השיטה שדחפה שחקן למשחק של 138 נקודות

מה שיפה בספורט, זה שהוא תמיד מתפתח. הכדורגל או הכדורסל שאנחנו רואים היום לא דומה למה שראינו לפני 50 או אפילו לפני 20 שנה. רגע לפני שעונת 2025/26 יוצאת לדרך, חיפשנו את הקבוצות שמשחקות את הספורט בדרך אחרת לגמרי ממה שאנחנו רגילים עד עכשיו, בניסיון לנחש איך הוא יראה בעוד כמה שנים.

בסופו של דבר, ככה זה עובד. גם רעיונות כמו גגנפרסינג או זריקות מרובות מהשלוש התחילו במקומות האקראיים של הכדורגל והפכו לחלק בלתי נפרד מהמשחק עצמו, כי הן התחילו בפינות האקראיות ביותר של הענפים השונים.

גם אם אנחנו לא מדברים כאן על הטרנדים שיהיו רלוונטיים עוד חמש שנים, אנחנו מציעים לכם הזדמנות לחשוב מחדש על ה"מוסכמות" של הכדורגל והכדורסל. בסוף המטרה של כולם היא לנצח, השאלה היחידה היא איך. חלק מהקבוצות האלה מצליחות ככה, אחרות לא. ככה משחקים.

הפעם נתמקד בגרינלי סיסטם. הקבוצה שניסתה לשנות את המשחק בשנות ה-90`. הכל מתחיל, איך לא, בפול ווסטהד. מאמן הלייקרס לשעבר זכור מהריב עם מג`יק ג`ונסון, אך גם מהתקופה הקצרה במכללת לוילה מרימונט בה ניסה לבנות שיטה שתשחק כדורסל מהיר ככל האפשר. הוא ניסה את השיטה הזאת גם בדנבר נאגטס, שספגה 131 נקודות למשחק ופעם אחת 107 נקודות במחצית מול פניקס סאנס.

ווסטהד פוטר מדנבר אחרי שנתיים ונדד ברחבי ליגות קטנות ללא הצלחה או כעוזר מאמן ב-NBA, אבל העקרונות הבסיסיים של השיטה שלו נשארו - כדורסל מהיר, ללא פשרות, שחושב קודם כל על הזריקה ואז על דבר אחר. פעם קראו לזה ראן אנד גאן. היום זה מרגיש כמעט כמו הנורמה.

לתוך הסיפור הזה נכנס אחד, דיוויד ארסנו, ב-1989. הוא המציא שיטה חדשה וקרה לה, בפשטות, "The System”. המערכת. השיטה נועדה לאפשר לזרוק כמה שיותר כדורים לסל כמה שיותר מהר, כשהוא הגיע למכללה נואשת שסיימה 25 עונות רצופות עם מאזן שלילי.

גרינלי לא הציעה לאנשים מלגות ספורטיביות, מה שהשאיר את הקבוצה בלי רעיון של ממש או חזון ספורטיבי. ארנו הודה שהוא לא המציא אותה כדי לנצח, אלא נטו כדי לבדר. למרות זאת, הם ניצחו ב-17 מ-19 העונות הראשונות וגם בלי כסף הצליחו להגיע לטורניר ה-NCAA בדיביז`ן השלישי.

איך השיטה עובדת? פשוט מאוד. הזריקה הראשונה האפשרית היא הטובה ביותר, ועדיף לזרוק כמה שיותר שלשות. כל מי שיכול להגיע לריבאונד ההתקפה הולך אליו גם במחיר של ויתור על ההגנה, ויש דאבל טים תמידי על מוביל הכדור. ברגע שיש ריבאונד התקפה, מוציאים אותו לשלשה נוספת.

העקרונות האלה היו השיטה של ווסטהד, אלוף NBA שחזר בזכות המערכת הזאת לתוך הליגה, אבל עם הבדל אחד - יש שחקן אחד שנועד לזרוק ולחץ על כל המגרש מהצד השני. המטרה היא שהשחקן הטוב ביותר יזרוק, ויזרוק כמה שיותר. משחק 138 הנקודות של ג`ק טיילור לא היה יעיל בצורה יוצאת דופן. הוא קלע 52 מ-108 זריקות, כולל 27 מ-71 מהשלוש, 38.2%.

וילט צ`מברליין, לשם ההשוואה, זרק 63 במשחק מאה הנקודות שלו. קובי בראיינט ולברון ג`יימס החמיאו לטיילור, אבל הוא לא משך עניין ממשי מה-NBA ולא מתפרנס מכדורסל, למרות שקלע 109 נקודות שנה אחת מאוחר יותר. "הוא לקח זריקה כל פעם שהכדור הגיע אליו, תוך שבע שניות, בהתאם לשיטה", נכתב ב-ESPN, "ושיחק קצת יותר מ-20 שניות". טיילור עצמו אמר שהמאמן, ארנו, היה צועק אם הוא לא היה זורק תוך שניות מהרגע שהכדור עבר את החצי. 

