מוזס מאלון נמצא בין השחקנים הכי שקטים בתולדות ה-NBA, אבל הוא עדיין סיפק את אחד הציטוטים הכי מפורסמים של הליגה. כשביקשו ממנו לנבא מה תעשה פילדלפיה בפלייאוף 1983, הוא ענה: "Fo, Fo, Fo". כלומר, 4, 4, 4. ההימור שלו על סוויפים לא היה רחוק - הוא פספס במשחק אחד בלבד.
הוא היה ידוע בגלל ההחטאות שלו מתחת לסל (מקום 17 בכל הזמנים בזריקות שהוחטאו), ועדיין הוא הפך את זה למיומנות שיש לחגוג אותה - הוא קלט את ההחטאות שלו ושל אחרים עד שהפך לריבאונדר ההתקפי הטוב בתולדות ה-NBA. תשע פעמים מאלון הוביל את הליגה בקטגוריה הזו, חמש פעמים נוספות הוא דורג במקום השני או השלישי. עד לסוף הקריירה, היו לו 7,382 ריבאונדים בהתקפה שהאפילו על כל יתר השחקנים - מדובר ב-35 אחוזים יותר מארטיס גילמור שבמקום השני, וגם יותר מהכמות שטים דאנקן (3,744) וקארל מאלון (3,562) רשמו ביחד.
מאלון ניצב בקרב האליטה של ה-NBA. הוא חבר במועדון מצומצם של שמונה שחקנים שזכו בתואר ה-MVP שלוש פעמים או יותר. הוא אפילו עשה זאת כששלושה מחבריו למועדון הזה התמודדו איתו על הפרס - מג'יק ג'ונסון, קארים עבדול-ג'באר ולארי בירד. ולמרות זאת הוא שיחק ב-10 קבוצות שונות (2 ב-ABA), שזה כמעט כמו כל שבע האגדות האחרות במועדון יחד.
זה עשוי לחזק את התחושה המציקה - למשמע החדשות על מותו של מאלון בגיל 60 בנורפוק, ויריג'יניה - שהסנטר (2.08 מטר) שעבד כ"כ קשה, לא קיבל מספיק הערכה. לא משנה כמה הקריירה והסטטיסטיקה שלו נראים מרשימים בדיעבד, עם תואר MVP שלוש פעמים, 13 הופעות באול-סטאר, שמונה בחירות לחמישיית העונה, 29,580 נקודות בקריירה (מקום 7 בכל הזמנים בשקלול עם ה-ABA) ו-17,384 ריבאונדים (מקום 3) - כשמחברים רשימות של הסנטרים הגדולים בכל הזמנים, שמו של מאלון מוזכר במחשבה שנייה בלבד.
אבל אלה ששיחקו לצידו או נגדו, יודעים היטב כמה חזק וחסר מנוחה היה מאלון, כמה הוא היה מרביץ ושורט בצבע. "היית צריך להגיע מוכן", מספר ג'ק סיקמה, סנטר סיאטל ומילווקי שנאבק במאלון במשך כל 14 העונות שלו ב-NBA, "הוא היה תחרותי בצורה פראית. זה בדרך כלל היה ערב ארוך. הוא כנראה היה השחקן הכי עיקש מולו התמודדתי".
"הוא היה ממש מהיר אחרי שזרק את הכדור", ממשיך סיקמה, "הוא היה מזנק לרצפה ולוקח את הכדור. הוא היה קולע מצוין במגוון דרכים שונות, אבל בכל מה שקשור ליכולותיו בריבאונד ההתקפה, אף אחד לא התקרב אליו בתקופתי".
לאחר שמאלון הוביל את פילדלפיה לאליפות שלה ב-1983, כשהוא לוקח בדרך את תואר MVP הגמר עם ממוצעים של 26 נקודות ו-15.8 ריבאונדים בפלייאוף ומנצח את עבדול-ג'באר 30:72 בריבאונד בסדרת הגמר, מאמנו בילי קנינגהאם הבהיר מהי חשיבותו של הסנטר. "בואו לא נחלום", אמר קנינגהאם, שבסגל שלו היו גם ג'וליוס ארווינג, מוריס צ'יקס, בובי ג'ונס ואנדרו טוני, "ההבדל לעומת העונה שעברה היה מוזס".
