sportFive1005412 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

עד ממש לא מזמן נראה היה שדראגן בנדר יחזור לאירופה. הוא סחב על גבו שלוש שנים קשות בפיניקס, דקות מועטות במילווקי וירידה לליגת הפיתוח. כמעט כל אוהד NBA היה מהמר שאף קבוצה לא תיגע בו באותם ימים, אבל באורח פלא, למרות שהיא בעצמה הפכה להיות ה"דראגן בנדר" של הקבוצות, גולדן סטייט זרקה לו גלגל הצלה - ובנדר, בפעם הראשונה בקריירת ה-NBA שלו, תפס את ההזדמנות בשתי ידיים.

על פניו, זה היה יכול להיות סיפור סינדרלה נהדר. בנדר חתם על חוזה לעשרה ימים במקום המושלם מבחינתו: קבוצה פצועה וחבולה, ללא כוכבים ועם המון זמן פרקט עבור שחקנים צעירים, תוססים וזולים. ובנדר היה בדיוק אחד כזה, שנמצא בדרך החוצה וייקח כל הצעה שרק יתנו לו - אבל למה שקרה אחר כך אף אחד לא ציפה.

עד לפני התפשטות נגיף הקורונה, בנדר שיחק תשעה משחקים, קיבל 21.7 דקות על הפרקט, ורשם 9 נקודות ו-6 ריבאונדים למשחק - כולל התפוצצות של 23 נקודות ו-7 ריבאונדים מול הקליפרס. מרשים לא? מספיק כדי להעניק לו חוזה נוסף בן עשרה ימים ומחמאות מכל כיוון, אבל לא מספיק בשביל להמשיך לשחק כדורסל גם כשיש מגפה ברקע. וככה פתאום, אחרי שסוף סוף נבנה, מגדל הקלפים של דראגן בנדר שוב קרס. כעת, שלושה ימים אחרי שגם החוזה השני פג, נשאלת השאלה: מה יעלה בגורלו של בנדר?

התשובה לשאלה הזו די בערפל. מיד עם הפסקת הליגה, ה-NBA וארגון השחקנים האמריקאי הגיעו להסכם על תקופת מורטוריום (הקפאת פעילות) שהחלה ב-12 במארס ותסתיים ב-10 באפריל. כלומר, אין אפשרות הקבוצות לבצע עסקאות בזמן הזה, מטריידים ועד הפעלת אופציות על שחקנים, כולל חוזים לעשרה ימים. כלומר, החוזה של בנדר נעצר כפי שהוא, ובתום התקופה ימשיך מאיפה שהופסק והוא יקבל את מלוא שכרו.

הפירצה של גולדן סטייט, כמו שאר קובוצות הליגה, היא בסעיף הכח העליון שבחוזי השחקנים - סעיף שלמעשה מעניק לה את הזכות לחתוך אחוז אחד מפיצויי השחקן על כל משחק שלא משוחק. כך למשל, לברון ג'יימס יפסיד כ-404 אלף דולרים על כל משחק מבוטל, אבל כמובן שבמקרה של בנדר הסכומים נמוכים הרבה יותר. ועדיין, עושה רושם ששאלה אחת מטרידה את אקס מכבי תל אביב וזו לאו דווקא שאלה של כסף: האם גולדן סטייט עוד תזכור אותו כשהליגה תחזור והפצועים יבריאו?