sportFive1006941
צילום: ספורט 5
לאון רוז. מינויו היה הכרחי להתקדמות של כספי (GETTY)
לאון רוז. מינויו היה הכרחי להתקדמות של כספי (GETTY) | צילום: ספורט 5

בוידאו: הכתבה על ליל הדראפט בו נבחר כספי

בימים כתיקונם סביר להניח שהיינו עוסקים עכשיו בשלבי ההכרעה של העונה - בין אם זה ב-NBA, ביורוליג או כאן בליגת העל - אבל לצערנו, המציאות מנעה מאיתנו את המשחק שאנחנו כל כך אוהבים. אז עד שהכדורסל יחזור, מצאנו זמן להיזכר ברגעיו היפים של המשחק. והפעם, לרגל הדראפט שקרב ובא, תחילת הדרך של מי שעשה את זה ראשון - עומרי כספי.

השנה היא שנת 2009. מבול הכותרות מזכיר קצת את קרנבל דני אבדיה שהתרחש העונה. התקשורת מתחילה להבין לאן הרוח נושבת, משפחת כספי מפנימה שזו השנה שלה והתחושה היא תחושה של "כספימאניה" מוחלטת. עד כדי כך שסרטון בר מצווה תמים, בו כספי הבטיח שיום אחד ישחק במדיסון סקוור גארדן, הופך למפלצת ויראלית וגורם לך לחשוב שאולי הוא לא כל כך תמים כמו שחשבת. הרי העסק הזה שנקרא "עומרי כספי" החל לתפקד אי שם בגיל 11-12, עם ההחלטה לעבור מיבנה למכבי ראשל"צ. ונראה שמשם הכל היה מתוכנן, בלי יותר מדי טעויות. במודע או לא, משפחת כספי כיוונה ליעד אחד מתחילת הדרך - ה-NBA.

כך או כך, המהלך הראשון של האבא שמעון, האיש שניצח על המקהלה, היה מינויו של סוכן העל האמריקאי, לאון רוז. בדיוק כמו היום, גם אז מעמד הסוכן היה משמעותי, בטח לשחקן אלמוני מישראל. ורוז, כיום נשיא הניקס ובעברו הסוכן של לברון ג'יימס ואלן אייברסון, הוא אדם בעל השפעה. עבור כספי זה היה הבסיס של מגדל הקלפים, הצהרת הכוונות הראשונה, אבל בלי יותר מדי דיבורים.

בהמשך, כחודשיים לפני הדראפט, הגיע השלב המשמעותי השני: כספי עשה את הדרך הארוכה לסקרמנטו, שם נערך המחנה הפרטי הראשון אליו הוזמן. לאחר מכן המשיך גם לשיקגו, פורטלנד וניו ג'רזי, שם נבחן על ידי הנטס ואף לקח חלק באימונים ששוחקו לעיניהם של נציגי 20 קבוצות שונות. מעין יום מרוכז אם תרצו. בזמנו חשבתי לעצמי שניכר כי הוא למד מהטעויות של קודמיו בתפקיד, עודד קטש ודורון שפר. הוא הגיע חדור מוטיבציה וניסה להרשים את מי שרק ניתן, כשמטרה אחת עמדה לנגד עיניו - הגשמת החלום. וכשחזר לארץ, כספי הבין שכבר לא מדובר רק בחלום.

והשאר - היסטוריה (GETTY)
והשאר - היסטוריה (GETTY) | צילום: ספורט 5

הסימנים הצביעו על בחירה בין המקום ה-22 שהיה שייך לפורטלנד, למקום ה-27 של ממפיס, כאשר בין לבין המתינו גם סקרמנטו ושיקגו. בליל הדראפט, בסביבות חצות, התכנסו עשרות אנשים בבית משפחת כספי שביבנה. מהסוכנים הישראלים, דרך המקורבים ועד החברים והמשפחה. כולם באו לחזות בהיסטוריה.

דיוויד סטרן עלה על הבמה והתחיל להקריא את הבחירות, כל חמש דקות בחירה, כל בחירה הרגישה כמו נצח. כצפוי, בלייק גריפין נבחר ראשון, והאשים ת'אביט מיד אחריו. אך מכאן, התחיל הסיוט הכי גדול שדמיינו בבית משפחת כספי. שטרן הקריא גארד אחרי גארד, כמות המקומות הפנויים התחילה להצטמצם ונותרו לא מעט פורוורדים ברשימה. יצר התחרויות להשתלט על הישראלי. למעשה, בין מקומות 3-12 נבחר פורוורד אחד, ג'ורדן היל. אבל למזלו של כספי, בין מקומות 13-16 ירדו ארבעה פורוורדים נוספים מהרשימה, כולל איזה אחד שלמדנו להכיר כמה שנים מאוחר יותר, אוסטין דיי.

הדקות חלפו, המתח עלה, ונותרו עוד שמונה מקומות פנויים בסיבוב הראשון - לאחר מכן יגיע הלא נודע, אותו לא נודע שתעתע בקטש ושפר. תורה של פורטלנד הגיע, אחת המתעניינות הבכירות של כספי, אך זו העדיפה את ויקטור קלאבר. הפלאפון של כספי צילצל, על הקו סטיבן היומן, אחד מסוכניו האמריקאים. כספי חייך, אבל לא היה מוכן לספר למשפחתו מה נאמר. "עוד חצי דקה נראה", הוא ענה וכיסה את פניו.

סטרן שוב עלה אל הבמה והתחיל בנוסח הרגיל. "עם הבחירה ה-23 בדראפט 2009", הוא קרא, ועם חצי חיוך שמסמל היסטוריה הוסיף: "סקרמנטו קינגס בוחרים בעומרי כספי מרחובות, ישראל, שמשחק עבור מכבי תל אביב". השמפניות בבית משפחת כספי נפתחו, דמעות של שמחה זלגו, הצעקות נשמעו בכל השכונה וכשנשאל מה התחושה, כספי סיכם את הלילה הגדול בחייו במשפט: "אני פשוט לא יכול לדבר".

צפו בסרטון למעלה ותזכרו באחד הרגעים האייקונים של הכדורסל הישראלי >>