יחד עם החדשות על מותו של מאלון עם סיומו של סוף שבוע היכל התהילה (מאלון נכנס להיכל בלי ספקות ב-2001, השנה הראשונה בה היה רשאי להיכנס), הגיעו גם התגובות. הקומישינר אדם סילבר הציע את מחשבותיו, שרבים אחרים בכדורסל חולקים.
"אנחנו המומים ומלאי צער על לכתו בטרם עת של מוזס מאלון, חבר בהיכל התהילה ואגדת NBA", אמר סילבר בהודעה מטעם הליגה, "מוזס היה ידוע לגדודי אוהדיו בתור "יו"ר הקרשים (Chairman of the Boards), והוא התחרה באינטנסיביות בכל פעם שעלה לפרקט. עם שלושה תארי MVP ואליפות אחת, הוא היה אחד הסנטרים הכי דומיננטיים ששיחקו את המשחק ואחד השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA וה-ABA. נתגעגע לחברות שלו, לנדיבות לבו, לאישיותו התוססת ולמוסר העבודה יוצא הדופן שלו במשך 21 שנותיו ככדורסלן מקצועני. מחשבותינו נתונות למשפחתו וחבריו בתקופה קשה זו".
הסיקסרס, הקבוצה עימה זכה באליפות הבודדת שלו (1983) ובה שיחק בשתי קדנציות שונות (1982-86, 1993/94), שיחררה את הודעתו של המנכ"ל סקוט אוניל: "קשה לבטא כמה תרומתו למועדון - גם כשחקן וגם כחבר - הייתה חשובה לנו, לעיר פילדלפיה ולאוהדים המסורים שלו. למוזס יש מקום מיוחד בלבבותינו ולנצח נזכור אותו כסמל אמיתי ועמוד התווך של התקופה הכי גדולה של הסיקסרס. אף אדם אחד לא ביטא כל כך הרבה במילים כה מעטות, כולל שלוש מהמילים הכי זכורות בתולדות העיר. נדיבותו, אישיותו הרמה וחוש ההומור שאין שני לו - כולם יהיו חסרים".
הסיקסרס וה-NBA עברו את כל זה רק לפני מספר שבועות, עם מותו הפתאומי של ביג-מן אחר, דריל דוקינס, ב-27 באוגוסט, כשהוא בן 58 בלבד.
הבעלים של יוסטון, לזלי אלכסנדר, נזכר בשש שנותיו של מאלון עם הרוקטס, שם הוא זכה בשניים מתארי ה-MVP שלו ורשם את הסטטיסטיקה הטובה בקריירה שלו (24 נק', 15 ריב' ב-464 הופעות). "כולם במועדון מלאי צער עמוק על לכתו של מוזס מאלון", אמר אלכסנדר, "מוזס היה ג'נטלמן אמיתי ואחד משחקני הרוקטס וה-NBA הטובים אי פעם. הוא ייזכר לנצח. תנחומינו העמוקים שלוחים למשפחתו וחבריו".
עם כל ההישגים של מאלון במשך 21 עונות ו-1,455 משחקים, הוא תפס את הכותרות הגדולות ביותר שלו עוד לפני שקלע נקודה או הוריד ריבאונדים כשחקן מקצועני. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון פיטרסברג בווירג'יניה ב-1974, מאלון הפך לשחקן הראשון שחותם על חוזה מקצועני ישר מבית הספר התיכון, כשהצטרף ליוטה סטארס מליגת ה-ABA כמי שנבחר בסיבוב השלישי בדראפט שלה. הוא סירב לאוניברסיטת מרילנד וקולג'ים אחרים, וחתם על חוזה לארבע שנים כנער רזה בן 19, אך בסופו של דבר שיחק רק שנתיים לפני שה-ABA וה-NBA התאחדו.
דוקינס וביל ווילובי קפצו מהתיכון למקצוענים כעבור שנה, אבל החוויות שלהם הפכו לסימני אזהרה שמנעו ניסיונות נוספים, עד קווין גארנט ב-1995. מאלון, לעומת זאת, עשה את הקפיצה ושגשג.
