sportFive993551
צילום: ספורט 5

אם הייתם שואלים את עודד קטש מה צריכה הפועל ירושלים בכדי להבטיח את פסגת הבית ואת יתרון הביתיות בפלייאוף, ייתכן שהוא היה עונה: אולם מלא, קאמבק של הכוכב שלו וקורט של רגש. והאמת? הכל היה שם. הקהל הגיע בהמוניו ושבר שיא, ג'יקובן בראון שב מפציעה ועוד לפני המשחק נערכו טקסים מרגשים לזכרם של קובי בראיינט ואמו של טרנט לוקט, שאיחדו את כל יושבי הארנה. ולשאלתכם, זה עבד: ירושלים יצאה מהבור שחפרה לעצמה, גברה 91:96 על בורגוס הספרדית והבטיחה את פסגת הבית.

אבל בואו רגע נעשה קצת סדר בבלאגן. הירושלמים הגיעו לארנה, שהתמלא ב-8,543 אוהדים מסורים, בידיעה שניצחון יהווה צעד משמעותי בדרך להגשמת התכניות שלהם - הבאת הפיינל פור לירושלים. הערב התחיל מעל למצופה: על המסכים הקרינו סרטונים לכבוד בראיינט וג'ודי לוקט, שעון ה-24 הראשון הוקדש לאגדה והשחקנים ענדו סרטים שחורים לזכרה של אמו של לוקט - במילים אחרות, האולם כולו התאחד למען המטרה.

ההקדמה כנראה השפיעה על שחקניו של קטש, כי הפתיחה הייתה כל כולה בסימן בורגוס, אבל הפעם חמישיית הזרים של קטש התעשתה מהר מהצפוי. טיישון תומאס סיפק תצוגה הירואית של 15 נקודות כבר במחצית הראשונה, ג'יימס פלדין המשיך בכושר הנפלא והצטרף לחגיגה של האיש הגדול ועשה רושם שהקבוצה מהבירה תברח כל הדרך לניצחון - אך לא זה היה המצב.

בורגוס הבהירה לקטש וחניכיו שהיא לא הגיעה כדי לשמש כתפוארה ופצחה במטח שלשות שלא נראה הרבה זמן בארנה, מטח שהסתיים ב-17/34 מחוץ לקשת (50%). ולפתע, לאחר שלוח התוצאות כבר הראה יתרון דו ספרתי לירושלים, המשחק הפך להפכפך והיתרון עבר מצד לצד.

המגמה נמשכה גם ברבע השלישי ובורגוס שוב השכיחה ריצה של המקומיים עם מטח שלשות, אך ברשותכם, נקפוץ היישר לרבע הרביעי. בתחילת הרבע נראה היה כי הגיע הרגע של ירושלים: תומאס סיפק מופע דאנקים מרהיב, הקהל קם על רגליו וירושלים עמדה על יתרון דו ספרתי, 05:00 דקות לסיום. אבל אז הסתיים המופע של תומאס, והחל ההדרן של תאדוס מקפאדן. וההדרן הזה הסתיים בחמש שלשות בחמש הדקות האחרונות של המשחק ויתרון 4 לבורגוס, דקותיים לסיום.

קטש הזעיק את סולימן סריימו שיושיע, וזה החזיר לו ובענק. האיש הגדול רשם שתי שלשות קלאץ' רצופות והחזיר את היתרון של ירושלים, כשהפעם זו השכילה לשמור עליו ולשמור על מאזן ביתי מושלם. כעת, ירושלים הורידה לעצמה את קוף המקום הראשון מהגב, כאשר גם הפסד לאנטוורפן במחזור הסיום של שלב הבתים לא יפגע בה. המשמעות: הצעד הראשון בהבאת הפיינל פור לארנה - הבטחת הביתיות בפלייאוף - הושלם.

מהלך המשחק
ירושלים פתחה עם שלווין מאק, ג'יימס פלדין, ג'ון הולנד, טיישון תומאס וסולימן בריימו. עוד לפני שריקת הפתיחה נערכה, כמתוכנן, דקת דומייה לזכרה של אמו של טרנט לוקט, כאשר מיד לאחר מכן התקיימו מחוות שונות לזכרו של קובי בראיינט. כל זה כנראה השפיע על הירושלמים, שנראו די אדישים בפתיחה וראו את בורגוס בורחים ל-2:7 מהיר. חניכיו של קטש התעשתו מהר והגיבו בריצת 2:13, כשכל שחקני החמישייה משתתפים בחגיגה - וזה הספיק ל-17:24 ירושלמי בסיום הרבע הראשון.

הרבע השני התחיל טוב עבור הירושלמים, שנהנו מהצגה של טיישון תומאס (שהעלה את מאזנו ל-15 נקודות עד להפסקה) ועלו ליתרון דו ספרתי. אבל בורגוס לא אמרה את המילה האחרונה, הגיבה במטח שלשות והשלימה מהפך. למשלו של קטש, עבירה בלתי ספורטיבית מכוערת על תומאס לקראת הירידה לחדרי ההלבשה החזירה את היתרון לצד האדום. 46:47 לירושלים בהפסקה.

המשחק המשיך להיות הפכפך גם בתחילת המחצית השנייה, ודווקא כשירושלים הצליחה לברוח שוב - הספרדים ענו עם ריצת 4:10 ועלו ליתרון. קטש הזעיק את בראון מהספסל, וזה דאג להוריד אותו ביתרון מינימלי לקראת הרבע המכריע, עם שלשה וקליעות עונשין מדוייקות. 68:70 לירושלים בסיום הרבע השלישי.

הרבע האחרון התחיל עם יתרון מינימלי לירושלים, אבל מהר מאוד הגיעה ההתפוצצות שכולם חיכו לה וירושלים החלה לברוח. תומאס סיפק מופע דאנקים, בראון הוביל ריצת 3:10 ונראה היה שקטש בדרך לעוד ניצחון קליל - אבל אז החל המופע של תאודוס מקפאדן. הגארד של בורגוס תפר שלשה אחרי שלשה והוביל ריצת 0:14 אדירה ללא מענה ירושלמי, אלא שבריימו בא לעזרת קטש, נתן קונטרה ומנע מירושלים מבוכה - בסיום, 91:96 לחבורה מהבירה, שהבטיחה את פסגת הבית.