דייויד מוזס - הדבר הבא בכדורסל הישראלי

צפו במהלכיו בנגן הווידאו למעלה (קרדיט לעמוד היוטיוב של דרור אנגל).

חובב הכדורסל הממוצע בישראל עוד לא נתקל בשמו, אבל באולמות הליגה הלאומית וליגת הנוער כבר אי אפשר להתעלם מדייויד מוזס. הנתונים הפיזיים שלו, ובראשם גובה שמתנשא ל-2.10 מטרים, גורמים לכל מי שרואה אותו ברחוב לעצור ולהסתכל, אבל עבור אנשי הכדורסל הגובה הוא רק נקודת הפתיחה בסיפור הזה. מה שמעניין באמת הוא השילוב בין הממדים הללו לבין התנועה, הטאצ` טוב והקליעה, יכולות ששמורות בדרך כלל לשחקנים נמוכים בהרבה, וזה מה שהופך את בן ה-17 של רמה"ש לאחד הפרויקטים המסקרנים ביותר שצמחו כאן בשנים האחרונות.

הדומיננטיות של מוזס בליגת העל לנוער העונה היא יוצאת דופן. ב-18 משחקים במדי רמת השרון הוא מעמיד ממוצעים של 24.1 נקודות ו-11.4 ריבאונדים למשחק, אבל היעילות היא הסיפור האמיתי: 62.6% לשתיים ונתון חריג של 40.4% מעבר לקשת. מוזס הוא לא גבוה טיפוסי שרק מחכה לכדורים מתחת לסל, אלא איום ממשי מכל טווח, שחקן שרושם מדד יעילות של 26.8 ב-28 דקות ומוביל את קבוצתו לעונת שיא מבחינתה בצמרת ליגת העל לנוער.

הווידאו שלא היה: כך נולד הפרויקט
הסיפור של דייויד מוזס הוא לא הסיפור הרגיל על ילד הפלא שסומן כבר בגיל 10 בבתי הספר לכדורסל. למעשה, עד לפני שלוש שנים מוזס לא ממש שיחק בליגות, כפי שהוא סיפר בעצמו בראיון ל`ארץ הכדורסל`. הוא התחיל לשחק כדורסל בשלב מאוחר יחסית, וגם כשהיה במחלקת הנוער של חולון הוא לא ממש קיבל הזדמנות. המעבר שלו לרמת השרון לפני שלוש שנים, בקיץ שבין כיתה ט` לי`, לא נראה בזמנו כמו החתמה נוצצת של כוכב עולה, אלא יותר כמו הימור על בסיס אמון אישי.

מי שאחראי על ה"שידוך" הזה הוא חנוך מינץ, מאמן הכדורסל הוותיק שמתמחה בפיתוח אישי של שחקנים ומי נחשב לאיש המקצוע הקרוב ביותר למוזס בשנים האחרונות. "חנוך מינץ פנה אליי בקיץ לפני שלוש שנים", משחזר גיא קנטור, מאמנו של מוזס בקבוצות הנוער והבוגרים של רמת השרון, "הוא אמר לי שיש לו איזה בחור שהוא רוצה להביא לרמת השרון שיתפתח אצלנו. אמרתי לו: `אין בעיה, אבל יש לנו רק העברה אחת, אז לפחות תן לי איזה משחק שלו, איזשהו וידאו שאני אבין על מה מדובר`. אבל לא היה כזה, כי הוא לא באמת שיחק". קנטור החליט לסמוך על האינסטינקטים של מינץ, והנחית את מוזס ברמת השרון.

כשהגיע לרמת השרון, מוזס היה בגובה 1.98 מ` עם טאץ` מצוין בידיים, אבל עם פערים גדולים ביסודות המשחק ובכושר הגופני. "הרגיש שצריך באמת להתחיל וללמד אותו מאפס דברים פיזיים, גופניים וקואורדינטיביים", מספר קנטור, "התלבשנו עליו כפרויקט - עבודה אישית, עבודת מעטפת. הייתה הרבה עבודה טכנית-גופנית והיה הרבה חומר להכניס ולהשלים". ברמת השרון הבינו מהר מאוד שחומר הגלם שנפל להם לידיים דורש ליטוש רציני, כזה שמתבסס על השלבים ששחקנים אחרים עברו בגיל צעיר הרבה יותר.

