sportFive1009984
צילום: ספורט 5
היה לו שליטה מלאה על התוכן. ג'ורדן
היה לו שליטה מלאה על התוכן. ג'ורדן | צילום: ספורט 5

בתור חובבי ספורט, כשמספרים לנו שעושים סרט דוקומנטרי על הגדול מכולם - אנחנו בעיקר נרגשים ומחכים. אבל ניסיתם רגע לחשוב איך זה שמייקל ג'ורדן, דווקא הוא, האיש עם ההילה המסתורית, הסכים להיחשף בצורה כזאת? רגע לפני הפרמיירה הרשמית של "הריקוד האחרון", ב-ESPN פירסמו כתבת תחקיר נוספת, הפעם תחת הכותרת הכל כך מתבקשת: איך הכל התחיל?

הכתבה, פרי עיטה של רמונה שלבורן, לוקחת אותנו לשנת 1997. אנדי תומפסון, מפיק של חברת 'NBA Entertainment', תהה בקול רם איך ייתכן שהספורטאי הגדול ביותר עומד לפרוש ואף אחד לא תיעד שנה בחייו. ה'האדלס' של פיל ג'קסון, הקללות של ג'ורדן, העימותים של פיפן וג'רי קראוס המנכ"ל, ההימלטות של רודמן - כל זה ירד לטמיון.

הוא העלה את הרעיון באוזניו של ראש החברה דאז וקומישינר הליגה היום, אדם סילבר. "מייקל היה אחד האנשים הכי מפורסמים על כוכב הלכת", מספר סילבר היום. "והיו שמועות שזו תהיה העונה האחרונה שלו, אז...". סילבר ראה בזה משימת איכות, הוא רצה לפתוח את ה"אישיות" של משחק הכדורסל לעיני כולם. והוא לא התכוון ליותר ראיונות אחרי המשחק או לחגיגות אליפות קלישאתיות, הוא רצה כרטיס כניסה לקודש הקודשים.

את בעל הבית של הבולס, ג'רי ריינסדורף, הוא שיכנע בקלות. "הוא היה פתוח לרעיון", כתבו ב-ESPN. אבל סילבר ידע שהפור ייפול רק כשג'ורדן ופיל ג'קסון יתנו אור ירוק. בפרק הראשון של הסדרה אגב, אפשר ממש לראות את השיחה בין סילבר לג'קסון על מדרגות המלון בפאריס. "המאמן בסופו של דבר הוא זה ששולט בחדר ההלבשה", נזכר סילבר. "היינו זקוקים לשיתוף פעולה מלא של פיל. הוא היה נהדר, יש לו את זה". ואכן, ג'קסון הסכים. כל עוד הייתה לו הזכות לנפנף את תומפסון והמצלמות מדי פעם.

עם ג'ורדן נדרשה טכניקת שכנוע אחרת, הוא קיבל שליטה מלאה על הנעשה. "ההסכם שלנו היה שאף אחד מאיתנו לא יוכל להשתמש בקטעים ללא אישורו של השני. למפיקים לא תהיה גישה לחלק הזה בספריה, רק לנו", סיפר סילבר. עבור ג'ורדן, אחד משני השחקנים היחידם בזמנו שבאמת שלטו בדמות התקשורתית שלהם, לא היו הרבה חסרונות. "במקרה הכי גרוע", אמר אז סילבר לג'ורדן, "יהיה לך את אוסף הסרטים הביתיים הגדול שנוצר אי פעם להראות לילדים". וג'ורדן? הסכים.

אי אפשר לחכות כבר. ג'ורדן (getty)
אי אפשר לחכות כבר. ג'ורדן (getty) | צילום: ספורט 5

אז למה החומרים האלה, יותר מ-500 שעות של זהב טלוויזיוני, ישבו במגירה במשך שני עשורים?

תומפסון, אותו מפיק שצילם את החומרים, שמר על קשר עם ג'ורדן. אפשר לומר שהם היו חברים אפילו, טוענת שלבורן, אבל לא ברמה של לדחוף אותו להוציא את זה לאור. יום אחד, הוא חשב, ג'ורדן יהיה מוכן. בכל כמה שנים מפיק היה מגיע ומציג את עצמו כאיש הנכון להרים את הפרויקט. פרנק מרשל, ספייק לי, דני דה ויטו - אף אחד מהם אפילו לא פגש את ג'ורדן פנים מול פנים. וכל "לא" כזה הכניס את החומרים עמוק יותר למגירה.

ב-2003 אחד מאנשי 'NBA Entertainment' פרסם קטע מהחומרים רק כדי לעורר עניין ואולי לתת קצת חמצן לצילומים. שלוש שנים מאוחר יותר, הקטע הגיע למנהל פיתוח צעיר של ESPN, קונור של שמו. "הגישה שהייתה להם הייתה מדהימה, וברור שזה 'עשה את זה' לג'ורדן, אז שאלתי מה אתם הולכים לעשות עם זה?", סיפר של, שהיה אז אחד מיוצרי סדרת הדוקו "30 על 30", והיום משמש סגן נשיא התוכן של ESPN ומפיק בכיר של "הריקוד האחרון".

"מאז שראיתי את הקטע ההוא, בניתי הרים וגבעות כדי להרים את זה", סיפר של. "אני עד עכשיו יודע איפה הדיסק הזה בדיוק. הוא בארון מאחורי השולחן שלי. אני יכול לדמיין אותו, דיסק זהוב וחד בתיק תכשיטים". אבל גם זה לא עזר, עד שלתמונה נכנס מפיק העל מייק טולין, שיצר סרטים כמו "קואץ' קרטר", "ורסטילי בלוז" ואת סרט הדוקו על אלן אייברסון. "זה היה אוצר", נזכר טולין.

טולין, שאחראי גם על הסרט התיעודי על או ג'יי סימפסון, מאמין ש"היום, ארוך זה יותר". הוא קבע פגישה עם פולק ואסתי פורטנוי, שניים ממקורביו העסקיים המהימנים ביותר של ג'ורדן, והציע סדרה ולא סרט. "אמרתי להם שנעשה את זה שישה או שמונה פרקים, ככה יראו את מגוון הקשתות של הדמות לאורך הסדרה כולה. אנחנו נחפור ונספר את הסיפור כמו שאיש מעולם לא סיפר", נזכר טולין.

במהלך החודשים הבאים טולין שירטט סקיצה מדויקת של סדרה בת שמונה פרקים ולבסוף, ביוני 2016, הוא קיבל פגישה. כן כן, פגישה עם ג'ורדן. הוא נסע לשארלוט בדיוק ביום בו לברון והקאבס צעדו עם הטבעות ברחובות קליבלנד וכתב ל-MJ מכתב: "מייקל היקר, בכל יום ילדים נכנסים למשרדי עם הנעליים שלך ואף אחד מהם לא ראה אותך משחק. הגיע הזמן".

במצגת שהכין לג'ורדן, טולין הציג את כל הסרטים שהכין - כולל זה על אייברסון. "אתה עשית את זה?", הוא שאל אותו. "כן", טולין מילמל בזהירות. "צפיתי בסרט הזה שלוש פעמים, הוא גרם לי לבכות, אני אוהב את הבחור הקטן הזה. בוא נעשה את זה".