ליובין. בגלבוע כועסים (משה חרמון)
ליובין. לא קל לחבר חבורה חדשה למקום (משה חרמון) | צילום: מערכת ONE

גם חדורי האמונה ביותר מבין אנשי הפועל גלבוע/גליל התקשו להעריך עוד לפני ההפסד להמופארם ורשאץ', שביכולתם לעבור שלושה סיבובי מוקדמות ולעלות לשלב הבתים ביורוליג. אחרי המשחק הראשון מתוך שישה בפוטנציה (או שניים בלבד בפועל, ככל הנראה) ולפני הגומלין הערב (שישי) ב-18:00 אפשר גם להבין למה.

כדי לעבור שלוש יריבות בשלב הזה של העונה אין חובה להיות הקבוצה הטובה ביותר בסביבה, או בעלת התקציב הגבוה מכולן, אלא זו שהיא המתואמת והמחוברת ביותר מבין חבורת המתמודדות.

גלבוע/גליל, עם מאמן ראשי בהופעת בכורה בקריירה, עוזר מאמן שרק פרש, חבורת זרים חדשה לגמרי ובאולם שאינו אולמה הביתי, חסרת סיכוי ממשי לעמוד במשימה כזו. המקום הריאלי יותר, ואת זה ידענו גם לפני ההפסד להמופארם, הוא היורוקאפ ולשם היא תתגלגל בסופו של דבר.

מה שקרה לגלבוע/גליל יכול לקרות גם לקבוצות מנוסות, אבל מאפיין יותר קבוצות חדשות. קודם כל, פתיחה רעה ובור של 19:5. אחר כך שינוי קצב וסקור גבוה תוך התבססות על מבצעי יחיד ומשחק ריצה הביאו ליתרון כמעט דו-ספרתי משל עצמה. בהמשך, ככל שמתקדמים לקראת הסיום וכל פעולה קובעת, כניעה מול יריבה מאומנת ומחוברת יותר וחוסר יכולת לעצור שחקן או שניים מרכזיים בשום סוג של הגנה.

זה נגמר בהפסד ב-13 נקודות הפרש, שאולי לא מייצג את התחושות של המפסידה, אבל בהחלט משקף את ההבדלים במקום שבו שתי הקבוצות האלה נמצאות כרגע.

מקלינטון. פעולות אישיות במאני טיים (משה חרמון)
מקלינטון. פעולות אישיות במאני טיים (משה חרמון) | צילום: מערכת ONE

"יש לנו פוטנציאל" אמר ליאור ליובין בסיום, אבל פוטנציאל לא מביא אותך לשלבים הרחוקים אלא נמדד על פי טווח ארוך. אנשים מסביב כבר קבעו מראש שגלבוע/גליל פחות טובה מבני השרון ומכבי חיפה, אבל משחק אחד מול קבוצה סרבית צעירה ושאפתנית ובה כוכב גדול בהתהוות, הוא לא קנה מידה למה שיהיה כאן בעוד חודשיים ושלושה.

ליובין וקוז´יקרו. מחכים לדרוקר (משה חרמון)
ליובין. על הישג גדול באירופה לא בונים בקבוצה (משה חרמון) | צילום: מערכת ONE

מצד שני, ליובין לא יוכל לבנות על נפלאות העונה שעברה והיחס החם שניתן לו מצד ההנהלה. הוא צודק, יש לגלבוע/גליל פוטנציאל התקפי, זה בטוח, אבל הגנתית היא רחוקה מהמקום שבו היא אמורה להיות (ליאו ליונס, שחקן מוכשר, אכזב במיוחד בצד הזה). אם גלבוע/גליל לא תוכל לעמוד על הרגליים מהר ככל האפשר ולפתוח חזק וטוב את הליגה, המאמן עלול למצוא את עצמו במקומות עליהם שמע רק בסיפורים. ובקיצור, במצוקה ובתוגת המאמן שעלולה לעטוף אותו.

על הישג גדול באירופה, עושה רושם, לא באמת בונים בקבוצה הזו. נראה על פי המטרות וההצהרות שלפני המשחק שהמטרה למלא ככל הניתן את הכל נוקיה ולהביא אליו אוהדים מכל רחבי הארץ ומחוץ לאזור תל-אביב עמדה על הפרק לא פחות מאשר ניצחון במפגש כפול על ורשאץ'. לפחות כאן נרשם וי, בדרך, אולי, להגדלת בסיס האוהדים הקבוע של הקבוצה הזו.

אוהדי גלבוע/גליל (משה חרמון)
אוהדי גלבוע/גליל. ניסיון מוצלח להגדלת בסיס האוהדים (משה חרמון) | צילום: מערכת ONE

בינתיים, צריך להיות הוגנים עם המועדון מהצפון. תנאי הפתיחה לא היו לטובתו בכל מקרה. בנוסף להם הפציעות של שחקנים עם לב גדול כמו גוני יזרעאלי ואבישי גורדון והעובדה שקוז'יקרו נראה עדיין חלוד ולא מחובר אחרי קיץ לא קל מבחינה בריאותית, יחד עם הצטרפות מאוחרת של טיילר ווילקרסון ודיבורים על החלפתו של רודני גרין, יצרו בשלב הזה חבורה ששואפת להתלכד אבל עוד לא הגיעה למצב הצבירה הרצוי.

היתה אכזבה גדולה אתמול מההתפרקות במאני טיים, ומחוסר היכולת לבנות יציבות מתמשכת לאורך משחק, אבל במבט ריאלי ומפוכח שום אסון לא קרה. כמו תמיד, סבלנות היא מלת המפתח ובמקרה של גלבוע/גליל גם "חשיבה מחוץ לקופסה", ביטוי שאוהבים להשתמש וליישם בקבוצה הזו.

מצ´באן במדי ורשאץ. מצטיין מתחת לסלים (משה חרמון)
מצ´באן. גליל הציגה משחק הגנה חלש והתפרקה במאני טיים (משה חרמון) | צילום: מערכת ONE

בהנחה שאף אחד לא ינצל כישלון מקצועי לשחרור שחקנים והפחתת תקציב, יש לקבוצה הזו יכולת להיות חזקה בדיוק כמו אחרות בליגה שלנו. האחריות היא על ליובין וההנהלה, שלא הצליחו להשאיר אף אחד מהזרים של העונה שעברה ועכשיו ייאלצו לחבר חבורה חדשה לגמרי של אמריקאים למקום ולהווייתו. לא קל, אבל בהחלט אפשרי.