הם לא היחידים שחשבו על זה. אחד הפוסטים הויראליים ביותר ברשת החברתית רדיט בזמן סדרות הגמר בין קליבלנד לגולדן סטייט באמצע העשור הקודם עסק בדיוק בזה. אחד המשתמשים תהה מדוע שחקני גולדן סטייט לא עומדים בטבעת סביב סטף קרי ונותנים לו לזרוק שלשות חופשיות, שייכנסו ב-50%, שזה 1.5 נקודות למהלך או כמו 75% ל-2. אולי לא ראינו את זה במשחק כדורסל, בינתיים, אבל הם מצליחים לייצר כמה שיותר מהלכים. ארנו הציב שיטה מדידה - 100 זריקות במשחק, 50 שלשות, כפיית 32 איבודים ושליש מריבאונדי ההתקפה. המטרה היא להגיע לכמה שיותר זריקות.

בשביל להגיע לזה ארנו השתמש בשלוש חמישיות שונות שיוכלו לשחק בקצב כל כך גבוה, מה שהוביל לכך שמעט שחקנים חצו את רף 20 הדקות למשחק. זה נשמע הזוי, זה אולי באמת הזוי, אבל זה עבד. 

הקבוצה הופיעה מעט פעמים בטורניר המכללות לדיביז`ן השלישי, הישג גדול בהתחשב בכך שהיא עדיין לא מקצוענית, אבל שמו לב לשיטה ב-NBA. דיוויד ארנו ג`וניור, הבן, הפך למאמן של גרינלי ושינה מעט את השיטה.

הכדורסל של ארנו ג`וניור כולל שלשות, כמעט בכל מחיר, ולחץ על הטבעת מהצד השני. זה מזכיר מעט את הכדורסל של בוסטון סלטיקס, אלופת ה-NBA של 2023/24 ומי שאולי הייתה מגיעה לזה אלמלא פציעה של ג`ייסון טייטום וחוסר מזל יוצא דופן בסדרת הסיבוב השני מול הניקס.

ארנו ג`וניור מונה לתפקיד מאמן קבוצת הג`י ליג של סקרמנטו, אחרי ששיחק עבור אביו בין 2005 ל-2009 ושימש כעוזר מאמן. הקבוצה שלו הגיעה למגרש המשחקים של ה-NBA, ניצחה 20 מ-50 משחקים והובילה את הליגה בנקודות, קצב וזרקה 46.9 שלשות למשחק, בזמן שהמקום השני זרקה 37. פער עצום.

הקבוצה קלעה 133 נקודות למשחק, ספגה 133 נקודות למשחק וראתה שמות כמו דיוויד סטוקטון (20 נקודות ו-9 אסיסטים) או קווינסי מילר (25.3 נקודות למשחק) מגיעים לנתונים שגם הם לא חלמו עליהם. הקבוצה לחצה קצת פחות ממה שראינו במכללות, אבל הם הצליחו להגיע למספרים גבוהים באופן יחסי. ארנו הבן נשאר לעונה נוספת, אחריה בחר לעזוב כשאביו לקח שנת שבתון והוא החליף אותו בגרינלי.

"אנשים התחילו לחשוב בזכות השיטה הזאת", אמר בריידי הסליפ ששיחק בקבוצה. "המערכת הובילה לזה שאפשר לשחק בדרכים אחרות כדי להצליח. יש לה מקום ב-NBA”. ההצלחה של גולדן סטייט באותן השנים, ושל בוסטון שזרקה בעונה האחרונה 50 שלשות למשחק, הראתה שיש לזה מקום, כשיש שלט במגרש הכדורסל של גרינלי עם מסר ברור אחד - 3>2. השחקנים מתחלפים, ארנו האב פרש, אבל העקרונות נשארים.

מכללת גרינלי הגיעה השנה לטורניר המכללות של הדיביז`ן השלישי, בו הקבוצה הפסידה 125:97 בסיבוב הראשון. הקיצוניות של השיטה, כנראה, תמנע ממנה אי פעם להגיע רחוק יותר.

אבל מה שמיוחד במכללה הזאת, שלא הוציאה יותר מדי שחקני NBA, זו הדרך. הם החליטו לקחת את הכדורסל, לחשוב עליו בדרך אחרת לגמרי ולקחת לקצה. בסוף כל קבוצה שזורקת שלשות, בסוף כל משפט שכותב לוקה דונצ`יץ` על הכדור, יושב אוהד כדורסל של גרינלי עם נרגילה. ככה משחקים.