את סדרת גמר המזרח המבטיחה בין מילווקי וטורונטו נלווה עם טור שיבחן את התפקוד של שני הכוכבים הגדולים והשחקנים הכי טובים באזור הזה, יאניס אנטטוקומפו וקוואי לנארד.
המנטרה שחזרה פה לאורך שלושת המשחקים הראשונים של גמר המזרח הייתה שיאניס וקוואי, פחות או יותר, מקזזים זה את זה עד כה בסדרה, אבל שהצוות המסייע של מילווקי הרבה יותר מוצלח מזה של טורונטו ולכן, הבאקס ניצחו את שני המשחקים הראשונים ובאחד המשחקים הגרועים בקריירה של הגריק פריק, גררו את הראפטורס לשתי הארכות בקנדה במשחק 3.
התחושה לקראת הלילה (בין שלישי לרביעי), הייתה שיאניס יחזור לעצמו ומילווקי תדע לקחת את המשחק ולסגור עניין בבית שלה. בכל זאת, ההפסד בשתי ההארכות היה רק השני שלה בכל הפלייאוף הזה וקוואי שוב משחק פצוע ורשם 52 דקות לפני יומיים אחרי עונה שהתמקדה בשמירה על הגוף שלו והימנעות מעוד פציעות.
אלא שכמו ג'ון סנואו, גם אנחנו לא יודעים כלום, חוץ מזה שלכל סדרה יש חיים משלה וכך, לא רק שהראפטורס פירקו את מילווקי, הם עשו את זה בנשק של הבאקס עד כה בסדרה: קצת הכוכב הגדול והמון כל מה שמסביב.
אם אחרי משחק 3 נכתב כאן שקוואי השיג מקדמה על יאניס במאבק על תואר השחקן הכי טוב בסדרה הזו, למרות שהיה בפיגור, הרי שהפעם דווקא יאניס ניצח בקרב, אבל ממש לא במלחמה, שכעת הופכת להיות הטוב מ-3 כשכל הלחץ חוזר להיות על מילווקי. הפסד במשחק הבא ונראה אותה יוצאת בשלום מהביקור בקנדה.
וכל זה קרה כאמור ביום בו לנארד די פאסיבי במשך דקות ארוכות. הפציעה המדוברת והעייפות מציקות לו מאוד ובמחצית הראשונה הוא קלע רק חמש נקודות. גרוע מזה עבור טורונטו, הוא לקח רק חמש זריקות וקלע אחת מהן. למעשה, בין שני סלי השדה הראשונים של קוואי עברו לא פחות מ-19 דקות של כדורסל ואפילו הדאנק האדיר על הפרצוף של יאניס בתחילת המחצית השנייה לא העיר אותו באמת.
גם ברבע השני וגם באחרון (שאמנם רובו היה גארבג' טיים, אבל בכל זאת), לנארד לקח רק זריקה אחת ובסך הכל, זרק 13 פעמים מהשדה. נורמן פאוול, ששיחק שתי דקות פחות ממנו, זרק 13 פעמים לשלוש (18 מהשדה בסך הכל). הוא ניסה לתקוף את הסל פעם בכמה דקות וכן הגיע לקו שמונה פעמים, אבל בסך הכל העייפות הורגשה היטב. ניק נרס יכול להיות מאוד מרוצה מכך שהקבוצה שלו ניצחה בקלות והעניקה לחבר'ה הזדמנות לנוח טיפה.
למרות שאם תשאלו כמה משחקני טורונטו, כמו לאורי ופאוול, מבחינתם שהסדרה תימשך ישר מהמשחק היום למשחק 5. הספסל של טורונטו, שמורכב משלושה שחקני רוטציה (פאוול, סרג' איבקה ופרד ואן פליט) סיים עם לא פחות מ-48 נקודות משותפות. שחקני הרוטציה של מילווקי להבדיל (ארסן איליסובה, ג'ורג' היל, מלקולם ברוגדון ופט קונאטון) סיימו עם 19 נקודות משותפות.
דווקא ביום בו מידלטון מזכיר למה הוא נכלל במשחק האולסטאר האחרון, כל שאר החבר'ה נעלמים והוא ויאניס נשארים בודדים במערכה. מידלטון היה פנטסטי עם 11 מ-15 מהשדה ו-30 נקודות והגריק פריק סיים עם 9 מ-17 מהשדה, 25 נקודות ו-10 ריבאונדים), אבל בלי הצוות המסייע זה פשוט לא יילך. וגם אם זה יילך עכשיו, זה בטח לא יילך מול הווריירס.
בפעם הרביעית בארבעת משחקי הסדרה, היווני היה חתום על שתי הנקודות הראשונות, הפעם אחרי שחטף כדור מפסקל סיאקם. יאניס מצליח לפתוח את המשחקים בדומיננטיות וצבר שש נקודות תוך פחות משלוש דקות, כולן באזור הסל האהוב עליו. אלא שטורונטו, כך נראה, קיבלה החלטה לתת לזעם הזה לעבור ולחכות לרגעים בהם יאניס יורד לנו כדי לעבור בעצמה לחמישייה נמוכה יותר ולהרים הילוך. הלילה זה עבד בצורה מושלמת.
סדרת הטוב מ-7 הפכה הלילה לסדרת הטוב מ-3 ולמרות שהביתיות עדיין בידיים של מילווקי והיא כמובן משמעותית בשלבים האחרונים של העונה, הרי שגם הלחץ כעת עובר לבאקס והרול פליירס שלהם יצטרכו להרגיש בבית ולחזור לתפוקה המוכרת, כי אפילו החייזר שמוביל את הקבוצה שלהם מתחילת להתעייף.
