין הבנדר שוב מול ז'לגיריס, בדיוק כמו בסיבוב הקודם. בעיקר באותה העמדה בה שיחק גם בסיבוב הקודם נגדם. כי גם עת אירחו הצהובים את הירוקים ביד אליהו הישן, די ממזמן, נעדר מהסגל אותלו האנטר הפציע. וגם אז מצא עצמו הבנדר כשהוא בעיקר בעמדת הסנטר – אותה עמדה שאייש לא מעט בפרק האחרון שלו בקריירת ה-NBA. וגם הפעם הראה בנדר עד כמה שהוא רוצה ומחויב. וגם הפעם הצליח בנדר לתרום הגנתית, לשנות מספר זריקות ולהציק לאנשים בירוק.

שישה משחקים לפני שנגמר, סביר וראוי שמקבלי ההחלטות בצהוב ינסו לבחון ולבדוק היכן טעו השנה ומי מהסגל הקיים יוכל לסייע להם לתקן בעונה הבאה. לשם כך, כדאי ורצוי להריץ כמה שיותר שחקנים שבמכבי רוצים ללכת עליהם בעונת המשחקים 2021/22. ולא, לא כדי להעמיד כרגע סגל חלש יותר. ולא, לא כדי לוותר על המשחקים שנותרו או להתייחס אליהם ברצינות פחותה. חס וחלילה. מכבי תל אביב צריכה להשתמש כעת בעיקר בשחקנים בהם היא מעוניינת לקראת העונה הבאה כדי שלא להתבלבל. כי זה בדיוק השלב שבו הצטיינות נקודתית של שחקנים שאינם מתאימים יכולה לגרום למערכת בעייתית כמו זו שבצהוב לטעות. ולחשוב, בשוגג, שדברים שעובדים במשחקים בדופק אפס עשויים עוד לעבוד גם בעתיד הקרוב.

ודראגן בנדר, שחקן שהראה מתחילת השנה (והאמת היא שגם בחלק האחרון של קריירת ה-NBA שלו) כמה שהוא מושקע, רעב ורוצה מחד וכמה שהוא לא מוכן, לא מתאים, לא מועיל ובעיקר מזיק כרגע מאידך, הוא סוג של טעות שעוד עלולה לחזור על עצמה, אם לא יזכרו שם שאל משחקי סיום עונה צריכים להתייחס כאל משחקים מסוכנים. שמהם צריכים להפיק את המסקנות הנכונות, ולא לטעות או להתבלבל. כי טעויות שכאלו, שהרסו את העונה הנוכחית, עלולות לייצר אפקט דומה גם להבא. ולא, לא מדובר רק בדראגן בנדר.

כשההכנה למשחק פוגעת בקבוצה
מכבי תל אביב לא ניצחה את הרבע הראשון בארבעת משחקיה האחרונים ביורוליג, טרם נחתה בליטא. וראו זה פלא, כך היה גם אתמול. יאניס ספרופולוס, שזכר היטב את הרבע הראשון המוצלח מול ז'לגיריס בסיבוב הקודם, שהוביל למשחקה הטוב ביותר של הקבוצה שלו העונה, החליט לנסות שוב את אותה החמישיה (ווילבקין, בראיינט, כהן, קלויארו וז'יזי'ץ'). וקיבל בתמורה רבע ראשון רע במיוחד, שהבליט שוב כמה בעיות חוזרות.

לא אחת דיברנו כאן על הקשיים והכשלים של הצהובים במשחק ההתקפה וההגנה. ואולי לא דיברנו מספיק על הקשר הישיר והבעייתי בין תכנית המשחק של ספרופולוס לבין ההפסדים. כי מכבי תל אביב, באופן שיטתי, פותחת משחקים באופן מבולבל. כי מכבי תל אביב, באופן שיטתי, לא מצליחה לייצר נקודות מהתרגילים שמסמנים ומכינים לה עוד בחדר ההלבשה/בתדרוך שלפני המשחק. וכך היה גם הפעם.

היידה. נדגים. שתי דקות לתוך המשחק, והנה מפציע לו תרגיל הדגל של הצהובים, שבו ווילבקין מתחיל בטבעת, עולה על חסימה למעלה ואז מנסה לייצר לעצמו או לקבוצה דרך פיק אנד רול עם הסנטר. אוקיי, אז הנה החסימה של ז'יזי'ץ' לווילבקין, והנה הפיק אנד רול המפורסם. והנה גם חמישה שחקני הגנה שכולם מוכוונים מול נסיון החדירה של ווילבקין, עד לאיבוד הבלתי נמנע.

