הפועל ירושלים תעלה הערב (שלישי) למשחק העונה מבחינתה מול ולנסיה בפתיחת סדרת חצי גמר היורוקאפ. מדובר במשחק בעל משמעות קריטית כי למרות שההתמודדות הראשונה תמיד מותירה אחריה אפשרות לתקן, היא גם יכולה להכריע את הסדרה.
אם הפועל ירושלים תשכיל 'לגנוב' את משחק החוץ, כשהיא עם ארנה מלאה ביום שישי במשחק מספר 2, היא יכולה לגמור עניין ולשם היא מכוונת. המשימה העיקרית של אורי אלון מאז שרכש את הקבוצה הייתה לזכות באליפות ולהגיע ליורוליג, ולכן גם החליף את דני פרנקו בעמדת המאמן לטובת המטרה הזו.
הוא הצהיר השנה שזו מטרת העל והסכים לסלוח על רפיסות מסוימת בליגה, ויסכים לשכוח גם את ההפסד בגמר הגביע, אם השחקנים שלו יביאו אותו 'לארץ המובטחת', דהיינו לגמר היורוקאפ.
הגעה למעמד היוקרתי עשויה להגשים את המטרה של אלון עוד לפני זכייה ביורוקאפ שמשמעותה כרטיס ודאי ליורוליג. העפלה לקרב על התואר כנראה גם תספיק לקבל כרטיס ומדובר בהזדמנות עבור ירושלים מאחר ומסתמן שמפעל היורוקאפ יתחזק מאוד בשנה הבאה, עם חזרתן של קבוצות שהשנה זלגו לליגת האלופות של פיב"א. עצם הימצאותו של אורי אלון במשחק (לא היה ברבע הגמר) משדרת לשחקנים ולכל המערכת את חשיבות המפגש.
הצרות של ולנסיה
סימונה פיאניג'אני נוהג להתלונן אחרי משחקים. אפילו במשחק האחרון הוא התלונן על עייפות ופציעות, כאשר מולו היתה הפועל ת"א ששיחקה ללא אלאנדו טאקר ודארל וויליאמס, ועם רביב לימונד שנאבק בפציעה מתחילת העונה.
גם לקראת הערב, המאמן המנוסה מדבר על כך שירושלים משחקת מול קבוצה ש'מעל הרמה שלה'. אפשר להתווכח על כך. ולנסיה משחקת ללא שני שחקני מפתח. ויצ'יסלב קרבצ'וב, הסנטר השני בחשיבותו בסגל אחרי דובלייביץ' שהעמיד עד הפציעה ממוצע של 7.8 נק' ב-14 דקות. גם הרכז אנטואן דיו בחוץ, והוא משחק 18 דקות בהן הוא קולע 8.7 נק' ומוסר 4.4 אסיסטים והצטיין מול ירושלים מוקדם יותר העונה.
שיתופו של גילם ויואס, גארד נוסף של ולנסיה מוטל בספק, אבל אם ניקח בחשבון שרק קרבצוב ודיו בחוץ, זה אולי כמו שירושלים תעלה ללא קרטיס ג'רלס ושון ג'ונס. האדומים חסרים את בריאן רנדל שבשום שלב לא היה שחקן מפתח ושותף רק ב-3 משחקים העונה, ולכן לטענותיו של פיאניג'אני אין ממש כיסוי.
אפשר להבין את פדרו מרטינס, המאמן הספרדי, שהנמיך ציפיות כשאמר ש'ננסה לעשות משהו', יותר מאשר את תווית האנדרדוג בה מנופף פיאניג'אני. הדבר המשמעותי שלפיו ולנסיה אכן עדיפה הוא יתרון הביתיות החשוב מאוד בסדרה מהסוג הזה.
העטלפים מתגאים במאזן ניצחונות ביתי מרשים שממחיש את חוזקה של הקבוצה. 7 ניצחונות בית רצופים ביורוקאפ כשההפסד היחיד היה לירושלים. אגב, בליגה הספרדית החזקה קבוצתו של מרטינס ממוקמת שלישית.
הילד הטוב של ירושלים
עמדה מספר 4 ללא בריאן רנדל, שמה את הזרקור בסדרה הזו על טראביס פיטרסון. לליאור אליהו הייתה נפילה בשלב רבע הגמר. אחרי שבבית המוקדם הוא שיחק 20 דקות בהן קלע 7.5 נק' ואחרי שהפך 14 דקות בממוצע בטופ 16 ל-10.5 נק', ברבע הגמר הוא שותף בשני המשחקים יחד רק 15 דקות בהן קלע סל שדה בודד. הוא מחזיק באחוזים רעים של 1מ-7 מהשדה בלבד בשלב 8 הגדולות.
