הכח של לאב: השחקן ששינה את סדרת הגמר

מוקדש לכל מי שלא האמינו
אני מתאר פה את קווין לאב כסוג של דניס רודמן, שחקן הגנה וריבאונדר שמשנה משחקים. הוא, כמובן, לא ברמה של התולעת. בכל זאת, הוא שיחק 22 דקות בלבד וקשה מאוד לדעת אם יצליח לשמור על רמת הביצוע הזאת גם במשחקים הבאים (וגם אחרי שדנבר תעשה התאמות שכנראה ינסו להוביל לכך שהוא ישמור על גארדים), אבל חשוב להדגיש כמה השינוי הזה נראה דמיוני בהתחשב במה שראינו ממנו לאורך הקריירה.

בין אם אלו השנים ככוכב יחיד במינסוטה עם משחקים של 20-20 בקלות או השנים לצד לברון בקליבלנד חסרת ההגנה של טיירון לו. המעבר לשחקן שמשנה משחקים קרה הרבה בזכות אריק ספולסטרה, המאמן הטוב בעולם, אבל גם בזכות לאב עצמו. אם לאב לא היה מוכן לשנות את הגישה ולהפוך לשחקן שכולו Hustle ועבודה שחורה, הוא לא היה מוצא המקום שלו בליגה מחדש.

אחרי השינוי ההגנתי שלו, שקרה תוך חודשים ספורים מאז שנחתך בקליבלנד, אפשר לתהות בקשר לביקורת על שחקני כדורסל שלא שומרים בצורה טובה. ראינו משהו דומה מצד סטפן קרי בפלייאוף 2022 (כשבשונה מלאב, קרי הוביל את ההתקפה של אלופת ה-NBA דאז), אחרי ששניהם ספגו ביקורת במשך שנים על ההגנה. שניהם עשו את זה עמוק לתוך העשור הרביעי לחייהם, וכשהם בחיסרון פיזי בהשוואה לשחקנים האחרים באותה העמדה.

"כשאמרו לי שאני פותח, חשבתי שלא אזרוק פעם אחת במשחק הזה. תכננתי לעלות למגרש, לקחת כמה שיותר ריבאונדים ולאפשר לבאם אדביו לעשות מה שהוא רוצה", אמר לאב אחרי המשחק. כשנזכרים במשחקים שלו בתחנות קודמות בקריירה, המשפט הזה נשמע כמו מדע בדיוני. "ניצחנו, אבל אנחנו יודעים שיש עוד הרבה עבודה לשאר הסדרה".