(אלן שיבר)
(אלן שיבר) | צילום: ספורט 5
גאנר אדיר, ווילבקין (אלן שיבר)
גאנר אדיר, ווילבקין (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5
בניגוד להרגלנו, נפתח את הטור הזה בגיף. וקודם נראה אותו. ורק אחר כך נסביר. מקובל? מאחר שלא שמעתי התנגדות, אז היידה. גיף.

via GIPHY

ועכשיו ההסבר: המהלך היפה הזה, שמסיים תרגיל הכנסת כדור מקו הבסיס בשלשה נהדרת מתוצרת הגו טו גאי של מכבי תל אביב משקף כמה דברים. הפחות חשוב, הוא היכולת של ווילבקין להשתמש נהדר בחסימות שמסדרים לו, על ידי יצירת מרווחים גדולים מהשומר שלו [ואם הטכניקה הזאת מוכרת לכם מאיזשהו מקום, אולי זה מהמשחק שנערך שלשום מול ברצלונה – חפשו את גיף מספר 7 (בחיי, נו), כאן]. והחשוב יותר, הוא שמתוך 22 הנקודות שקלע אמש ווילבקין, אלו הן הנקודות היחידות שהגיעו ממסירה. כלומר מאסיסט. כי את כל שאר 19 הנקודות שקלע אמש ה-איש של מכבי, הוא ייצר, בישל וסידר לעצמו. בדרך כלל לאחר רצף ומגוון של כדרורים מהעולם. למשל כאן, כשווילבקין יוזם חילוף הגנתי של מילאנו, רק כדי לקבל מולו את מייקל רול ולהיזכר שהאיש הנחמד הזה לא כל כך טוב בלהזיז את הרגליים בהגנה.

via GIPHY

ועוד אחד, במהלך הראשון של הרבע השלישי, כשמילאנו שומרת לא רע בכלל את התרגיל שמכבי הריצה כאן לטובת ווילבקין. אז הוא כדרר וכדרר וכדרר (8 פעמים, אבל מי סופר) ודפק לסייקס ולמאמן שלו טריצה ועבירה על הפרצוף.

via GIPHY

מיצינו? לאאא. עוד אחד. פיק אנד רול גבוה של ווילבקין את האנטר. במילאנו מנסים סייקס ונדוביץ' להזכיר לטרזוסקי שוואלה, הווילבקין הזה די טוב, אז אולי כדאי לצאת אליו יותר גבוה. טרזוסקי יסכים, אבל רק לאחר שירד אחר כבוד לספסל.

via GIPHY

מכבי תל אביב עושה הרבה דברים מרשימים השנה בהתקפה, אבל באסיסטים מצטיינת פחות. נכון לרגע כתיבת הטור הזה, היא מדורגת במקום ה-10 בסה"כ ביורוליג, עם ממוצע 17.4 למשחק בלבד, מה שממחיש עד כמה הנתון הזה מייצג לעיתים כדורסל היסטורי ובלתי רלוונטי. כי כדורסל קבוצתי, ומכבי תל אביב משחקת כדורסל קבוצתי, הוא בעיקר התובנה שהכדור צריך להגיע לידיים הנכונות ברגע הנכון ולאו דווקא שהוא צריך להחליף ידיים, לקבל אנרגיה ושאר הקלישאות החבוטות. והידיים הנכונות במכבי תל אביב הן בעיקר של סקוטי ווילבקין. שכיום, עם החידודים החכמים בהתקפה הפשוטה עד פשטנית של יאניס ספרופולוס, יכול להרשות לעצמו לשחק כדורסל שלא היה מחזיק מים אצל מאמנים אחרים, אליהם נגיע ועליהם נדון עוד מעט.

יד ימינו
תנו גם לדורסי והסיפור הגדול של מכבי תל אביב של העונה הוא שיש לה שניים כאלה. על ווילבקין אנחנו מדברים המון, מטעמים מובנים. אבל כרגע יש לצהובים שני גאנרים. או שמא יש לומר MF גאנרים. כל סיפור הפציעות של מכבי תל אביב, אשר ללא צל של ספק שידרג אותה עד מאוד, תרם בעיקר לטיילר דורסי. בהיעדרם של שני מוליכי כדור מרכזיים (וולטרס ודיברתולומיאו), הכדור הגיע לדורסי יותר. גם בעמדה מספר 1. ודורסי שיחק את הכדורסל שדורסי יודע לשחק, גם מעמדת הכאילו רכז, ועל כך מגיע קרדיט מלא למאמן שלו. כי ספרופולוס, גם לאחר שראה וסבל ממהלכים של ראש בקיר, כמו למשל במהלך הזה כאן, המשיך להאמין בגאנר המשנה שלו.

via GIPHY

ומאחר שמכבי תל אביב נאלצה להסתדר משך תקופה ממושכת ללא מובילי כדור מרכזיים שלה, היא גם מצאה עצמה משחקת – ומנצחת – כששני הסקוררים שלה שוהים ביחד על הפרקט. ובהיעדר כל ברירה אחרת, חרף הנטיות ההתקפיות הדומות שלהם, הם למדו להסתדר האחד עם השני. ולחפש, אם אין ברירה אחרת, גם האחד את השני. בעיקר כי זה טוב לקבוצה. אבל גם, כפי שגילו השניים, כי זה טוב להם.