via GIPHY

הלכנו קצת קדימה, כדי להביט בתרגיל הבא של מכבי. שבו בראיינט הוא זה שאמור לייצר עכשיו מהכדרור, כי כנראה שהפעם תורו. קודם כל, שימו לב בבקשה לאנג'לו קלויארו, האיש שבפינה הקרובה, שבוחר משום מה לנוע לכיוונו של בראיינט ובכך לחסום חלק מנתיב החדירה שלו לסל. שימו לב בבקשה גם לווילבקין שנמצא בפינה שבצד החלש, ושנזנח לאנחות על ידי השומר שלו ווקאפ כחלק מהאסטרטגיה ההגנתית של קובנה. ושימו לב איך פתאום, לקראת סיום השעון, שולח ספרופולוס לעזרה חסימה בת שני שחקנים (ז'יז'יץ' את קליוארו) לכיוונו של בראיינט, בעוד מהלך תקוע, רווי כדרורים ונטול פואנטות מבית היוצר של הקבוצה הזאת.

via GIPHY

ועכשיו זה. מי שחושב שמהלך בין שניים, במקרה הזה האנד-אוף, בין סנדי כהן לבין קלויארו יכול להצליח, שירים את ידו. נו, אני מחכה שמישהו ירים יד. לא תרימו? אוקיי, אז הביטו נא במאמנה של מכבי תל אביב שעל הקווים, מרגע שעוד מהלך תקוע הסתיים, הפעם, בידיים של האזרח כהן. כי ספרופלוס מרים ידו ומסמן להעביר לוולבקין, ואז לז'יזי'ץ' שיבוא להושיע. וז'לגיריס, על הדרך, חוטפת ודופקת דאנק.

via GIPHY

21:8 היה הפיגור אליו נקלעה נציגתנו המשוריינת, שמונה דקות מתחילת המשחק. ושם, פחות או יותר, הסתיימה תכנית המשחק. ואז, פחות או יותר, נכנסו שחקנים אחרים, שהרימו טיפה את הרף בשני צדי המגרש.

מחנה השינוי
זוכרים את הפיגור 21:8 כבר ברבע הראשון? טוב מאוד. לפני שמדברים על מה שקרה והשתפר מאז, כדאי אולי להניח את הדברים בהקשר שלהם. להבדיל ממכבי תל אביב, המשחק אמש היה חשוב ומכריע עבור המארחת, שהתייצבה אליו עם מאזן 15:15 ועם חלומות תקפים וקיימים. העניין הוא שבדומה למכבי, גם ז'לגיריס הגיעה כשהיא במשבר בכלל ובהתקפה בפרט. אם הצהובים קלעו פחות מ-65 נקודות בממוצע בשתי הבומבות שחטפו לפני, אז הירוקים קלעו פחות מ-63 בממוצע בשלושת משחקיהם האחרונים. ואם הם מגיעים ל-21, כאמור, כבר אחרי 8 דקות של משחק, אפשר להבין וללמוד משהו על הריק ההגנתי אותו פגשו.

למזלה של האורחת, נעלם לה הריק ברבע השני והופיעה לה הגנה. אחת שסופגת רק 14 נקודות לאורך 10 הדקות. וכאמור, בעיקר עם בנדר. למשל כאן. בתחילת המהלך עובד בנדר יפה ופיזי מול לוברן, שמנסה עליו מובים בצבע. ואחר כך מטפל יפה במהלך הפיק אנד רול של גרגוניס. לבסוף, לאחר היסוס קצר, גם יוצא ברוטציה ההגנתית לעברו של ווקאפ אשר בפינה ומאתגר את הזריקה שלו. אחלה פוזשן הגנתי.

via GIPHY

אם כבר מדברים על שחקנים ששינו ואם כבר חושבים על העונה הבאה, אז צריך לדבר על עומרי כספי. מכירים מדד USAGE? זהו מדד שבוחן את מידת המרכזיות של שחקן בתוך משחק ההתקפה של הקבוצה שלו. כלומר, עד כמה מוכוונים תרגילי ההתקפה אליו כשהוא על הפרקט. כספי, בין אם מוכוונים התרגילים אליו ובין אם לאו, הוא אחד שלוקח מהרגע שנכנס. שיוזם, שמתקיף, שמשחק כמו גו-טו-גאי ויהיה מה. שזה מוזר לכתוב על שחקן שאוחז בממוצע 3.8 נקודות למשחק, כן? אבל, ולזכותו של כספי, שום דבר לא מונע בעדו מלשחק חזק ובמוד של התקפה בכל דקה ומהלך. אתמול, בדקות מוגבלות, רשם כספי משחק של 7 נקודות פלאס 8 כדורים חוזרים ומדד יעילות 13, שכל כולו הגיע מהלך הרוח ההתקפי של הפורוורד.