ומתי ברמה"ש הבינו מה יש להם בידיים? לפי קנטור, זה קרה מהר מהצפוי. למרות שהדרך הייתה ארוכה, הפוטנציאל זעק לשמיים כבר מהאימונים הראשונים. "מהר מאוד אתה מבין את חומר הגלם, ולכן האסימונים נפלו במהרה", אומר המאמן, "ויאמר לזכותו - הוא מהשחקנים האלה שאתה רואה אותם משתפרים בכל אימון. יש שחקנים שמשתפרים כל עונה או כל תקופה, אצלו זה באמת הורגש ואנחנו מדברים על זה עד היום - שאתה רואה את השיפור שלו בכל אימון".

הפוטנציאל הענק הגיע גם לאוזניו של אבי אבן, שעבד עם כישרונות גדולים רבים במכבי ת"א לאורך השנים והפך להיות מאמנו האישי של מוזס לצידו של מינץ, החל מהקיץ האחרון. "חנוך לקח את דייויד בגיל צעיר מאוד, התחיל לעבוד איתו ופיתח אותו. כבר לפני כמה שנים חנוך הזמין אותי לראות אותו ומאוד התרשמתי", משחזר אבן, לו ניסיון רב שנים בעבודה עם גבוהים ברמת יורוליג, "היום אנחנו עובדים שלושתנו פעמיים בשבוע בבקרים. דייויד מתקדם בקצב מאוד מהיר, הוא ילד סופר מחויב ומקצוען ורואים את זה על המגרש".

בלי תקרות זכוכית
כשמנסים להגדיר את מוזס מבחינה מקצועית, עולה מיד שאלת העמדה. "אני ממש לא חושב שזה יהיה נכון לשים אותו בתבנית", מסביר קנטור, "המטרה היא לתת לו את ארגז הכלים הכי רחב: גם 5, גם 4, להוביל כדור עם הפנים לסל. כשימשיך לטפס בדרך, הוא כבר ימצא את הדברים שנכונים לו". אבי אבן מחזק את הגישה הזו עם שיעור שלמד מאחד הגדולים ביותר: "דייויד בלאט תמיד היה אומר `תן לו לשחק כדורסל והוא כבר יתאים את עצמו לעמדה`. הוא יכול להיות סטרץ` 4, שוטינג 4 או ביג 5. הוא פשוט יכול לעשות המון דברים".

היכולות הללו יהיו תחת זכוכית מגדלת גם בקיץ הקרוב, כאשר מוזס צפוי להוביל את נבחרת הנוער של ישראל באליפות אירופה. אחרי שבקיץ הקודם הוא היה שחקן רוטציה בשנתון הצעיר, הפעם הוא מגיע כעוגן המרכזי של הנבחרת, מה שיעניק הצצה נוספת ליכולת שלו להתמודד עם הציפיות והלחץ של הובלת קבוצה.

כשמנסים למצוא השוואות למוזס בנוף הישראלי, אנשי המקצוע מעדיפים להימנע מכך. "אני לא אוהב להשוות שחקנים", מודה אבן, "דייויד הוא מיוחד. לא גדלו לנו שחקנים בגודל הזה שיכולים לקלוע, להוביל כדור אחרי ריבאונד ולעשות כל כך הרבה דברים. ברמת הכישרון והפיזיות, התקרה שלו היא הכי גבוהה שאפשר ולשם הוא צריך לשאוף". גם קנטור נזהר מניבויים אך מלא אופטימיות: "מדובר פה במשהו חריג, אנחנו `עפים` עליו ולא יודעים לאן זה יגיע. מצד שני, יש תהליכים שצריכים להבשיל. צריך מוסר עבודה והחלטות נכונות בקריירה".

אז לאן מוזס יכול "לעוף"? האופציות לעונה הבאה רבות - החל מהמשך התפתחות בלאומית או בליגת העל, ועד למעבר למכללות בארה"ב או יציאה לאירופה. אבי אבן, שלוקח חלק חשוב בקבלת ההחלטות של מוזס, מדגיש שהשם פחות חשוב מהמהות: "ההתאמה - זה הדבר הכי חשוב מבחינתו. אנחנו בודקים ברזולוציה עמוקה איפה הוא יתפתח הכי טוב". 

ומוזס עצמו? השאיפות שלו ברורות. בראיון שהעניק ל`ארץ הכדורסל` בתחילת העונה, מוזס לא היסס לסמן את היעדים הרחוקים ביותר: "אני בהחלט חושב על זה, על מכללות וחו"ל, כשהחלום הוא NBA. לא רוצה להציב גבולות, אבל זה החלום שלי". אם העונה האחרונה היא אינדיקציה למשהו, הרי שהחלום הזה עדיין רחוק - אבל בהחלט לא נראה בלתי אפשרי.