אין הרבה פציעות גרועות יותר מכזו בגיד האכילס לספורטאי מקצועני. אם האבחנה הראשונית תתברר כנכונה, קווין דוראנט ייאלץ לעבור תהליך שיקום ארוך מאוד. בעבר היה מדובר בין תשעה חודשים לשנה, אבל בשנים האחרונות חלה התקדמות באופן הטיפול בפציעה, והזמן, בחלק מהמקרים, התקצר לשישה עד שמונה חודשים. עם זאת, קשה לקחת כמה מקרים בודדים ולהקיש לגבי זה של דוראנט. לכל שחקן גוף שונה, שמגיב אחרת לפציעות.
דוראנט לא היחיד בגולדן סטייט שעבר פגיעה בגיד. הוא יכול להתייעץ עם דמרקוס קאזנס ויונאס ירבקו, שעברו פציעות דומות והצליחו להתאושש. בעקבות הפציעה של הסנטר בינואר 2018, ב-SBNATION בדקו מה המשמעות ארוכת הטווח של קרע בגיד האכילס.
הם התבססו, בין השאר, על מקרי עבר של שחקנים כגון רודי גיי, ווס מתיוס, ברנדון ג'נינגס וקובי בראיינט, על מחקר מ-2013 בו נמצא כי מתוך 18 שחקנים מעל גיל 23 שספגו פגיעות משמעותיות בגיד בין 1988 ל-2011, שבעה לא חזרו לליגה ועל מאמר של CBS מ-2015 בו נמצא כי 14 שחקנים שעברו את הפציעה מאז 1992 חוו ירידה בדקות ובאחוזים מהשדה ולשלוש.
עפ"י המסקנות, אין לדוראנט מקום לאופטימיות. שחקנים מעל גיל 30 (דוראנט יהיה בן 31 בספטמבר) מושפעים בצורה משמעותית מהפציעה. לרוב, הם לא מצליחים למשוך מעבר לעונה או שתיים אחרי ההתאוששות. בנוסף, רק במקרים נדירים הם מצליחים לחזור לשיא של לפני הפציעה, ויותר מכך לזמן ממושך. עבור דוראנט, כך יש לקוות, יתעלם מהסטטיסטיקה, אבל כרגע די ברור שהמשך הקריירה שלו בסכנה.
