דנבר גדולה עליה? המבחן של מיאמי במשחק 2
לאחר שנכנע עם ההיט במשחק הראשון בגמר ה-NBA, דבר אחד ברור - כדי שיהיה לקבוצתו סיכוי, ג'ימי באטלר חייב להתעלות. הנתון החריג שלא יכול לחזור על עצמו והשחקן שצריך לשחק
הצד של מיאמי
נתחיל עם קבוצתו של אריק ספולסטרה שלראשונה במסע הקסום שלה מגיעה למשחק כשהיא בפיגור. יש נתון אחד שאם הוא יחזור על עצמו אתם יכולים להיות בטוחים שדנבר תעלה למאזן 0:10 בביתה בפלייאוף - ההיט הלכו לקו פעמיים בכל המשחק הראשון.
מדובר בשיא שלילי למשחק פלייאוף (!), שלא נבע משיפוט עוין אלא מחוסר אגרסיביות שלא מאפיינת את מיאמי או את המעמד. בעונה הסדירה, לשם השוואה, גולדן סטייט הלכה הכי מעט לקו - 20.2 בממוצע למשחק. ג'ימי באטלר (רביעי בפלייאוף בזריקות למשחק עם 8.6) הבהיר שהוא יגביר את רמת האגרסיביות ויתקוף הרבה יותר את הטבעת.
השחקן המפתיע ביותר של האורחת בגיים 1 היה הייווד הייסמית', שהשווה שיא קריירה ב-NBA (כולל עונה סדירה) עם 18 נקודות ב-70% מהשדה. ב-23 דקות הייסמית' גם חטף פעמיים והוא צפוי לקבל יותר קרדיט, גם בדקות שהמשחק לא גמור. מי שבכלל לא שותף היה קווין לאב, אך במצ'אפ הנוכחי כשזלר חסר אונים בשני צדי המגרש נגד יוקיץ', הביג-מן הוותיק יכול להיות אופציה מעניינת כסנטר שיוציא את יוקיץ' מהצבע.
מרטין, מקס שטרוס ודאנקן רובינסון קלעו 2 מ-23 מהשדה במצטבר, חניכיו של מייק מלון הרשו לעצמם לאפשר את הזריקות ולסגת לאחור כדי לשמור על הטבעת בכל מחיר וזה נגמר רע מבחינת ספולסטרה. דנבר נתנה להיט לקחת זריקות פול-אפ, אבל הם קלעו אותם ב-31% בלבד (11 מ-35).
רוב הזמן יוקיץ' הגיב למהלכי הפיקנ'רול של מיאמי ב'דרופ', כלומר - נתן לגארדים את המבטים הפנויים. ברגע שקייל לאורי וגייב וינסנט הענישו אותו עם שלשה, הג'וקר נאלץ לשמור גבוה יותר וזה פתח את המשחק של אלופת המזרח. יוקיץ' סיים את המשחק הראשון עם עבירה אחת בלבד וזה נתון שההיט לא יכולים לחיות איתו בשלום.
ואחרי כל זה - הכל חוזר לבאטלר ומתחיל איתו. במשחק הקודם הוא נעצר על שיא שלילי בפלייאוף הנוכחי של 13 נקודות, מעכשיו הוא צריך לכוון למחוזות ה-30 (לפחות) בכל משחק כדי לתת לקבוצתו סיכוי לעשות היסטוריה.