פתאום בינונית? חולשות מתחילות לצוץ במכבי ת"א

כאן מפסידים בכשרון עד ממש לא מזמן, דיברנו כאן על הכדורסל המנצח של מכבי תל אביב. ששיחקה וניצחה באמצעות כדורסל של כשרון, ולא בזכות טקטיקה, אתלטיות או אלמנטים אחרים שעבדו לטובתה בימים עברו. מכבי תל אביב התייצבה לה מול יריבות שונות, גדולות כקטנות, והמטירה עליהן ים של נקודות. שהגיעו ברובן ממהלכים אינדיבידואליים של שחקנים מוכשרים, ובעיקר ווילבקין ודורסי, שנדמה היה שניהלו ביניהם שיחה מוקדמת, ובסיומה קיבלו החלטה מודעת שלא להחטיא יותר. אז עם רכז או בלי רכז, עם שחקנים כשירים או בלעדיהם, מכבי רקדה לה על הפרקט, ובמיוחד על זה שביד אליהו הישן, ושיחקה כדורסל שמקדש את היכולת של שחקנים לעשות קסמים. בשבועיים האחרונים זה נראה קצת אחרת. מכבי תל אביב לא הצליחה להגיע ל-70 נקודות מול מילאנו בבית או מול באיירן מינכן בחוץ. וגם אמש, מול הקבוצה העמוקה ביותר שיש ליבשת הישנה להציע, לא באמת הייתה שווה יותר מ-70. ובעוד שסקוטי ווילבקין האדיר מוצא דרכים, חרף ההתאמות והאגרסיביות ההגנתית שמולו, לייצר כמות נקודות נהדרת, מגלה ספרופולוס לפתע שאין עוד מלבדו. שלמעט ווילבקין, אין עוד אחד שלו ניתן לתת את הכדור וזהו. כי מסתבר שדורסי גם יודע להחטיא. עם 2 טריצות מוצלחות מתוך 12 הטלות בשבוע האחרון ומדד יעילות מצטבר (מול באיירן ומול ריאל) של 0 עגול ויפה, מזכיר לנו האמריקאי בעל תעודת הזהות היוונית אבל נטול תעודת הזהות הכחולה שנכון לעכשיו הוא עודנו שחקן התקפה חד ממדי. שתלוי לחלוטין באחוזי הקליעה שלו מבחוץ. ואם אין דורסי בסביבה, אז פתאום נראה הסגל הנוכחי של מכבי תל אביב חיוור ואפור. כשהיא נטולת בלאק, כספי, זוסמן, וולטרס, דיברתולומיאו ואני די בטוח ששכחתי עוד כמה פצועים, וכשהיא מעמידה על המגרש כל מיני הרכבים נטולי ווילבקין, צופה לו האיש הסביר מבחוץ ותוהה מה בדיוק משייך את ההרכב הזה לצמרת היורוליג. ואיך בדיוק ניצח ההרכב הזה בכל כך הרבה משחקים עד כה. ואם מכבי תל אביב ניצחה עד כה כמות נהדרת של משחקים בזכות כדורסל של כשרון, בהחלט סביר לתהות כרגע אם אותו הכדורסל, רק עם הרבה פחות כשרון, הוא זה שמפסיד עבורה כרגע במשחקים. ריאל מדריד, בדומה לקבוצות האחרונות מולן התמודדה אלופת ישראל, ובדומה ליריבות הבאות אותן תפגוש בעתיד הקרוב, כבר שיננה לעצמה הוראות הפעלה שונות מול ההתקפה של הצהובים. והוראות ההפעלה כוללות טיפולים נכונים יותר מול מהלכי פיק אנד רול עם אותלו האנטר. והן כוללות התמקדות גדולה יותר בהפעלת לחץ על הכדור כשהוא בידיים של שני המסוכנים. כמו למשל כאן, כאשר ווילבקין פוגש את הידיים הטובות של פקונדו קמפאסו, החוטף מספר 2 ביורוליג, לאחר שהוא מנסה להריץ מהלך פיק אנד רול על הרגליים של טבארס. via GIPHY והנה כאן פוגש טיילר דורסי, רוקי יורוליג, בידיים הנהדרות של צרפתי בשם קוזר. אחד שיודע איך מנצחים במשחקים ואיך זוכים בתארים בליגה