(Getty)
(Getty) | צילום: ספורט 5

במידה ותשאלו את אדם סילבר, קומישינר ה-NBA, אם הוא קיווה לראות את הדרבי של לוס אנג'לס בגמר האזורי - סביר להניח שהוא לא יכחיש. למזלו, הליגה שלו יודעת להמציא את עצמה כל פעם מחדש, ודווקא בגמר המזרח, הוא מקבל את הסדרה שמשווקת את ה-NBA בצורה הכי טובה שאפשר. זאת הודות למיאמי ובוסטון. הכוונה, לאריק ספולסטרה ובראד סטיבנס.

זה לא סוד שליגת הכדורסל הטובה בעולם, היא גם המושמצת בעולם. כלומר, הטיעונים נגדה ונגד שיטת המשחק שניתן למצוא בה, צפים מדי יום בכל רחבי הגלובוס. "אין הגנות", "אין טביעות אצבע של מאמנים" ו"אין כדורסל קבוצתי וחכם", הם רק קמצוץ מהביקורות היום-יומיות של חלק מחובבי הכדורסל כלפי ה-NBA.

בלי להתכוון, בהמשך ישיר לסדרה בין טורונטו לבוסטון, גמר המזרח כאן כדי לנפץ את כל הסטיגמות האפשריות. השילוב של הכדורסל "הישן" ביחד עם הכדורסל "החדש", מאפשר לכל צופה ללקק את האצבעות ולהיזכר למה הוא התאהב לראשונה בכדור הכתום. אחרי הקרב המסקרן במשחק הראשון, שהפך לקלאסיקה בזכות החסימה הענקית של באם אדבאיו על ג'ייסון טייטום, בוסטון ומיאמי יוצאות לסיבוב שני.

בוסטון - מיאמי (1:0)
ראשית, אם משחק מספר 1 בסדרה היה סימן לבאות, אפשר להיות רגועים שהטוב עוד לפנינו, ויש הרבה ממנו. לראשונה בתולדות ה-NBA המדורגות אחת ושתיים במזרח לא נמצאות בגמר האזורי, ואם זה לא הספיק לבוסטון ומיאמי כדי להבין שהכל פתוח בפלייאוף הזה, אחרי המשחק ביניהן דנבר הדהימה את העולם כשהדיחה את הקליפרס. אין יתרון ביתיות לאף קבוצה, שתיים משלוש הפייבוריטיות לזכייה יושבות עכשיו בבית, והרעב? רק מתגבר. בוסטון מחפשת גמר NBA ראשון מאז 2010 ואילו ההיט רוצים לחיות מחדש את עידן לברון ג'יימס, שהגיע לסיומו ב-2014.

יש סיבות לאופטימיות
זאת הפעם השלישית בארבע השנים האחרונות שהסלטיקס מוצאים את עצמם מרחק נגיעה מהגמר הגדול. בפעם האחרונה הודחו נגד הקאבס, למרות שהובילו 0:2, כך שהפסד לא צריך לזעזע את חדר ההלבשה הירוק. בין אם ישחק ובין אם לא, בוסטון יכולה להגיע להתמודדות עם זריקת אנרגיה שמגיעה מגזרת גורדון היוורד. לראשונה מאז הפציעה בקרסול לפני כחודש, הסטטוס הרפואי של הפורוורד השתפר כאשר הוא מוגדר "בספק". היוורד, אגב, עדיין לא שיחק בגמר אזורי בקריירה.

בוסטון יצאה מהמשחק הראשון עם טעם חמוץ במיוחד לאחר שהובילה ביתרון דו ספרתי בפתיחת הרבע האחרון, ב-5 הפרש דקה לסיום הזמן החוקי ואפילו בהארכה הספיקה להיות ביתרון 4. ג'ייסון טייטום, שנבחר אמש (רביעי) לאחת מחמישיות העונה של הליגה בפעם הראשונה בקריירה, היה יוצא מן הכלל עם 30 נק', 14 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. מרכוס סמארט צלף שש שלשות, ג'יילן בראון הוסיף 17 וגם בראד וונמאייקר כיכב על דף הסטטיסטיקה כשהפך לשחקן הראשון של בוסטון מאז 1983 שעולה מהספסל ומסיים עם 5+ חטיפות. אז מי לא הופיע? קמבה ווקר, שוב.

"אני משחק פשוט גרוע", אמר ווקר שנעצר על 19 נק' באחוזים נמוכים (31.6% מהשדה ו-11.1% מחוץ לקשת). רק בסיבוב האחרון בראון החמיא לרכז כשקרא לו 'המנהיג של הקבוצה', אבל בשביל להיות מנהיג, צריך להתעלות כשהכסף על השולחן. אלו המספרים של ווקר בשלושת המשחקים האחרונים: 12.7 נק' ב-28.3% מהשדה ו-13.6% משלוש. אולי העובדה שהרכז היריב גוראן דראגיץ' סיים כקלע המוביל של מיאמי, תצליח להעיר את קמבה.

אוהדי הסלטיקס קיוו שסדרת המתח מול טורונטו תחשל את שחקני הקבוצה, אבל לפחות במשחק הראשון, החבורה הצעירה בירוק נכשלה במאני טיים, כשהפסידה את הרבע הרביעי 35:23. מילת המפתח של בוסטון לקראת המשחק השני תהיה יציבות. ברבע הראשון והשלישי הצליחה לעצור את ההיט על 18 ו-16 נקודות בהתאמה, אבל ברבעים הזוגיים ספגה לא פחות מ-72 נקודות. 37 ברבע השני ו-35, כאמור, ברביעי. בכל אחד מהרבעים הללו מיאמי הצליחה לקלוע יותר משקלעה ברבע הראשון והשלישי במצטבר.

