גמר גביע המדינה יתקיים הערב (19:00) בהיכל נוקיה ויפגיש בין המורה ותלמידו לשעבר. פיני גרשון, שבגילו ובמעמדו, כבר מזמן הפסיקו לספור לו תארים כאן ולפעמים לוקחים אותם כמובנים מאליהם, ודן שמיר, שלהבדיל כולם יידעו לספר כי זהו גמר הגביע החמישי שלו על הקווים מאז החל לאמן קבוצות בוגרים.
שמיר, כזכור, שימש כעוזרו של גרשון במשך שלוש עונות והיה שותף לשתי הזכיות ביורוליג ב-2004 וב-2005 ולגמר אירופי נוסף בשנה שלאחר מכן. זה בדיוק הזמן לנסות ולהעריך מה צפוי להתפתח על הפרקט בנוקיה במצ'-אפים השונים, בתקווה לערב שמח וצבעוני בהיכל מלא וגדוש.
סטיל, כץ ואסף – ויזנייבסקי ופרקינס
בחצי הגמר בני השרון פתחה עם דורי אסף בחמישייה, אבל הבחור הצעיר לא נכנס לעניינים בדקות המעטות שהוקצבו לו ובעמדות הגארדים שלטו עד לסיום רון סטיל, שעלה מהספסל, וארז כץ. על פניו נראה שיש כאן ניצחון מוחץ לצמד של מכבי ת"א, עוד לפני שמוציאים את המשחק לדרך, אבל לנציגי בני השרון יש מה להראות.
ראשית, כץ הוא שחקן מנוסה מאוד ואין להמעיט בערכו. גם במשחקים שהוא מפגיז אייר בולים ומאבד יותר מדי כדורים, הוא עדיין שחקן הגנה מצויין שעבר בקריירה לא מעט משחקים מלחיצים בהיכל נוקיה ובאווירה דומה.
מהלכי מאני טיים שלו מול אשקלון הכריעו למעשה את המשחק. אם כץ לא יקלע הרבה נקודות, וכנראה שהוא לא, סטיל מחויב להגיע למכסה משמעותית כדי שיהיה לבני השרון איזון בין הנקודות שיגיעו מהקו הקדמי לבין הנקודות שיבואו משחקני החוץ.
ויזנייבסקי ופרקינס משחקים בליגה לא מעט זה לצד זה, כאשר פרקינס יכול לשמור על שחקנים בעמדות 1, 2 ו-3. שניהם מפעילים לחץ גדול על הכדור, משחקים מהר ונהנים מביטחון רב מול יריבות מקומיות, בעיקר ויזנייבסקי, שמרגיש שהמגרש נפתח בפניו כשהוא יוצא מתחומי הטופ 16 ביורוליג.
פרקינס דומיננטי בכל אספקט וגם הולך חזק לריבאונד התקפה, וכץ, ריבאונדר לא רע בעצמו, צריך להיות ער לזה. המפתח מבחינת בני השרון: רון סטיל בשיאו, כץ בערנות מלאה ומשחק נקי מטעויות ומיצוי מקסימלי של היכולות של דורי אסף בדקות שיקבל. אחרת, הצמד של מכבי יחסל אותם.
בלצ'ר, יצחקי, רייס – לימונד, אנדרסון, אידסון, בלות'נטאל
מצ' אפ שמכסה את עמדות 2 ו-3 בשתי הקבוצות, בעוד חלק משחקני מכבי שמופיעים בקטגוריה הזו יכולים לשחק גם כ-4. למעשה, כל השלושה של בני השרון שיחקו מתחת לרמתם בחצי הגמר. מהצד השני, אידסון לא היה פקטור נגד נתניה ואנדרסון הגיע מעט מלא בעצמו למשחק, או לפחות לא מוכן מנטלית במאה אחוז, בשונה ממה שהראה בטופ 16. במשחק על תואר הציפייה היא מכל אחד מהם להגיע מוכן.
השלישייה של בני השרון לקחה מעט זריקות בחצי הגמר. קוקי בלצ'ר ספג שתי עבירות מהירות, התקשה להביא את עצמו לביטוי ונשמר על הספסל עד לסיום המחצית. אחר כך כבר היה קשה לו לזרום הלאה. יצחקי מכריח זריקות, לא מגיע מספיק לקו העונשין, אבל הוא עדיין שחקן מנוסה שהקבוצה זקוקה לו במעמדים האלה, ובמיוחד ליכולת שלו לצבור נקודות מהירות בקלות יחסית. במשחק הליגה נגד מכבי ת"א שניהם סגרו 5 מ-20 מהשדה והם צריכים להכפיל את התפוקה.