לפניכם שתי דוגמאות מצוינות לכך מהמשחק שנערך אתמול ביד אליהו הישן. כשתי דקות וחצי לסיומו של הרבע השלישי, בעוד סקוטי ווילבקין מכדרר לו במסגרת התקפת המעבר ובורח לכיוון ההפוך מהחסימה שניסה לסדר לו ריינולדס, הבחין בצד החלש בדורסי, שהשומר הקרוב אליו (דלה וולה) עזר ממנו יותר מדי. דורסי תפס, יידה ופגע.

via GIPHY

ועכשיו נלך מהלך אחד קדימה. גם כאן מכדרר לו ווילבקין במסגרת התקפת המעבר. גם כאן בורח ווילבקין לכיוון ההפוך מהחסימה שניסה לסדר לו ריינולדס. אלא שהפעם דלה וולה כבר לא יכול היה לעזוב את דורסי לנפשו. וכשדלה וולה אץ לכיוונו של דורסי, הצבע התפנה עבור ווילבקין. הצגה.

via GIPHY

ובכן, כשיש גם ווילבקין וגם דורסי, וכאשר הקבוצה שלהם משחקת כדורסל שמתאים להם, אזי הקבוצה הזאת מנצחת משחקים בזכות הכשרון. ובזכות היכולת לשחק נכון עם הכשרון הזה. מכבי תל אביב מודל 2020, וצריך לחזור הרבה לאחור כדי לזכור מתי הדבר הזה נאמר לאחרונה, מנצחת משחק אחר משחק בזכות כדורסל של כשרון. לא בזכות טקטיקה, אתלטיות או אלמנטים אחרים שעבדו לטובתה בעבר הקרוב והרחוק. בגלל שיש לה יותר שחקנים שיודעים לייצר נקודות מכלום. שאפשר לתת להם את הכדור, לקוות לטוב, לצפות שהטוב הזה יגיע ולהניח שהטוב גם ינצח. והוא אכן מנצח.

המחלץ
71 נקודות מדד יעילות היו אמש לאלופת המדינה. 53 מהן שייכות לווילבקין (24) ובעיקר לאותלו האנטר (29). ונניח הפעם עם התרומה האדירה של הסנטר האדיר הזה בקטגוריית הכדורים החוזרים, עם כל הכבוד ל-14 שקטף אמש, כי אנחנו רוצים להתמקד בהגנה. האנטר קלע אמש 14 נקודות. רובן ככולן הגיעו מאסיסטים או מהשלמות. אסיסטים, כי האנטר זכה לחמישה כאלו אתמול (הכי הרבה בקבוצה). השלמות, כי האנטר הוא הפרטנר המושלם לגאנרים אדירים כמו אלו שמשחקים לצידו כעת. כי גם כשהם מכדררים עצמם לדעת ונכנסים לתוך היער, האנטר יהיה זה שינצל את תשומת הלב שהם מייצרים כדי להפוך החטאות לנקודות. כמו כאן למשל.

via GIPHY

כל אירופה רועדת ממנה (אלן שיבר)
כל אירופה רועדת ממנה (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5
והאנטר יהיה המטרה המושלמת בהתקפה לרגעים שבהם המכדררים נתקעים או מותקפים. כי האנטר, למעשה, הוא המחלץ המושלם. בדיוק בנישה אותה ממלא בהצלחה משך שנים רבות אחד קייל היינס בצסק"א. האנטר יהיה תמיד זה שיזהה את הרגעים שבהם זוכה הסקורר שלו לתשומת לב מוגברת מההגנה, כדי לסמן עבורו מטרה גדולה ולהעניש. כמו למשל כאן, כאשר מילאנו שולחת שניים על ווילבקין, רק כדי לחטוף בשתי נגיעות מהירות.

via GIPHY

ומהבחינה הזאת אין הבדל גדול בין הסיוע לו זוכים כיום ווילבקין ודורסי לעומת הסיוע לו זכו הסרחיו רודריגסים וננדו דה קולו'ס של העולם לאורך השנים, בשבתם כשחקני צסק"א. האנטר, האיש שהופך את מכבי תל אביב לקבוצה ממנה רועדת כיום כל קבוצה מהליגה השניה בטיבה בעולם, תמיד שם כדי לפתור בעיות. כדי לחלץ.

