ההפסד של הפועל ירושלים לוולנסיה גורם לי להעריך עוד יותר את הניצחון שלהם על אותה קבוצה בספרד בסיבוב הקודם. ספק אם הניצחון ההוא לפני מספר שבועות, שהיווה הפסד ביתי ראשון לספרדים במסגרת אירופית לאורך כמעט שש שנים, זכה בארץ להכרה ולהערכה הראויות.
הספרדים עדיפים מבחינת פיזיות, גובה, ניסיון ובסה"כ משחקים הגנה יותר טובה. כדי לנצח את ולנסיה בספרד צריך ליהנות מיתרון הפתעה וחוסר מוכנות של הקבוצה המארחת, וגם מיתרון התקפי במשחק מהיר. כל אלה עמדו לזכות ירושלים במשחק הראשון.
הפעם זה היה סיפור שונה. הספרדים הגיעו מוכנים בהרבה, והיו נחושים שלא ליפול פעמיים מול ירושלים, שבמונחים של ליגה ספרדית נחשבת עדיין ועם מלוא הכבוד לקבוצה קטנה יחסית. למרות שפה ושם הגארדים של ולנסיה, נאנדו דה קולו ורפא מרטינז, איבדו שליטה במשחק ונבן ספאחיה נאלץ לשחק יותר מדי זמן עם הפורוורד מאט נילסן כמנהל משחק נוסף, הניצחון נחת בסופו של דבר אצל הקבוצה שהגיע לה יותר.
גם אחרי ההפסד הזה, הפועל ירושלים היא קבוצה מרתקת שכיף לצפות בה, אבל היתרונות שלה נמדדים בעדשה בעלת פרופורציות ריאליות יותר אחרי משחק כזה. יש לה חבורה של שחקנים עם טווח קליעה אדיר (סימונס, ששון, ג'טר, נעימי), שכל אחד מהם יכול להתלהט בן רגע.
זו קבוצה שמסוגלת לייצר המון נקודות בזמן קצר, ולכן אף משחק מולה במלחה לא מוכרע אחרי מחצית אחת, כפי שניתן היה לחשוב גם הפעם. הקבוצה הזו תמיד מסוגלת לחזור. היא משחקת בדרך כלל עם יותר ממוביל כדור אחד, ולכן הסיכוי שלה קיים כל הזמן מול קבוצה הגנתית ומסודרת כמו ולנסיה.
ובכל זאת, ההבדלים גדולים מדי וגם נקודת המוצא היתה שונה הפעם, כאמור, כדי שהקבוצה של גודס תעשה 2 מ-2 מול זו של ספאחיה. על אף התוצאה הצמודה בסיום, היו שלבים במשחק בהם נראה היה שמדובר בפערי רמות שניכרים לעין במשחק בין קבוצת נערים לקבוצת ילדים.
עדיין, שבוע לפני סיום הטופ 16, הדברים תלויים בירושלים וזו עמדת המוצא הכי טובה שאפשר לבקש לקראת המשחק האחרון בטורקיה נגד גלאטסראיי. ספק אם גיא גודס יסטה מהקו שלו בשלב הזה של העונה, אבל הייתי רוצה להעלות נקודה שמפריעה לי כצופה מהצד: ליאו ליונס הוא בעיניי אחד השחקנים המוכשרים בקבוצה מוכשרת גם ככה, ובמסגרת האירופית הוא הראשון מבין הזרים לשלם את מחיר ששת האמריקנים שמופיעים בקבוצה העונה.
בכל פעם שליונס קיבל מגודס קרדיט בסדר גודל של 20 דקות, בין אם מדובר בליגה שלנו או ביורוקאפ, השחקן הצעיר הוכיח את עצמו. הוא אמנם חסר ניסיון ביחס לאחרים, אבל ההוצאה שלו מהרוטציה במשחק ביתי שבו גיוון בסגנון האישי וההתלהבות והאנרגיות חשובים מאוד - היא טעות בעיניי.
ודאי אחרי שהצטיין בניצחון על בני השרון השבוע, ואני לוקח בחשבון שיש הבדל משמעותי ברמות בין המסגרות. אם ירושלים לא תאריך את החוזה עם השחקן הזה, מומלץ לקבוצות אחרות לקפוץ עליו.
עד אז, בלי לדעת איך יסתיים המשחק בטורקיה בשבוע הבא, בדבר אחד אני משוכנע: כמו בכל משחק של הפועל ירושלים העונה, בטוח שיהיה מעניין.