פיטרסון קיבל 47 דקות ברבע הגמר והחזיר עם 14 נק'. בראיון לערוץ הספורט רגע לפני המשחק הוא מדבר על החשיבות שלו בשיטה של פיאניג'אני ועל המטרות העתידיות לקראת הסדרה הקריטית.
העובדה שבריאן רנדל פצוע, וליאור אליהו בתקופה פחות טובה, שמה לך הרבה משקל על הכתפיים בעמדה 4?
"לא יותר מדי. אני מקווה לנצל את הזריקות הפנויות שמגיעות אליי ובהגנה פשוט לרצות ולהילחם כי הפאוור פורוורדים והגבוהים שלהם משחקים מאוד פיזי וחזק. הם הולכים לריבאונד ואנחנו צריכים להתאים את האינטנסיביות שלנו אליהם".
פיטרסון נראה כמו ילד טוב ירושלים. גדל באלבמה, משכיל, מרכיב משקפיים ותמיד שומר על נימוס. האמריקני סיפר על הפער בין התדמית למה שהוא נותן על הפרקט: "כשהייתי בקולג' (סמפורד) המאמן שלי הטיף לאגרסיביות, להיות אפילו אכזרי על המגרש. שיחקתי הרבה פעמים בעמדת הסנטר, כך שהתמודדתי מול בחורים די גדולים ולמדתי מה אפשר לעשות ואיך אפשר קצת להתחמק משריקות. להילחם מבלי להיות מלוכלך. הכי חשוב זה להתחבב על השופטים, להיות בצד שלהם, זה עוזר אם הם תופסים אותך. אם הם יודעים שאתה בחור טוב והגון זה קל יותר לדבר איתם".
איך אתה מתייחס לכך שאומרים עליך שאתה שחקן רך?
"שמעתי על זה בעיקר בעבר. אני מנסה לעבוד על זה עם המאמנים, ויש דרגות של קשיחות, אותן כל הזמן הזמן מנסה להרים. אני צריך לצאת ולהיות חיה על המגרש. פשוט לטרוף את זה. ללחוץ על הכפתור הזה בכל פעם כשאני עולה לפרקט".
בחילופים, אתה מרגיש נוח לשמור על עמדה מספר 5?
"כן, אני מרגיש בנוח. אין לי בעיה עם זה. זה גם עניין מנטאלי. צריך להיאבק ואם שורקים לעבירה אז זו עבירה. יש לנו סגל עמוק בשביל זה".
מה המפתחות לסדרה מול ולנסיה? אתם כבר הרי מכירים אותם
"ריבאונדים. כשאנחנו מנצחים בקטגוריה הזו, אז המשחק שלנו. כשאנחנו לא מורידים מספיק ריבאונדים, אז אנחנו בבעיה. ולנסיה היא קבוצת ריבאונד התקפה נהדרת, אז אנחנו צריכים להגביל את הזריקות שלהם מהזדמנות שנייה. בצד השני, יש לנו גארדים שאם ניקח ריבאונד הגנה, נוכל לרוץ מהר קדימה ולעשות נקודות קלות".
"ולנסיה היא קבוצה שבה כל אחד יכול לקלוע פתאום 20 נק'. דובלייביץ' הוא שחקן מסוכן שהם הולכים אליו בצבע ואני מניח שהם גם ינסו להוציא עבירות מאמארה. אם נכניס אותו לבעיית עבירות, אז נהיה בסדר כי חסר להם גם סנטר. אני חושב שהיינו מאוד מוכנים בזמנו כשבאנו למשחק הראשון שם. מאז הם השתפרו מאוד עם השיטה. ולנסיה היא קבוצה בית מצוינת, יהיה משחק קשה ואנחנו צריכים להביא את לחימה למגרש".
שכחתם כבר מהמשחק הרע מול הפועל ת"א? זו הייתה קריאת השכמה אולי?
"אני בהחלט מקווה. היורוקאפ הוא פיינל 4, ואתה משחק כל העונה בשביל זה".
תלכו עד הסוף?
"זו התוכנית. יש לנו סיכוי כמו לכל אחד אחר. אין לנו יתרון ביתיות אבל כבר ניצחנו פה ולכן נצטרך פשוט לנצח פה שוב ולחזור הביתה למשחק השני. אנחנו באים להילחם עד המוות מבחינתנו על הניצחונות כדי להתקדם".