הזאת. via GIPHYיאניס וחמשת הצהובים יאניס ספרופולוס הוא המועמד המוביל, ואולי אפילו היחיד, להיבחר בסיומה של עונת המשחקים הקרובה כמאמן השנה בליגה השניה בטיבה בעולם. מכבי תל אביב שלו משחקת העונה כדורסל נהדר ומגיעה להישגים שאף אחד לא צפה מראש. דיברנו כאן ובמקומות אחרים על כל הדברים הטובים שספרופולוס עושה עם הצהובים שלו, וכל מחמאה לה זכה מכל עבר הגיעה בזכות גמורה. בתוך כל האופוריה, טיטאנו הצידה תהיות שונות ביחס לניהול החילופים של האיש. והאמת? נראה היה, משחק אחר משחק, שלא באמת משנה את מי שולח יאניס לשחק. מספיק שילביש חמישה אנשים בגופיות צהובות, והם כבר ימצאו את הדרך לנצח. מגיעים שחקנים חדשים שלא ממש מכירים תרגילים או יודעים מי מה ומו? יהיה בסדר, הם כבר ינצחו. ג'ייק כהן שחקן יורוליג לגיטימי? גם אם לא, הוא ינצח משחקים. אייסי? ריינולדס? דיברתולומיאו ושות'? כולם עולים לשחק עם בטחון, בין אם המדובר ברבע הראשון או הרביעי, ויאללה מכבי, עם קורטוב של היידה. ולא שתמיד הבנו את ניהול החילופים או את מערך השיקולים אשר מאחוריהם. אבל כל עוד מנצחים, אז הכל בסדר. וגם אתמול, כשהלך ספרופולוס עמוק אל הספסל שלו במהלך הרבע השני, זה הרגיש טוב והגיוני. כי אל מול הרכב הרבעים הזוגיים של לאסו, אליו נתייחס עוד מעט, העמידה מכבי הרכב מחליפים משלה, וזה עבד לה נהדר. כולל ההחלטה ללכת למהלכים של אחד על אחד, במסגרת תרגיל שבו משליכים את הכדור פנימה אל דני אבדיה, כדי לצפות בו מתעלל בפנים באחד רודי פרננדס. הנה דוגמא אחת. היו עוד כמה. via GIPHY את הרבע השני מסיים אבדיה עם 9 דקות, מהלכן קולע 7 נקודות ומסיים עם מדד יעילות פלוס 7 ומדד פלוס מינוס של 8. וזהו, אגב, לא הפלוס מינוס הגבוה בקבוצה, עת סיימה היא את המחצית הראשונה. ריינולדס וג'קסון, אלו שהגיעו לא מזמן, סיימו את עשרים הדקות הראשונות, כל אחד, עם מדד פלוס מינוס 10. אותו ריינולדס, אגב, יסיים את המשחק כולו עם פלוס מינוס שיתייצב על 16. וגם דני אבדיה, למרות שיזכה לחמש דקות בלבד במחצית השניה. ומכאן מגיעה גם התהיה. לגיטימי לחלוטין מצידו של ספרופולוס ללכת בסוף המשחק אל השחקים בהם הוא מאמין. עם אמונה, כידוע, לא כדאי להתווכח. מצד שני, גם לא עם מספרים ונתונים. והן הנתונים, הן המספרים והן התחושה הכללית מביאים אותנו למחשבה ולפיה ניהול החילופים של ספרופולוס אמש תרם להפסד של הקבוצה שלו. ואם הולכים אחורה, אל עבר הפסדים קודמים של הצהובים, אזי לא בטוח שניהול החילופים של המאמן המצוין של הצהובים הפסיד עבורה רק במשחק אחד.