היום חג המולד, שכמו כל שנה כולל את משחקי ה-NBA המרכזיים ביותר. בנוסף למשחקים מרתקים אחרים, חלקם בלי הכוכבים הגדולים שסובלים מהעדרויות בגלל הקורונה, יש הצצה נוספת לגמר המערב האפשרי הלילה (בין שבת לראשון) ב-00:00 בין פיניקס וגולדן סטייט.
זאת לא הפעם הראשונה בה הסאנס והווריירס נפגשות. הן למעשה נפגשו כבר פעמיים העונה, כאשר כל קבוצה ניצחה במגרשה הביתי, וזאת ההתמודדות השלישית ביניהן בתוך פחות מחודש. הקבוצות אמנם התמודדו עם פציעות במשחקים הראשונים: דווין בוקר נפצע באמצע המשחק הראשון והפסיד את השני והיום גולדן סטייט תעלה בלי אנדרו וויגינס, ג'ורדן פול, דמיון לי וכמובן גם בלי קליי תומפסון וג'יימס וויזמן שעדיין לא שיחקו העונה, אך זאת הזדמנות טובה לראות את ההתאמות לפני גמר המערב הפוטנציאלי.
סיכוי טוב שנראה אותן ראש בראש בסיום העונה. שתיהן מחזיקות במאזנים הטובים בליגה, כאשר גולדן סטייט עם הנט רייטינג הטוב בליגה (וההגנה הטובה ב-NBA) בעוד פיניקס במומנטום מצוין אחרי פתיחה קשה. בשונה מיוטה ג'אז, שנראית מאיימת גם היא, לא חסרות להן קבלות בפלייאוף: קרי, תומפסון, גרין ואיגודלה הגיעו לחמישה גמרים וזכו ב-3 אליפויות ביחד. פיניקס היא אלופת המערב המכהנת.
אחד המבחנים המעניינים ביותר יהיה זה של סטפן קרי. אמנם קרי קלע במשחקו האחרון 46 נקודות נגד ממפיס והצליח לצאת מרצף של משחקים רעים, אבל הוא התקשה מאוד מול מייקאל ברידג'ס בשני המשחקים הקודמים בהם קלע ב-8 מ-41 מהשדה.
בלי ערב נהדר של קרי, בהתחשב בכך שפול ואנדרו וויגינס בחוץ, הסיכוי של הווריירס לנצח אפסי. ברידג'ס מצליח לנצל את גודלו הפיזי ולהדבק לקרי במקביל, בדרך בה ראינו בעיקר שחקני הגנה קטנים יותר עושים זאת בעבר (כמו פרד ואן וליט או מת'יו דוולדובה). אם קרי יצליח להתמודד בצורה טובה עם ההגנה של ברידג'ס כבר עכשיו, אז הגישה לפני סדרה פוטנציאלית תהיה אחרת לגמרי.
נקודה מעניינת אחרת היא דיאנדרה אייטון. הוא קלע במשחק הראשון ב-24 נקודות עם 11 ריבאונדים, בעוד בשני הוא קלע 23 נקודות באחוזים רעים. אייטון נמצא בכושר התקפי נפלא (18.3 נקודות ב-62.3% מהשדה בששת האחרונים), אך פיניקס הובסה בריבאונד בשני המשחקים הקודמים. היעילות שלו מתחת לסל והיכולת להשיג הזדמנויות נוספות תהיה קריטית.
אחד הדברים הבודדים שהעיבו על הפלייאוף המוצלח של פיניקס בשנה שעברה היה חוסר שילובו היחסי של אייטון בהתקפה. אם שחקן קולע ב-62% מהשדה אז עשר זריקות במשחק זה מעט מדי. השנה הוא זורק יותר והגיע ל-13 זריקות במשחק בדצמבר, כשאחוז השימוש שלו (ההתקפות שנגמרות אצלו בידיים מזריקה או מאיבוד) עולה בהדרגה מחודש לחודש. האחוז אמנם קצת יותר נמוך, אבל עכשיו זה מרגיש כאילו יש לסאנס שלושה שחקנים מרכזיים בהתקפה.
אך יותר משילובו של אייטון, השאלה החשובה היא מה יקרה עם דווין בוקר. הוא שיחק 15 דקות בלבד נגד הווריירס עד עכשיו, מדגם שאינו משקף. הגארד של פיניקס נמצא בכושר הטוב ביותר בקריירה כשהוא קולע באחוז נהדר מהשלוש, בשונה לעונות הקודמות, וכעת היכולת הזאת הופכת אותו לסקורר שלם וכמעט בלי חולשות. הווריירס יגנו עליו אחרת בפלייאוף בו קליי תומפסון בתקווה ישחק, אבל זאת נקודה נוספת למבחן.
הקליעה של בוקר גם היא משנה דברים. הוא יכול ליצור לעצמו זריקה ולא להגיע למצב שבו יריבות מפוצצות את הצבע, בדומה לגמר האחרון בו קלע ב-27% מהשלוש. בניגוד ללא מעט שחקנים הוא מראה דינמיות גם כשחקן שמקבל קליעות ממסירה (43.1% ב-3 ניסיונות למשחק) או מכדרור (41.3% ב-3.1 ניסיונות). כשגם אנדרה איגודלה לא בריא לחלוטין, השומר המרכזי עליו יעמוד למבחן קשה.
אין לנו הרבה הזדמנויות לראות בעונה הסדירה קבוצות עושות שינויים ממשחק למשחק, או נפגשות מספר פעמים בתקופה קצרה של זמן. אין לנו הרבה הזדמנויות לראות קבוצות כל כך טובות אחת נגד השנייה בשעה נוחה, בדומה למשחק המבטיח הזה בין הסאנס לווריירס. יהיה מרתק.
