סדרת הגמר ב-NBA, עונת 2013/14. משחק מספר 4 בין מיאמי לסן-אנטוניו, הספרס ביתרון 1:2. מלברון ג'יימס אתה יודע פחות או יותר מה תקבל, ולכן עיני הצופים ב-American Airlines Arena היו נשואות בעיקר אל דוויין ווייד. בלי יכולת יוצאת דופן שלו, פשוט אין מצב לגרד שוויון בסדרה. וזה לא שהוא לא ניסה. עוד חדירה אחת לצבע הצפוף, עוד הטעיית זריקה מוכרת (אולי הטובה בהיסטוריה של הענף), עוד פייד-אווי מהפינה. עוד לבנה בחומה. 10 נק' ב-3 מ-13 מהשדה ושלושה איבודי כדור בדרך לתבוסה ביתית ב-21 הפרש. המשחק החמישי והאחרון לא היה מוצלח בהרבה מבחינת האיש שזכה לכינוי "פלאש". 11 נק' ב-33 אחוזים בלבד ושוב שלושה איבודים, שהפכו למתפרצות קטלניות ואגב כך לאליפות עוצרת נשימה של חבורת פופוביץ'.
לכולם היה ברור שווייד לא בריא, אך הוא עצמו העדיף להימנע מתירוצים. "כמו שאמרתי לכם, אני לעולם לא אצביע על שום דבר גופני. הרגשתי בסדר גמור, פשוט לא הלך לי בהתקפה" – בילף הגארד הוותיק את העיתונאים. חודש לאחר מכן הודיע לברון שהוא חוזר לקליבלנד ונתן את האות להתפוררות של ההיט, שעם מאזן שלילי של 45:37 הפכו לקבוצה הראשונה מאז הלייקרס ב-2005 שלא הגיעה לפלייאוף בעונה שאחרי גמר. אז נכון, היו נסיבות מקלות, עם קריש הדם בריאות של כריס בוש שגמר לפורוורד הוותיק את העונה כבר בחודש פברואר, אבל עם העובדות קשה היה להתווכח: ווייד החמיץ בשתי העונות החולפות 48 משחקי עונה סדירה בגלל פציעות בברכיים ובשריר הירך האחורי.
גם אריק ספולסטרה הבין שחייבים שינוי. מספר 3 יוריד במשקל והוא יוריד לו את מספר הדקות. הנקודה המעניינת היא שלסיום העונה המוקדם מהצפוי היה יתרון אחד שלא מדברים עליו מספיק: מנוחה. בחודש ינואר האחרון הודה ווייד שצמד הווטרנים פשוט היו חייבים את זה כדי להכין את גופם לעוד עונה מתישה של 82 משחקים. "אני לא אומר שכריס היה זקוק לקרישי דם כדי לקבל מנוחה, אבל הרגשנו ששום דבר לא הולך לכיוון שלנו" – אמר אז השחקן ל-ESPN. "לכל דבר יש סיבה. כריס יכול היה להתמקד בגוף שלו, וכמובן שגם אני – לא אשקר לכם – שמחתי. ברגע שהיה ברור שאנחנו לא מספיק טובים וידענו שלא נזכה באליפות, לא ממש היה אכפת לי אם נגיע לסיבוב הראשון רק כדי להגיד שעשינו זאת".
באותו קיץ ווייד קיבל החלטה דרמטית. לא, אני לא מתכוון להסכמתו לחתום על חוזה חדש בסך 20 מיליון דולר לעונה אחת בלבד, אלא למשהו שהתרחש מאחורי הקלעים, הרחק מהפלאשים שפלאש כה רגיל להם. הוא החליט להיפרד ממאמן הכושר שלו זה 13 שנה, טים גרובר. את מקומו תפס דייב אלכסנדר, שבניגוד לקודמו בתפקיד, מתגורר במיאמי עצמה ויכול היה להיות צמוד אליו בכל עת. הבחור החדש בשכונה הכין תוכנית עבודה קפדנית, שכללה אימוני התנגדות ומתיחות. ווייד השיל ממשקלו כמעט 5 ק"ג ולראשונה זה שנים התייצב על פחות מ-100 קילו. הכתב מייקל וואלאס שנפגש עימו לצורך אותה כתבה התרשם שהשילוב בין מנוחה, התאוששות ונחישות הביא לתחיה מחודשת.
והוא צודק. ווייד כמעט לא החמיץ העונה משחקים בגלל פציעות. הזמן שלו על הפרקט היה הנמוך בקריירה שלו: 30.5 דק' בעונה הסדירה, מה שלא מנע ממנו לספק 19 נק', 4.6 אס' ו-4.1 ריב'. בינתיים, זה משתלם לשני הצדדים. לפנות בוקר הציג ווייד משחק כביר של 28 נק' ו-8 אס', בניצחון הדי קליל על שרלוט שקבע 0:2 בסדרה. רבים מתחילים לפנטז על גמר מזרח בין לברון ג'יימס וקליבלנד לקבוצה היחידה שבה אשכרה הצליח לזכות באליפויות. אבל בגיל 34, עם שלוש טבעות ואחרי שנכווה בכתפיים, בברכיים, בקרסוליים ובירכיים, ווייד עצמו לא מסתכל עד כדי כך רחוק. "אף אחד לא רוצה את זה יותר ממני. אמרתי לפט (ריילי) אותו דבר: אני אוהב לשחק את המשחק הזה ואני אוהב אותו עוד יותר כשאני בריא".