כשהאנטר מתעייף כשאותלו האנטר חתם במכבי תל אביב בקיץ האחרון, ידענו שמדובר בוואחד שיחוק. עם זאת, במסגרת האלמנטים הלא צפויים שאפיינו את העונה של אלופת ישראל עד כה, הפך אותו האנטר, ככל שהתקדמה לה העונה, לקו קדמי של איש אחד. אין בלאק? אז האנטר ישחק בשביל שניים. וינצח בעצמו קווים קדמיים עצומים שמנגד. וישחק דקות משמעותיות בעצימות גבוהה, משחק אחר משחק, אשר ישחקו אותו במקביל. ויתכן בהחלט שאת סימני השחיקה אנחנו מתחילים לראות כרגע, בסיומו של חודש ינואר. לא זו בלבד שהיריבות התחילו ללמוד כיצד לסגור את מהלך הפיק אנד רול, שלא לומר את מהלך השורט רול של האנטר עם ווילבקין, אלא שהטחינה הפיזית אותה הוא חווה מדי משחק יורוליג נותנת גם היא אותותיה מדי פעם. ופוגעת גם בקבלת ההחלטות ההגנתית שלו. ומצמצת את הנוכחות הנהדרת אותה הפגין עד כה. מאחורי האנטר אין כרגע טאריק בלאק. יש כרגע ג'יילן ריינולדס ואמארה סטודמאייר. לראשון היה משחק ממש לא רע אמש, שיתכן בהחלט שהיה שווה לו עוד מספר דקות על הפרקט בכלל וברבע הרביעי בפרט. השני זכה לפחות מ-2 דקות במחצית הראשונה. לקראת השבוע החשוב, כרגיל, שעומד בפני הצהובים (ושכולל משחק חובה בבית מול חימקי ומשחק קשה בחוץ מול פנר בגרסת הווסלי שלה), כדאי אולי לחשוב על דרכים ממוקדות ונקודתיות יותר להשתמש בהאנטר. ומצד שני, יכול להיות שכל התאוריה הזאת מופרכת לחלוטין. אתמול פגש האנטר בוולטר טבארס. הוא לא יפגוש בו יותר העונה. לפחות לא בעונה הסדירה. הגגן מכף ורדה על מידת החשיבות שייחס אמש פבלו לאסו למשחק ניתן ללמוד ממספר הדקות להן זכה וולטר טבארס. 31 דקות ו-48 שניות בילה הסנטר שלו אמש על הפרקט, שיא עונתי לאיש הממש גדול של ריאל מדריד. 221 סמ, למי שתוהה. האמת? אני לא באמת יודע יותר מדי דברים על הרפובליקה של כף ורדה בכלל או על האי מאיו אשר מהווה חלק הימנו בפרט. משם הגיע אותו טבארס, למי שעדיין תוהה. מצד שני, אין אלא להניח שהמקצוע המוביל שם קשור איכשהו לגגות. ויש להניח שלטבארס יש שם תעודת גגן מקצועי. חמש חסימות היו לביגמן של הספרדים אתמול. והן לא באמת משקפות את מלוא האפקט שהיה לאיש אתמול. כי האימה שהוא הטיל על שחקני מכבי תל אביב גדולה ומשמעותית הרבה יותר מאשר מספר הבלוקים אשר נרשמו לזכותו. כי אי אפשר לתרגם פחד לדף הסטטיסטיקה. למשל כאן. בתחילת המשחק יוצאים הצהובים להתקפה מתפרצת. העניין הוא שבריאנט רואה שיש טבארס בסביבה ומוותר על חדירה עד לטבעת. וקלויארו רואה שיש טבארס בסביבה ועדיף פשוט למסור לקמפאסו. via GIPHY העניין הוא שבמפגש הקודם בין שתי הקבוצות, אי שם במחזור השני של היורוליג ובמשחק שהתקיים במדריד, זה ממש לא היה כך. בקרוב ל-20 דקות להן זכה טבארס, הוא לא חסם אפילו פעם אחת. יתרה מכך – מכבי תל אביב פשוט רכבה על ההגנה שלו, והשתמשה בטיפולים ההגנתיים שלו והנסוגים שלו כדי לייצר נקודות באזור הצבע, בין אם שם וולטרס, דיברתולומיאו, ווילבקין ובמיוחד בראיינט. את המסקנות מהמשחק ההוא יישם לאסו אמש. והנחה את טבארס להתקרב יותר לכדור במהלכי הפיק אנד רול של ספרופולוס. אז הנה, כאן למשל, יוצא טבארס גבוה על מהלך הפיק אנד רול של ווילבקין ומסתיר לאחרון את הטבעת בזמן הזריקה. מיד אחר כך, הנוכחות של טבארס משכנעת את קלויארו, שוב, לוותר. ואם כהן מתעקש