וכך, באותו 21:8 מפורסם, הוא יוזם מהפיק אנד רול עם דורסי ופוגע היטב בבנדר (שנע נהדר אל האזור המכונה לואו גאפ, או ה-DUNKER SPOT, למקום שבו גרגוניס לא יכול לעזור).

via GIPHY

עוד אחד ממחנה השינוי אמש, ועוד אחד לגביו צריכה להתקבל החלטה בקיץ, הוא עוז בלייזר. ולא, לא בזכות מהלכי התקפה מבריקים במיוחד או בכלל. כי על בלייזר, למרות עונת בכורה לא רעה בכלל בסך הכל, אי אפשר להגיד שהוא מהווה פקטור התקפי במשחקי היורוליג. 2.2 נקודות למשחק, כן? אבל לזכותו ייאמר שהוא משחק חזק תמיד. גם כשטועה הגנתית. גם כשמתקשה ברמת האחד על אחד עם שחקנים ניידים, פיזיים או אתלטיים ממנו. בלייזר תמיד שם, תמיד נלחם ותמיד שם את הגוף.

למשל כאן, במהלך שמתחיל מעבודה צמודה מול נייג'ל הייז ומסתיים בעזרה בתזמון נכון מול החדירה של גרגוניס.

via GIPHY

לנצח משחקים צמודים. YES THEY CAN
לא בטוח שכולם יודעים עד כמה היסטורית העונה הזאת. היסטורית, מהבחינה הזאת שבה מכבי תל אביב שברה שיא יורוליג במספר המשחקים הצמודים בהם הפסידה, כלומר משחקים שהסתיימו בפער של עד 5 נקודות. למרות שטכנית, המשחק אתמול נגמר ב-7 הפרש, הרי שהוא כל-כולו היה ניצחון צמוד (ומקרי?), במשחק שבו סוף-סוף הצהובים הם אלו שחוזרים מבור גדול בסוף.

הנקודות של רוביט כאן, במהלך שהלך (שוב) על הרגליים של ז'יז'יץ' והעלה את המקומיים ל-72:79, אמור היה לסגור הסיפור.

via GIPHY

אבל מכאן השתנה המשחק. קודם כל בהרכב שלושה גארדים (ווילבקין + ג'ונס + דורסי/בראיינט) ואחר כך עם כמה מהלכים לא רעים כשבנדר את ז'יז'יץ' יחדיו. כי בערב כזה, שבו אפשר לקבל משהו מעמדה מספר 4 (להבדיל מהכלום שמקבלים לרוב, בטח בכל הנוגע ליכולת הקליעה של קלויארו), אז ניתן להעמיד בפינות את בנדר ובראיינט, ולנצל כמה פעולות מוצלחות קודמות של ווילבקין לטובת תשומת לב הגנתית מוגברת – ולטובת כדור שזז עד בראיינט.

via GIPHY

והנה, באותו ההרכב, אפשר לנצל את תשומת הלב המוגברת שמקבלים כאן בנדר, בראיינט ו-ווילבקין כדי לייצר יתרון מספרי בפיק אנד רול של ג'ונס (המצטיין במשחק) את ז'יז'יץ'.

via GIPHY

ועכשיו, לאחר פסק זמן במצב 84:81, שני מהלכים שמנצחים משחק. אגב, הזכרנו שג'ונס היה המצטיין במשחק? ובכן, בפסק הזמן הזה הוא ירד לנוח. ביחד עם ז'יזי'ץ'.

אז הנה המהלך ההגנתי המנצח, שמבליט שוב את בנדר ובלייזר. שימו לב לבלייזר שמתחיל את הפוזשן כשהוא צמוד צמוד לגרגוניס שיוצא על חסימה מדורגת שמיועדת להטעות. אלא שאז, ברגע הנכון (שבו חולף ווקאפ על פניו של בראיינט) מתייצב לו בנדר מיד באזור הצבע, ובהתאמה מגיב בלייזר מיד ומחפה על השחקן של בנדר (רוביט). יפה. יפה מאוד.

via GIPHY

ואם כבר רוביט, אז הנה המהלך ההתקפי המנצח, שבו מצליח ספרופולוס לכפות לבסוף את החילוף ההגנתי לו שאף, דרך חסימה של בראיינט לבנדר ובנדר לווילבקין. ומשם, כמו בימים נשכחים, מצליח ווילבקין לייצר סל ניצחון מכדרור.

via GIPHY

שלוש נקודות לסיום. כלומר נקודה אחת על שלוש נקודות
3>2. במחצית הראשונה אמש קלעה מכבי תל אביב 38 נקודות. ופגעה בשתיים מעשר הטריצות שהפריחה לחלל האוויר. במחצית השניה היא כבר קלעה 50 נקודות. ואתם יודעים למה? כי 7 מ-13 לשלוש. ופתאום, כשקבוצת הקליעה הגרועה ביורוליג (חוץ מפאו) מחליטה שהפעם די, אז זה הרבה יותר נחמד.