sportFive1010181
צילום: ספורט 5

"לחיות - פירושו לסבול, להתקיים - פירושו למצוא פשר לסבל. אם יש בכלל תכלית לחיים, צריך שתהיה תכלית לסבל ולמוות. אך איש לא יוכל לומר מהי תכלית זו. כל אחד ואחד צריך למצוא את הדבר בעצמו ועליו לקבל את עול האחריות לפי מה שמכתיבה לו תשובתו. אם יצליח - יוסיף לגדול חרף כל צרותיו". כך כתב ויקטור פראנקל, ניצול שואה, בספרו "האדם מחפש משמעות", ספר שיכול להסביר מדוע וכיצד מקבלים ספורטאים בהווה השראה מהאנשים ששרדו את מלחמת העולם השנייה ומספרים את הסיפור שלהם.

הספר עצמו מעניק השראה ללא מעט אנשי ספורט בעולם, כפי שתיאר סטיב קר, מאמנה של גולדן סטייט מה-NBA. "אם אתם מחפשים ספר טוב בימים אלו, קראו את זה של ויקטור פראנקל. נותן השראה בצורה בלתי רגילה", צייץ המאמן, בידיעה שתקופות כאלה של משבר, הסגרים, בידודים וריחוקים חברתיים יכולים להוביל אנשים למצבי רוח ירודים ביותר.

פראנקל, שהלך לעולמו בספטמבר 1997 בגיל 92, היה נוירולוג ופסיכיאטר יהודי מווינה. בתקופת השואה הוא נשלח על ידי הנאצים לגטו טרזנשטט, ואחר כך גם למחנה ההשמדה באושוויץ. הידע הרפואי שלו עזר לו לקבל תפקידים שונים, ובסופו של דבר הוא שרד את המחנה, אך כמעט כל המשפחה שלו נרצחה. הסבל שלו העצים את תפיסתו המוקדמת שהתפתחה כבר בגיל הנעורים, כי כל אחד זקוק ליעד מרכזי בחיים, מציאת משמעות לחייו, כדי להתגבר על טראומות ומצבים קשים, ובכך הוא ייסד את הלוגותרפיה.

גאסול. קיבל השראה מפראנקל (Getty)
גאסול. קיבל השראה מפראנקל (Getty) | צילום: ספורט 5

שנה אחת אחרי תום המלחמה הספר שלו יצא לאור. זהו ספר שמתאר את החוויות שלו ממחנה הריכוז ובמקביל גם מציג את התורה החדשה שהוא פיתח, תורה שעוזרת גם בימינו לאנשים רבים להתמודד עם קושי, בעיקר לספורטאים. כידוע כבר לא מעט שנים, אתלטים ואנשי ספורט מפורסמים רבים הצהירו על תקופות בהן הם חוו דיכאון, וייתכן שאם היו קוראים את הספר, היו מקבלים פרספקטיבה אחרת לגמרי. כמו כן, בהתאם למה שתיאר פראנקל בהשקפת העולם שלו, לא מעט ניצולים מצאו במהלך השואה יעד מרכזי בחיים, משהו שכנראה עזר להם לשרוד - מדובר בניצולים שהיו ספורטאים, והשתמשו בענף שלהם בתור עוגן מנטאלי.

ישנן מספר דוגמאות עם ספורטאים שהיו מפורסמים בתקופות שונות, בעיקר אחרי המלחמה. אגנס קלטי, למשל, היא אלופה אולימפית שזכתה ב-10 מדליות בסך הכל כשהשתתפה במשחקים בהלסינקי 1952 ומלבורן 1956. ההונגריה שרדה את השואה בזכות מסמכים מזויפים בזמן שבני משפחתה נשלחו למחנות השמדה. זה לא עצר אותה מלהפוך לאחת המתעמלות הגדולות בהיסטוריה. כיום היא מתגוררת בישראל (בת 99!). גם אלפרד נקש ז"ל (שחיין ושחקן כדורמים יליד אלג'יריה) וגיולה מאנדי ז"ל (שאימן את נבחרות הונגריה וישראל בכדורגל) נחשבים דוגמאות טובות לניצולים שלא הרפו מהאהבה האמיתית שלהם, למרות הזוועות שחוו, והפכו לאנשים משפיעים על הענף שלהם.

אם נחזור להווה, גם תקופה כזאת בה נגיף הקורונה משפיע מאד על המצב המנטאלי של אנשים בכלל וספורטאים בפרט (לנוכח העובדה שהליגות מושבתות זמן רב), חשוב לקבל את הפרספקטיבה הזאת, ולנסות להבין מה המשמעות לחיים שלנו. זאת בדיוק הייתה הגישה של המשורר האוסטרי, כ-74 שנה לפני שהגיעה אלינו המכה הקולקטיבית הכי גדולה שהאנושות כנראה ראתה. אנשי הספורט של ימינו יכולים לקחת את הדוגמאות הללו שהוצגו, ובשילוב עם הבנת תורת הלוגותרפיה של פראנקל, אפשר להגיע לתובנות מדהימות.

"אני מקבל השראה מאנשים שהצליחו להתעלות אחרי שחוו סיטואציות זוועתיות", אמר פאו גאסול בראיון בארה"ב, אחרי שקרא את הספר בעקבות ההמלצה שקיבל מקר. "אפילו שיש מחיר כבד, הדרך בה אתה מגיב לסיטואציות האלה, זה מה שמגדיר אותך. אפשר להגיב בכעס, מרירות ותסכול, או שתגיב בצורה חיובית ותחשוב על איך אתה יכול להיות מוכן יותר בפעם הבאה ואיך תצליח לצאת חזק יותר מזה בתור אדם, קהילה, מדינה ואפילו עולם שלם".

גם ספורטאים ישראלים יכולים לקבל השראה מניצולים. יש כמובן את אלה שהם דור שני או שלישי לאנשים ששרדו את המלחמה, ושם ההשראה היא גם יותר חזקה בעקבות הערך המשפחתי. אבל יש גם את אלה שרק עצם הסיפור, רק עצם המחשבה על מה שהניצול/ה עבר/ה ועל העובדה שהוא/היא המשיך/ה את החיים שלו/ה לתפארת מדינת ישראל, רק זה מספיק כדי לקבל פרספקטיבה חדשה ולהעריך את מה שיש להם בחיי היום-יום של המאה ה-21.

הדוגמא הבולטת ביותר היא של מאור בוזגלו, שלפני שנה העלה פוסט בעמוד האינסטגרם שלו לזכרו של פטר ארבן. "פטר היה ממקימי קבוצת הכדורגל בגטו טרזנשטט. היית דוגמא ומופת לעולם הכדורגל אחרי ששרדת את זוועות השואה והגעת לארץ ישראל", ספד לו הכוכב מליגת העל. אולי התקופה הזאת של השבתת הליגות מגיעה עבור ספורטאים, בעיקר הישראלים המקורבים רגשית לנושא השואה, בתור ברכה במסווה. בזמנים כאלה שעושים הרבה חשבון נפש, אפשר קצת להסתכל על מה שעברנו בחיים שלנו, ולהבין מה באמת חשוב לנו, למשפחה שלנו, לקהילה שלנו, למדינה שלנו. הספורט הוא בהחלט משתנה שחייבים לקחת בחשבון במשוואה הזאת.