בסוף הכל חולף: מבט על הרצף של סן אנטוניו

1997/98 הייתה עונה מיוחדת בהיסטוריה של ה-NBA. זאת הייתה העונה בה השרביט הועברה, בעקיפין, משיקאגו לידי סן אנטוניו וגרג פופוביץ'. לא צריך זיכרון ארוך טווח כדי להיזכר איך הסתיימה אותה עונה, מספיק לראות "הריקוד האחרון". בזמן שבשיקגו נהנו מהריקוד האחרון שלהם, בצד המערבי של ארצות הברית ניתן היה לראות ניצנים של "הריקוד הראשון", אם תרצו.

סן אנטוניו סיימה את עונת 1996/97 עם המאזן השלישי הכי גרוע בליגה – 62:20, שסייע לה להגיע לרגע הכי מכונן בתולדותיה – הזכייה בלוטרי. זאת אומרת, הזכייה בטים דאנקן. ב-97/98 נולדה לה בטקסס שושלת, בראשותם של "מגדלי התאומים" דייויד רובינסון את טים דאנקן, שסחבו את הספרס לפלייאוף והתחילו רצף היסטורי. רצף בן 22 עונות (שווה לארוך בהיסטוריה), שכלל 284 משחקי פלייאוף, והגיע לסיומו הבוקר עם ההדחה של הספרס מהבועה.

אז בגלל שלא כל יום מסתיים רצף כזה, החלטנו לתת את הכבוד לאגדות הכדורסל שלבשו את המדים השחורים-כסופים (ולפופ), ולהיזכר במשחקי הפלייאוף הגדולים של סן אנטוניו, אחד מכל עונה.

2001/02: בונז'ור טוני. הפלייאוף הראשון בקריירה של הרכז הצרפתי בן ה-19, טוני פארקר. הגארד הצעיר לא התרגש מגארי פייטון, וכבר במשחק הראשון של הסיבוב הראשון נגד סיאטל, הוא קלע 19 כיאה לגילו. הסוניקס נתנו לגארד הצעיר לזרוק, ופייטון אמר אחרי המשחק הראשון: "הוא לא יקלע ככה כל משחק. זה לא אומר שנשנה את תכנית המשחק שלנו". ובכן, במשחק 3 פארקר קלע 23 נקודות והשתיק את "הכפפה". הספרס ניצחו את אותה סדרה 1:4, הרבה בזכות הילד הצרפתי שהקפיץ את ההמוצעים שלו בפלייאוף הבכורה שלו.

2002/03: ה-ערב של סטיב קר. משחק מספר 6 בגמר המערב, סן אנטוניו בפיגור 15 נגד דאלאס, פחות מרבע שעה לסיום. סטיב קר עלה מהספסל כדי לתפור 4 שלשות מ-4 ניסיונות, הספרס דהרו אל עבר הגמר עם ריצת 15:42, ולבסוף זכו באליפות שנייה נגד הנטס. נציין פה את השורה הסטטיסטית של דאנקן במשחק האליפות האחרון נגד ניו ג'רזי: 21 נקודות, 20 ריבאונדים, 10 אסיסטים ו-8 חסימות.

2004/05: מנו ג'ינובולי! הארגנטינאי לא התרגש ממשחק 7 בגמר ה-NBA נגד האלופה מדטרויט. הוא קלע 23 נק' בגמר, כולל 11 מתוך 24 הנקודות של הספרס ברבע האחרון ו-9 מתוך ה-12 האחרונות. דאנקן אמנם לקח את תואר ה-MVP, שוב, אבל במשחק צמוד שנגמר 74:81, ג'ינובולי הוא זה שעשה את ההבדל וסידר אליפות שלישית. נציין גם את רוברט הורי שתפר שלשת ניצחון במשחק 5.

2005/06: קשה מול נוביצקי. אפשר להתייחס לכל משחק ומשחק בסדרה מול דאלאס בחצי גמר המערב, שנחשבת לאחת הסדרות הטובות בכל הזמנים. למה? כי היא הוכרעה במשחק שביעי, וחמישה משחקים בסדרה הזו הסתיימו בהפרש של שתי נקודות ומטה בסוף הזמן החוקי (שתי הארכות). נציין לטובה את פארקר בן ה-23 שהצטיין ב-97:98 של הספרס במשחק 5 (הגיעו למשחק בפיגור 3:1), עם הגנה נפלאה ו-27 נקודות. זאת הייתה תזכורת נוספת לאופי המיוחד של שחקני סן אנטוניו.