בן רייס שיחק 17 דקות בחצי הגמר ולא שותף נגד מכבי בליגה. הוא משחק בחשש מסוים, או ככה לפחות נראה מהצד, ויצטרך להתגבר ולנצל את הדקות שלו עד תום – עניין שלא עמד בו בחצי הגמר. ייתכן שהוא ימצא את עצמו שומר על אנדרסון, ויצטרך להיות קשוח ופיזי ככל שניתן, יותר מאשר היה נגד ג'ימי בקסטר בחצי הגמר. בצד השני, יש לך שלשה פנויה – קח אותה בלי לחשוב.
אם אנדרסון ישחק כפי ששיחק בטופ 16 עד עכשיו, לא תהיה לבני השרון תשובה, ומצד שני המשחק של מכבי עלול להיות שקוף וצפוי יחסית. דן שמיר, שמכיר את מכבי ת"א יותר טוב מכל מאמן אירופי שמגיע למשחק אחד בהיכל, ינסה ודאי דרכים לשיבוש הפעולות של אנדרסון.
הוא היה שמח לקבל, נניח, את גיא פניני לערב אחד בצד שלו. הבעיה של שמיר: גם אם הוא איכשהו יסתדר עם הכוכב של מכבי, שכבר ממזמן לא נתן משחק מצויין נגד יריבה ישראלית, תמיד קיים סיכוי גדול שאידסון יתעלה בערב שבו אנדרסון לא משמעותי במיוחד.
בלות'נטאל הוא ערך מוסף שאין לבני השרון. עוד ישראלי ברמה גבוהה, שיכול לשמור על שחקנים בעמדה מספר 4 ולשחק בהתקפה בשתי עמדות הפורוורד, כולל קליעה מטווחים של 9-8 מטרים. אוניקווה הוא הכי קרוב לזה בבני השרון, אבל הוא משובץ כ-4 בדרך כלל כדי לתת מענה וגיבוי לקו הקדמי. מכבי פיזית וגבוהה יותר בעמדות האלה ונהנית מעדיפות גדולה.
אוניקווה, קלנסי וג'יימס – פניני, גרין, לאזמה ופישר
פניני ואוניקווה משחקים בשתי עמדות הפורוורד, והניגרי של בני השרון יצטרך להשתמש בנשק השלשות שלו כדי לפתוח שטח לסם קלנסי לעבוד בפנים. שון ג'יימס נהנה ממשחק מצויין נגד מכבי ת"א בליגה (20 נקודות ו-11 ריבאונדים) והקבוצה צריכה לחפש אותו הרבה יותר מאשר עשתה בחצי הגמר. ג'יימס צריך להגיע למשחק הזה בגישה הכי לוחמנית שהוא יכול, כי מכבי ת"א ודאי תרצה לסמן אותו וכל קושי בדמות חוסמים כמו פישר ולאזמה עלול להוריד לו את הביטחון.
הגבוהים של בני השרון לא מספיק יציבים מקו העונשין. הקבוצה של שמיר השאירה על הקו עשר נקודות במשחק הליגה בין השתיים, חמש מהן של ג'יימס. גם בחצי הגמר הוא הראה חוסר ביטחון מסוים. מכבי ת"א צריכה להיות איתו פיזית מאוד ולשם כך לשלב במשחק גם את גרין, שהיה סביר במשחק הליגה בין הקבוצות.
אם הגבוהים של מכבי ת"א ישדרו מסר הגנתי תקיף, וקלנסי וג'יימס יתקשו, שמיר יפנה ודאי אל אוניקווה כגבוה שינסה לפתוח קצת את ההגנה מבחוץ. בנוסף לו, הוא יצטרך את הגארדים בכושר קליעה מבחוץ. 8 מ-18 לשלוש הספיקו כדי לנצח את אשקלון, אבל כדי לעמוד מול מכבי הוא יצטרך ודאי סדר גודל של 3-4 שלשות נוספות סביב ה-45% בסך הכל, או אפילו יותר. לא עניין פשוט.
בשורה התחתונה: אסור למכבי ת"א להמעיט בערכה של בני השרון. במשחק הליגה ביניהן, שהתקיים בהרצליה, מכבי ת"א פתחה פער גדול בשלבים המאוחרים, אבל בני השרון חזרה וצמצמה עד 3 בלבד ולא היתה רחוקה מלכפות הארכה. רוב המשחקים של בני השרון צמודים העונה והיא הוכיחה שהיא יודעת לשמור על קצב שנכון לה ומסוגלת להישאר קרוב עד לסיום מול כל יריבה.
ובכל זאת, בהתייחס לעובדה שמכבי לא זכתה בגביע בשלוש השנים האחרונות, וגם לנוכח המשחקים האחרונים שלה נגד קבוצות ישראליות וההפרשים הגדולים שהשיגה (25 מול ירושלים, 22 מול חיפה, 36 נגד נהריה, 16 על נתניה בגביע) – ברור שמדובר כאן במשחק שעשוי להסתיים בפער דו ספרתי לזכות מכבי ת"א. ניצחון בפחות מזה יחמיא לעמידה הטקטית של בני השרון, אם כי במשחק כזה המחמאות לא חשובות, אלא אך ורק התואר.