בכל זאת לזרוק, אז כהן חוטף וואחד בלוק. via GIPHY העניין הוא שאפקט טבארס הורגש היטב בשני צידי המגרש ולא רק בזה שבו אמורים לשמור. ולא שמכבי עשתה עליו עבודה רעה במיוחד. כי טבארס הוא שיאן היורוליג בכל הזמנים באחוזי קליעה מהשדה. ואמש קלע רק 4 פעמים מתוך 7 נסיונות. ויתרה מכך, משחק ההתקפה של ריאל מדריד נפגע במהלך הרבע השני, מאחר שלאסו התעקש לדחוק את הכדור פנימה אל האיש מורדה הרבה יותר מדי פעמים. ועדיין, טבארס כפה על מכבי לנסות ולהתאים עצמה אליו. ויעד כיצד להעניש את ההתאמות הללו. שימו לב בבקשה למהלך הזה. ריאל מדריד מריצה מהלך פיק אנד רול קמפאסו את טבארס. מכבי תל אביב נערכת לזה באמצעות חילוף מקדים, ששולח קדימה את דורסי במקום את האנטר (ועובר לשמור על רנדולף). הבעיה היא שבשורה התחתונה, הפאנץ' של התרגיל מציב את טבארס על דורסי. ולא שטבארס יודע שדורסי אכן עמד לצידו בעת שהנחית את הכדור פנימה. via GIPHY מה שמזכיר לנו מהלך דומה מהרבע הראשון. גם כאן הולכים הספרדים לפיק אנד רול קמפאסו את טבארס. גם כאן מסמן האנטר לגארד הרלוונטי, במקרה הזה ווילבקין, לעבור מהאיש הגדול עליו הוא הוצב לרגע (רנדולף) לאיש המפחיד עליו הוא צריך לשמור מעתה. איך זה נגמר בסוף, כולם רואים. via GIPHYאיזה איש פבלו לאסו הוא איש מיוחד. ומאמן מיוחד. שמראה לנו מדי שנה שהוא, ולא הרבה אחרים, יודע בדיוק כיצד לנהל סגל בקבוצה מורכבת כמו ריאל מדריד. שניהול החילופים הייחודי שלו הוא זה שעוזר לשרוד (ולהצליח) עונה שלמה, בתוך ים של כשרון, עומק ואגו שיש לבלאנקוס להציע. לאסו הגיע אמש עם כמה רעיונות התקפיים לא רעים. שרובם לא עבדו. למשל הרעיון ללכת חזק על מהלכי פוסט אפ של גבריאל דק, מעמדה מספר 3, על קלויארו או על דני אבדיה. למשל הרעיון לדחוף את הכדור באגרסיביות יתרה לטבארס ברבע השני. אבל אם כבר הזכרנו את מידת החשיבות אותה ייחס למשחק אמש, שבאה לידי ביטוי בדקות המשחק של טבארס, אז צריכים להזכיר גם את יתר ההחלטות שלו בסוגיה הזאת. כי לאסו, כמו לאסו, הציג אמש לראווה את ההבדל בין הרכבי רבעים זוגיים לבין רבעים אי זוגיים. ברבעים האי זוגיים שיחקו בין היתר קמפאסו, קוזר ואנתוני רנדולף. ואיזה שחקן מפלצתי הוא אנתוני רנדולף, אה? כשמדברים על רצף שלושת ההפסדים של ריאל מדריד טרם המשחק מול מכבי, פשוט צריך להזכיר שרנדולף לא שיחק בהם. לו היה משחק, לא היו מפסידים. בטח שלא את שלושתם. העניין הוא שרנדולף, וגם קוזר, שיחקו רק ברבעים האי זוגיים. ולכן זה לא מקרי שברבעים האלו מכבי תל אביב הפסידה. ברבעים הזוגיים, מצד שני, היא ניצחה. ואם לאסו לא מתעשת וזורק אל הפרקט את קמפאסו, לקראת סיום המשחק, אז מכבי תל אביב גם מנצחת את המשחק כולו. קמפאסו הרבה גארדים מצוינים יש ביורוליג. הרבה רכזים נהדרים מסתובבים על הפרקט מדי משחק ושבוע. ולא בטוח שיש רכז טהור אחד שעדיף על פקונדו קמפאסו. כשהיא מתכוננת למשחק, ידעה מכבי תל