2006/07: הדחיפה של הורי וההרחקה של סטודמאייר. הרגע הכי שנוי במחלוקת בפלייאוף 2007. במשחק מספר 4 של חצי גמר המערב, שהרגיש כמו גמר ה-NBA, פיניקס כבר השוותה מעשית ל-2:2, אבל 19 שניות לסיום רוברט הורי נכנס בסטיב נאש והעיף אותו לכיוון שולחן המזכירות. האירוע הזה הקפיץ מהספסל את אמרה סטודמאייר ובוריס דיאו שנכנסו לתחומי המגרש והורחקו ממשחק 5. סן אנטוניו נהנתה מחסרונם המשמעותי וניצחה את הסדרה 2:4, בדרך לאליפות רביעית על הראש של לברון ג'יימס הצעיר.

2007/08: טימי לשלוש?! כבר במשחק הראשון של הפלייאוף, סן אנטוניו דאגה לדרמה נגד מי אם לא פיניקס. במצב של 104:101 לסאנס באולמה של הספרס, טים דאנקן קלע את השלשה הראשונה שלו לעונת 2007/08, ששלחה את המשחק להארכה. בסופו של דבר, סן אנטוניו גברה על פיניקס 115:117 בתום שתי הארכות.

2008/09: עוד פעם דאלאס. זאת הייתה עונה מאכזבת מבחינת גרג פופוביץ', שהפסיד 4:1 כבר בסיבוב הראשון למאבריקס. הספרס ניצחו את משחק מספר 2, בו טוני פארקר כיכב עם 38 נקודות (16 מ-22 מהשדה) ו-8 אסיסטים.

2009/10: באו קטנים ויצאו גדולים. זאת לא הייתה עונה מרשימה במונחים של סן אנטוניו. מקום שביעי במערב, 32 הפסדים, אבל עדיין - הצליחו לנקום בדאלאס ולהדיח אותה 2:4 בסיבוב הראשון. במשחק 6 דירק נוביצקי קלע 33 נקודות, אבל הספרס ניצחו 87:97 הודות ל-26 נק' של ג'ינובולי ו-21 של ג'ורג' היל.

2010/11: זהירות, דובים. סן אנטוניו סיימה ראשונה במערב ופגשה בסיבוב הראשון חבורת דובים רעננה ורעבה במיוחד. הגריזליס לא עשו הנחות לסן אנטוניו, והפכו לקבוצה הרביעית בהיסטוריה שסיימה שמינית ומנצחת את המקום הראשון בסדרה, בדרך ל-2:4. הספרס יכולים להתנחם בעובדה שההדחה לא התרחשה במגרש שלהם, מכיוון שניצחו את משחק 5 אחרי הארכה בתוצאה 103:110. ג'ינובולי הפציץ 33 וגארי ניל קלע שלשה על הבאזר שכפתה את ההארכה.

2011/12: קודם סערה, אז רעם. סן אנטוניו פתחה את פלייאוף 2012 בסערה, עם שני סוויפים ויתרון 0:2 על OKC בגמר המערב, שהעלה את רצף הניצחונות של הספרס ל-20 אם נחזור לעונה הסדירה. במשחק 2 נגד הת'אנדר, סן אנטוניו נצחה 111:120, בזכות 72 נקודות של הטריו שלה. אל הטריו הצטרף באותה עונה ילד בן 20 בשם קוואי לנארד, שתרם 18 נקודות באותו משחק. רק שאז החבורה המוכשרת של אוקלהומה סיטי התעוררה והפכה את הסדרה.

2012/13: פארקר מהמם את לברון. במשחק מספר 1 של הגמר הגדול מול מיאמי וקינג ג'יימס, הרכז הצרפתי קלע סל ניצחון דרמטי שגנב את יתרון הביתיות, אבל לא היה שווה בסופו של דבר אליפות כפי שאתם וריי אלן זוכרים היטב.

