(אלן שיבר)
(אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

סיפור על דם ואש. לפני מספר שבועות יצאו אנשי חברת היכלי הספורט לקובנה, כדי להתרשם וללמוד כיצד מתנהלים העניינים בז'לגיריו ארנה, אולמה הביתי של ז'לגיריס. כבר אתמול (רביעי) היה אפשר לראות חלק מהתובנות שהם חזרו איתם: החברה רכשה שני מתקנים שיורקים להבות רותחות של אש, על מנת להגביר את השואו בהצגת השחקנים. על המגרש, שחקני מכבי תל אביב ירקו דם, אבל לבסוף יצאו כמנצחים ב'דרבי הפצועות' נגד חימקי מוסקבה.

"השחקנים נתנו את הלב שלהם", אמר יאניס ספרופולוס בסיום. "בתנאים שהיו לנו, כל השחקנים נתנו את המקסימום. אמרתי שאני מאמין בשחקנים שלי, והתוצאה מוכיחה שצדקתי".

דני אבדיה, שנתן אתמול את משחקו הטוב ביותר ביורוליג, עם 11 נקודות, 9 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, סיפר עד כמה הוא נהנה להיות בורג חשוב: "וואו, היה כיף. לשחק ולחוות את האווירה הזאת, כשאנחנו בפיגור, ולהילחם, ולהיות 120 אחוז בתוך המשחק, ובכל המהפך הזה, זה צמרמורת. יש לנו כמות פצועים בלתי רגילה והחלטתי שאני צריך לקחת יותר אחריות ולהילחם בשביל החברים שלי. עשיתי כל מה שאני יכול בשביל לעזור לקבוצה".

לא אותה הגברת. במסדרונות ההיכל האוהדים דיברו על דבר אחד בלבד: הפציעות. מכבי ת"א של פברואר 2020 היא פשוט לא אותה הקבוצה מדצמבר 2019, והשאלה הגדולה היא אם השחקנים הקיימים מספיק טובים כדי להילחם על מקומות 4-5. "היו לנו הרבה החלטות רעות במחצית הראשונה", אמר ספרופולוס. "הרבה חוסר ריכוז והחטאות של כדורים קלים. למחצית השנייה יצאנו בגישה אחרת, והכי חשוב שהצלחנו להשוות מהר ומשם נלחמנו בציפורניים ובשיניים על הניצחון".

אבדיה לא חושב שמדובר בקבוצה חדשה: "אנחנו אותה הקבוצה, תראו את הלחימה שלנו ואת הרצון שלנו. יכול להיות שבהתקפה דברים פחות זורמים וזה יכול לקרות, אבל בזכות רוח הלחימה וצוות האימון המעולה שלנו אנחנו יודעים להישאר ביחד ולשרוד את התקופה הזאת".

לשחקנים אין זמן לנוח, וכבר מחר אחר הצהריים ימריאו לאיסטנבול למשחק נגד פנרבחצ'ה, בסגל שיכול להיות קצר עוד יותר ממה שהיה אמש: סקוטי ווילבקין עדיין לא בכשירות מלאה ונמצא בספק גדול, כמו גם ארון ג'קסון, ששוב נפגע בקרסול שאותו נקע לפני ריאל מדריד. הרכז סחב את הרגל כל המחצית השנייה, אחרי שקיבל זריקה בהפסקה.

פציעה או לא, היה אפשר לשמוע שלקהל לא הייתה סבלנות לג'קסון, שלא סיפק משחק גדול אתמול, וכשהמאמן היווני החזיר אותו לרגעי הכרעה, לראשונה העונה נשמע בהיכל הרחש המוכר מימי נבן ספאחיה, רחש ששואל את המאמן "למה, מה אתה עושה?".

"כרגע אני לא יכול להרגיש את הקרסול שלי", סיפר ג'קסון בכאבים. "במחצית הראשונה הרגשתי שאני לא יכול לזוז, ואז קיבלתי זריקה במחצית ואיכשהו שיחקתי. זה היה קשה כי זאת רגל ימין שבעזרתה אני יוצא לצעד הראשון והכוח המתפרץ שלי מבוסס עליה. אני מרגיש שיכולתי להיות טוב יותר, אם הייתי בריא יותר. אני מחכה לפגרת היורוליג בשבוע הבא כדי להחלים לגמרי. כמו שזה נראה עכשיו, אין סיכוי שאשחק נגד פנר, אבל אני בטח אקבל טיפול מסביב לשעון ונראה איך זה יתפתח".

הכהן הגדול. במסיבת העיתונאים החמיא ספרופולוס להופעה הטובה של סנדי כהן, שנזרק למים העמוקים והחזיר עם 6 נקודות ב-12 דקות. אולם, מאמנו גם לא החמיץ את ההזדמנות למתוח ביקורת על כך שכהן עדיין לא נחשב ישראלי: "שם המשפחה של סנדי זה כהן, אז איך יכול להיות שהוא לא נחשב כיהודי? השתמשתי בו כדי להתיש את שבד, והוא עזר לנו מאד לניצחון. היה לו חלק גדול בהורדת האחוזים של שבד. יש לו עתיד גדול לפניו".