הגנה
הגנה? אבל רגע, רגע, רגע, רגע. מה כל הדיבורים האלו על התקפה, במשחק שבו לא הגיעה אף קבוצה ל-70 נקודות? איפה הקרדיט להגנה או הביקורת על ההתקפות הבעייתיות? אז כן, מכבי תל אביב קלעה רק 69 אמש, במשחק שבו נחשפה ללא מעט קשיים התקפיים. במיוחד בכל הקשור ליכולת הקליעה שלה בלא מעט משלבי המשחק. בעיקר בשל חוסר היכולת שלה לייצר קצב משחק גבוה יותר. וכן, מכבי ספגה אתמול רק 63 נקודות, הגם שיריבתה קלעה 11 שלשות (ב-46%!). ואם לא הייתי מגזים עם כל הגיפים עד כה, סביר שהייתם מקבלים עכשיו כמה רגעים לא רעים בהגנת הצבע של הצהובים, בעיקר ברגעים בהם שותף אייסי. אבל בסך הכל, את הסקור הנמוך של האיטלקים צריך לייחס בעיקר לאלמנטים אחרים. כולל להחטאות המזעזעות שלהם במצבים חופשיים לגמרי. כולל למשחק ההתקפה הבלתי אפשרי שלהם, שאיתו קשה לשחק ולנצח.

כבר לא רלוונטי? מסינה  (אלן שיבר)
כבר לא רלוונטי? מסינה (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

רחמים על מסינה
אטורה מסינה הוא מגדולי מאמני הכדורסל שהיו ביבשת הישנה. המורשת שלו, גם ברמת הכדורסל וגם ברמת ההישגים כבר משייכת אותו מזמן לשפיץ של הפנתאון. העניין שלמרות כל נסיון ה-NBA שצבר האיש, ואולי הדבר הוא כך בשל המקום המסוים בו צבר את נסיונו מעבר לים, מסינה לא מבין – או לא רוצה להבין – איך משחקים כדורסל מנצח בעשור הנוכחי.

והדברים קיבלו אתמול משנה תוקף לאור הסגנון של הקבוצה שניצחה אותו. בעוד מכבי תל אביב משחקת כדורסל של כשרון, מסינה ניסה לנצח עם כדורסל של מסינה. שכולל אלמנטים מעכבי התקפה, שכולל נסיונות לדחוק הכדור פנימה (למי?), שכולל תנועה משמעותית ללא כדור כדי להתחיל תרגיל התקפי וכו' וכו'. הקיצר, לשחק כדורסל של שליטה. וצחוק הגורל הוא שהקבוצה שלו, חרף נסיונותיו הברורים, משחקת כדורסל הפוך מכפי שהיה רוצה. וכך, למשל, מושלכת לה שלשה "אסורה" על ידי נדוביץ', שנענש מיד. וכך מעיף לו קיפר סייקס זריקות שגורמות למסינה להתכווץ, פיזית, פעם אחר פעם.

בלי שמץ או טיפה של ציניות, קשה היה שלא לרחם אמש על אטורה מסינה. ולתהות האם עדיין יש תקומה לכדורסל שבו הוא מאמין. או שמא היכולת לנצח, גם עם הסגל שיש לו כיום, עוברת דרך ויתור מודע על הנסיון והרצון שלו לשלוט.

הקורבן הבא בהיכל, ריאל? ספרופולוס (אלן שיבר)
הקורבן הבא בהיכל, ריאל? ספרופולוס (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5
שלוש נקודות לסיום
1. ניתן היה להרגיש אתמול את השפעתו של עוד מחזור יורוליג כפול. שבו נאלצות הקבוצות להתמודד שוב עם ההשפעות הפיזיות והמנטליות של כדורסל ללא מנוחה. ואחת הדרכים בהן בחר ספרופולוס להתמודד אל מול הלאות הייתה רוטציית החילופים. 12 שחקנים שיחקו (שוב) בצהוב. למעט אלייז'ה ברייאנט, שזכה לפחות משמונה דקות, בעיקר בשל בעיית עבירות, שיחקו כל השאר 11 דקות ומעלה. זוכרים את הימים בהם ביקרו מלהגים את הצהובים וטענו שהיא שוגה כשבונה קבוצות לרוחב? אז הרוחב הזה כיום מנצח עבורה משחקים.

2. גם בסגל הנוכחי שלה, עמדה מספר 4 של מכבי תל אביב היא קריטית ליכולת שלה להמשיך ולנצח. גם ובעיקר אתמול, כשג'ייק כהן נח לערב אחד מתצוגות הקליעה הבלתי סבירות שהיו לו לאחרונה. כל עוד ההגנות מכווצות, עוזרות ועוזבות את קווינסי אייסי לנפשו, ואין מבחינתן סיבה להפסיק לעשות זאת, החשיבות שלו מכרעת לגבי היכולת שלה לייצר נקודות. בניגוד ללא מעט משחקי בית אחרים, אייסי החטיא בתחילת המשחק, וגמגם גם בהמשכו במצבים בהם קיבל את הכדור כשהוא פנוי. וכשהואיל בטובו לכבוש שלשה, שינה מיידית את ההיערכות ההגנתית נגדו. וזה, פחות או יותר, כל מה שמבקשים מהאיש בצד שבו מנסים להתקיף. לקלוע כשהוא חופשי לגמרי.

3. בעוד שבועיים ימים תתארח כאן ריאל מדריד. ובתרחיש ריאלי לחלוטין, יספיק נצחון עליה כדי להעלות את מכבי תל אביב למקום השני ביורוליג. זהו. אין פאנץ'.