I often go back and watch old Spurs highlights for fun. This Tony Parker game-winner from Game 1 of the 2013 Finals is probably in my top 3 all-time. pic.twitter.com/GkPsGNtfDJ

— Robert Price (@RobertPriceTV) July 6, 2018

2013/14: אין מזגן, יש דני גרין. משחק מספר 1 של סדרת הגמר הזו נגד ההיט ייזכר בתור המשחק בו המזגן באולם לא עבד כמו שצריך, לברון סבל מהתכווצויות בשריר בדקות הסיום ודני גרין גנב את ההצגה. הצלף של פופ קלע שלוש שלשות ברבע האחרון והוסיף דאנק במתפרצת. לברון יצא כשלוח התוצאות הראה 94:92, והמשחק הסתיים בתוצאה 110:95 לסן אנטוניו, שהמשיכה ללחוץ על הגז בסדרה בדרך ל-1:4 ואליפות חמישית ואחרונה בעידן טים דאנקן. כזכור, לנארד זכה בתואר ה-MVP של אותה סדרה.

2014 NBA Finals

The Spurs outscored the Heat by 70 points in the series, the largest points diff in a single Finals in NBA history.

They won games 3 through 5 by at least 15 pts, becoming the first team in NBA history with three straight 15-pt wins in a Finals series (ELIAS). pic.twitter.com/8TFaCwrLdu

— ESPN Stats & Info (@ESPNStatsInfo) April 30, 2020

2014/15: יש על מי לסמוך. אחרי שזכה ב-MVP של סדרת הגמר, קוואי לנארד עשה קפיצת מדרגה נוספת, שבאה לידי ביטוי ב-73:100 של הספרס על הקליפרס במשחק 3 בסיבוב הראשון. לנארד קלע 32 נקודות באחוזים נהדרים (13 מ-18 מהשדה), והעלה את סן אנטוניו ליתרון 1:2 בסדרה, שלא הספיק לה כדי לעבור את כריס פול וחבריו.

2015/16: ברוך הבא LA. בעונת הבכורה שלו בקבוצה, למרכוס אולדרידג' התפוצץ עם 38 נק' (18 מ-23 מהשדה) נגד OKC במשחק הראשון של חצי גמר המערב, שהסתיים 92:124 לסן אנטוניו.

2016/17: הזקן חסם את "הזקן". משחק מספר 5 בחצי גמר המערב נגד יוסטון ומנו ג'ינובולי עם פעולה גדולה חסם את ג'יימס הארדן על הבאזר. 107:110 לסן אנטוניו אחרי מותחן בהארכה. ג'ינובולי הוכיח שגם בעונה הראשונה ללא דאנקן, יש בעל בית.

Manu Ginobili blocks James Harden in the closing seconds in OT to secure Game 5 win. pic.twitter.com/S8Mam7XvAE

— The Crossover (@TheCrossover) May 10, 2017

2017/18: ההתחלה של הסוף. משחק 4 נגד גולדן סטייט בסיבוב הראשון, זה היה ניצחון הפלייאוף היחיד של הספרס באותה עונה. אולדרידג' קלע 22 ב-90:103 על האלופה.

2018/19: הסוף. סן אנטוניו שוב סיימה שביעית במערב ושוב לא היו לה את הכלים כדי לעבור את הסיבוב הראשון. היא הפסידה אחרי שבעה משחקים לדנבר וניקולה יוקיץ'. זה התחיל טוב מבחינת פופוביץ', שניצח את המשחק הראשון בקולורדו 96:101, בעזרת 18 נק' של דמאר דרוזן וכמה עצירות חשובות בהגנה בהתקפות האחרונות, כולל חטיפה מכריעה של דרק ווייט.

אתם יכולים לאהוב אותם ואתם יכולים לשנוא אותם, אבל אתם לא יכולים להתכחש אליהם. במשך חלק משמעותי מהחיים שלכם, או כל החיים שלכם, סן אנטוניו הייתה שם בצמרת. היא הייתה שם עם אותו מאמן, כמעט אותו שלד וסגנון משחק שמזכיר כל פעם מחדש מהי מהות המשחק הזה שנקרא כדורסל.