אביב שיש מספר מפתחות ברורים לנצחון ביתי. אחד מהם נוגע לקליעה של הספרדים מבחוץ. ריאל מדריד הגיעה למשחק הזה כשהיא קולעת 11.2 שלשות בממוצע למשחק – הממוצע השני הכי גבוה אי פעם ביורוליג. אתמול היא קלעה רק 5 שלשות, ועוד באחוזים נמוכים למדי. מפתח אחד נגע לקמפאסו. בנצחונות, מוסר הספרינטר הארגנטינאי מעל 7 אסיסטים למשחק. בהפסדים הרבה פחות. אתמול היו לו 8, וזהו חלק גדול מהסיפור. כי אם דיברנו לפני כן על ניהול החילופים של לאסו, אז צריך להוסיף ולומר שבהרכבים נטולי קמפאסו וקוזר, אין לריאל מדריד הגדולה משחק של אחד על אחד עם הפנים לסל. בכלל. ואז היא נאלצת רק לדחוק הכדור פנימה ולקוות לטוב. כשקמפאסו על המגרש, הדברים נראים אחרת לגמרי. אז החלטתי לפנק אתכם בקצת קמפאסו לסיום, אם אתם לא מתנגדים. היידה. מהלך פיק אנד רול של קמפאסו את טבארס מייצר עניין רב גם אצל דורסי. ותוך שזה מתעניין, קוזר חותך ומקבל בונבוניירה של כדור פנימה. via GIPHY כאן, אחרי שטבארס מבהיל גם את אייסי לכדי איבוד כדור, שימו לב לקבלת ההחלטות של קמפאסו בהתקפת המתפרצת. על פניו, היעד למסירה הראשונית אמור להיות רנדולף. אבל קמפאסו מזהה שזווית התנועה והמסירה אל רנדולף עלולה להעמיד אותו במצב לא נוח מספיק, משתהה ופוגע בקוזר. via GIPHY כדקה ומחצית לסיום המשחק, קמפאסו גם מוסר כדור נהדר לתומפקינס (שמחטיא) וגם מריץ מהלך שנקרא פיק אנד רול ספרדי ומסיים בטריצה גדולה על הפרצוף של דורסי והאנטר. via GIPHY והנה המהלך שסוגר עניין. פיק אנד רול קמפאסו את יוי מייצר סוג של חילוף בין דורסי לבין ווילבקין. ומסתיים בסל קל של שחקן קטן ענק. via GIPHYשלוש נקודות לסיום 1. ואחרי ולמרות הכל, זה היה שבוע טוב לצהובים. אפילו שבוע טוב מאוד עבור מכבי תל אביב. שבוע שבו היא מצליחה להשאיר אצלה את הנכס מספר אחת, קרי את סקוטי ווילבקין, לשלוש שנים נוספות, הוא שבוע מגדיר. כלומר, שמגדיר מחדש את מכבי תל אביב כקבוצה גדולה ביורוליג. כאחת שיודעת ומסוגלת למנוע מכוכביה לערוק. 2. היה גם רגע פחות מגדיר השבוע, והוא הרגע שבו מכבי תל אביב לוקחת אליה את עדלי מרכוס, מנכל מנהלת הליגה. ולא שאסור למכבי תל אביב להחתים אצלה את מרכוס, כי המהלך טבעי והגיוני לחלוטין. הצורה, הדרך, חוסר השקיפות ובמיוחד היעדר הצינון עושים רע. גם למינהלת, גם למכבי, גם למרכוס וגם ובעיקר לאמון שיש ללא מעט אנשים בכדורסל המקומי שלנו. 3. ממשיכים הלאה. המשמעות המיידית של ההפסד הביתי והכפול לריאל הוא שהמקום הרביעי, שמוביל ליתרון ביתיות בפלייאוף, התרחק עד מאוד. אנדולו ממילא מחוץ לתמונה. ריאל? מכבי כרגע ב-2.5 משחקים אחריה. ואותו המרחק קיים גם מברצלונה. מה שמשאיר את צסקא, אותה ניצחה מכבי ב-10 הפרש בבית, כקבוצה היחידה מהרביעיה עליה ניתן לגבור במאזן הפנימי. מה שאומר, נכון לעכשיו, שהמקום השישי נראה קרוב והגיוני לא פחות, ואולי יותר, מאשר הרביעי. Follow @shay_hausmann