בספר "Loose Balls" של טרי פלוטו על ה-ABA, כתבה הוותיק של ה'בוסטון גלוב', בוב ראיין, שיתף בזכרון מוקדם של מאלון ממשחק אימון בסולט לייק סיטי לפני עונת הבכורה שלו. "לארי בראון בא אליי ואמר 'מוזס מאלון הוא אחד הריבאונדרים ההתקפיים הכי טובים שראיתי בכל חיי'", ראיין אמר לפלוטו, "אמרתי לו, 'לארי, הוא בסך הכל ילד שיצא מהתיכון. אתה רוצה להגיד לי שהוא יותר טוב מפול סיילאס?'. הוא ענה, 'רק תחכה ותראה בעוד כמה שנים, ותגיד לי מי ריבאונדר התקפי יותר טוב ממוזס מאלון'".
אחרי עונה אחת ביוטה ועונה שנייה עם הסט. לואיס ספיריטס, מאלון נכנס ל-NBA באמצעות בחירה של פורטלנד בדראפט החלוקה (כל קבוצת NBA בחרה שחקנים מה-ABA המפורקת). אבל לבלייזרס כבר היה את ביל וולטון וצירפה גם את מוריס לוקאס, פליט ABA אחר, לכן הם שלחו את מאלון לבפאלו. אחרי שני משחקים בלבד, מאלון בן ה-21 הועבר ליוסטון תמורת 2 בחירות דראפט עתידיות.
מאלון היה אול-סטאר חמש פעמים בשש עונותיו ברוקטס, והוביל את הליגה בריבאונדים ב-1978/79 בדרך לזכייה ב-MVP הראשון שלו. הוא קלע 31.1 נקודות ורשם 14.7 ריבאונדים בממוצע כדי לזכות בתואר השני ב-1981/82, ובין לבין הוביל את יוסטון לגמר ב-1981.
הוא הפך לשחקן חופשי לאחר עונת ה-MVP השנייה שלו, במהלכה הוא היה סגנו של ג'ורג' גרווין בטבלת מלך הסלים, וחתם בסיקסרס. הוא התאים את עצמו לכשרון סביבו, ממוצע הנקודות שלו ירד ל-24.5, אבל ההשפעה שלו הייתה גדולה מתמיד. הוא הפך לשחקן הראשון בכל ארבע הליגות המקצועניות בארה"ב שזוכה ב-MVP שנתיים ברצף עם שתי קבוצות שונות.
בתקופה הראשונה שלו בפילדלפיה, מאלון העמיד ממוצעים של 21 נקודות ו-12 ריבאונדים ב-357 משחקי עונה סדירה. הוא היה אול-סטאר בכל עונה וביחד עם תואר מלך הריבאונדים ב-1984/85, הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שמוביל את הליגה בקטגוריה הזו חמש שנים רצופות. הוא גם קלע 3,203 זריקות עונשין בתקופתו בסיקסרס, בדרכו למקום השני בכל הזמנים ב-NBA/ABA בקליעות מהקו (9,018) ובזריקות מהקו (11,864).
הוא נשלח בטרייד לאחר עונת 1985/86 למרות שנותר לו קילומטרז' רב, ואת עונתו ה-11 ב-NBA וה-13 כמקצוען מאלון בילה בוושינגטון. הוא רשם 24.1 נק' ו-11.3 ריב' בממוצע, מה שהכניס אותו לטופ 10 בליגה בשתי הקטגוריות. במהלך 9 עונותיו האחרונות של מאלון בקריירה, מגיל 31 ועד גיל 39, הוא העמיד ממוצעים של 16.2 נק' ו-9.3 ריב' ב-561 משחקים בחמש קבוצות. עם זאת, בתקופה הזו הוא הופיע רק ב-18 מתוך 100 משחקי הפלייאוף שלו בקריירה.
כשמאלון גילה כי הוא נבחר להיכנס להיכל התהילה ב-2001, הוא הפחית מערך הכשרון שלו, אבל חזר על מה שכל מי שצפה בו לא יכול לשכוח. "מעולם לא החשבתי את עצמי שחקן גדול", טען מאלון, "החשבתי את עצמי למישהו שעובד קשה".