משהו נוסף שיכול לעודד את אוהדי בוסטון, הוא השיפור הניכר מול הגנה אזורית. בסדרה מול טורונטו, הסלטיקס קלעו 90.3 נק' כל 100 פוזשנים בהם נתקלו באזורית, ו-109.2 נק' כל 100 פוזשנים שהקנדים לא שמרו אזורית. גם מיאמי, הקבוצה ששמרה אזורית יותר מכל קבוצה אחרת במהלך העונה הסדירה, ידעה לשלוף את השיטה ההגנתית לקראת סוף הרבע הראשון. הסלטיקס נתקלו בהגנה הזאת 14 פעמים מתוך 99 ההתקפות שלהם, והפעם הצליחו לשמור על אותה יעילות. מול האזורית של ספולסטרה הם קלעו 1.14 נק' ל-100 פוזשנים, ובשאר המקרים קלעו 1.15 נק' ל-100 פוזשנים. כמו כן, אפשר לצפות שהאחוזים משלוש של בוסטון ישתפרו (35.7% במשחק הראשון).  

התעסקתם עם הבאם
במיאמי עדיין לא נרגעו מהחסימה של באם אדבאיו. מג'יק ג'ונסון אמר שזה היה המהלך ההגנתי הכי גדול שראה אי פעם בפלייאוף, והסנטר בן ה-23 דירג אותו במקום הראשון מכל מהלכיו בשלוש השנים שלו ב-NBA. "אני מסכים עם מג'יק", אמר ג'ימי באטלר, שבעצמו סיפק כמה מהלכי קלאץ' מדהימים. "אני לגמרי מסכים איתו. באם הציל את המשחק ודאג שננצח כשהקריב את הגוף שלו. זה היה מהלך באמת באמת אדיר". 

בניגוד לבוסטון, מיאמי קלעה נהדר במשחק הראשון - 16 שלשות ב-44.4%. מי שלא היה מספיק טוב בחגיגה, היה דאנקן רובינסון. הצלף של ספולסטרה פתח בחמישייה אבל שיחק 17 דקות בלבד בהן קלע 6 נק' ב-28.6% מהשדה (כל הזריקות משלוש). בשבעת המשחקים האחרונים שלו, הוא החטיא 33 מתוך 48 השלשות שלקח. "לפעמים אתה עושה הכל נכון והכדור פשוט לא נכנס", הסביר רובינסון. "אצטרך לעשות התאמות, להיות יותר אגרסיבי ולקלוע יותר".

למזלו של ספולסטרה, לכל אורך העונה הוא נהנה מעומק שמאפשר לו היום להסתמך גם על שחקני הספסל (מקום שישי בליגה בנקודות ספסל לאורך העונה הסדירה). בגיל 20 בלבד, בהופעת הבכורה שלו בגמר אזורי, טיילר הירו שיחק 40 (!) דקות ורשם 12 נק', 11 כדורים חוזרים ו-9 אסיסטים. הרוקי בן ה-20 סיפק שתי שלשות חשובות ברבע המכריע, שעזרו למיאמי לכפות הארכה. במידה והירו יקלע 10+ נק' במשחק 2, הוא יהפוך לרוקי של מיאמי עם הכי הרבה משחקי פלייאוף רצופים בספרות כפולות (11). כעת, הוא עומד בפסגה לצד דוויין ווייד, עם עשרה משחקים רצופים.  

רוקי נוסף במיאמי, שגם כן נבחר באחת מחמישיות הרוקיז של העונה, הוא קנדריק נאן. בניגוד להירו, נאן התקשה מול בוסטון, בלשון המעטה. הגארד בן ה-25 שיחק במשחק הראשון 13 דקות בלבד, שהספיקו לו לסיים עם מדד הפלוס מינוס הנמוך ביותר - מינוס 10. נאן סיים עם 3 נק' ב-20% מהשדה, וספג ביקורת קשה מקנדריק פרקינס בטוויטר: "קנדריק נאן לא צריך לשחק אפילו עוד דקה אחת בסדרה הזאת. הוא לא שם מבחינה מנטלית בשני צדי המגרש". אם גמר המזרח ילך לשישה-שבעה משחקים, ספולסטרה לא יתנגד לשיפור ביכולת של הרוקי.

"מיאמי זאת חתיכת קבוצה טובה", צייץ דמיאן לילארד לאחר משחק הפתיחה של גמר המזרח. אם מישהו עדיין לא לקח את החבורה הקשוחה מפלורידה ברצינות, זה כנראה זמן טוב לפתוח את העיניים. הפעם האחרונה שההיט החזיקו במאזן 1:9 בפלייאוף, הייתה בעונת 2012/13, שהסתיימה באליפות המפורסמת (והאחרונה) של מיאמי מול סן אנטוניו. ההיט יצטרכו למצוא איזון בשטף ההתקפי שלהם אחרי רכבת ההרים במשחק הקודם, כי בפעם הבאה שיקלעו 34 נק' במצטבר בשני רבעים - בוסטון תדע להעניש.

ועכשיו: זמן הניחושים. מיאמי תעלה ליתרון 0:2 או שבוסטון תשווה ל-1:1? הצביעו בסקר>>>