בגובה האריות: סיכום השנה של הכדורסל ישראלי
ערן סלע בוחר את האנשים שעשו את שנת תש"ע נהדרת עבור הכדורסל הישראלי. עם נציג ב-NBA, נבחרות מצויינות ואלופה מרעננת, יש סיבה להיות גאים
עונת כדורסל מרתקת עברה על צמרת הכדורסל הישראלי במהלך שנת תש"ע וכללה בין השאר עונה ראשונה ומוצלחת לשחקן ישראלי ב-NBA, זכייה באליפות לקבוצה שאינה מכבי תל אביב, העפלה חלקה של שתי הנבחרות הבוגרות, נשים וגברים, לאליפות אירופה ועוד. הימים האלה והמעבר בין השנה שחלפה לשנה שנכנסת הם זמן מצויין להתייחס לשמות שעשו את תש"ע בכבוד הראוי.
נעבור אחד-אחד על האנשים שעשו את השנה בכדורסל הישראלי, נבדוק מדוע דווקא הם היו אלו שיזכרו את השנה הזו במיוחד וגם אנחנו נזכור אותם לטובה משניים-עשר החודשים האחרונים.
עומרי כספי
ההשתלבות המהירה של כספי הביאה אותו להיבחר גם למשחק בין שחקני העונה הראשונה לשחקני העונה השניה, שהתקיים במסגרת אירוע האולסטאר המסורתי של ה-NBA.

מאוחר יותר הגיע כספי לארץ והצטרף לנבחרת ישראל, כדי להפוך לקלע המוביל שלה עם 16.9 נקודות במוקדמות האליפות. לא פחות מזה, הוא היה גורם המשיכה העיקרי עבור קהל אוהדי הכדורסל בארץ שמילאו את היכל נוקיה בכל אחד מארבעה משחקי הבית במהלך אוגוסט.

עודד קטש
בנוסף, קטש מונה בשנה שחלפה לתפקיד עוזר מאמן נבחרת ישראל ועלה איתה לאליפות אירופה. הוא קיבל לידיו גם את תפקיד מאמן הפועל ירושלים, הנחשבת לבעלת יומרות גדולות לקראת העונה הקרובה. לא פחות חשוב מכל זה – האיש התחתן. מזל טוב.

אלישי כדיר
ליאור אליהו

את היכולת ההתקפית, התנועה ללא כדור והקלות בה הוא צובר נקודות לא יקחו לו. גם לא את היותו שחקן מרכזי בעלייה של נבחרת ישראל לאליפות אירופה ובעיקר לא את המשחק השלישי בגמר הפלייאוף בספרד, בו השלימה ויטוריה ניצחון סנסציוני על ברצלונה, אלופת היורוליג, 0:3, ללא יתרון ביתיות והרבה בזכות 18 נקודות של אליהו. משחק שאולי לא חיפה על עונה שלמה רוויית פציעות ואכזבות, אבל בהחלט הותירה איזשהו טעם טוב ורגעים למזכרת מבחינת אליהו.
גיא פניני

אריק שיבק
בניגוד למוקדמות הטורנירים האחרונים, שיבק הצליח להעלות את הנבחרת ישירות לאליפות אירופה והביא אותה מוכנה מאוד למשחק הראשון שלה נגד איטליה בחוץ, שהניצחון בו עורר ציפיות רבות. יחד עם עוזריו, עודד קטש ודן שמיר, נוצרה הנהגה חדשה לנבחרת ואווירה חיובית מאוד סביבה ובתוכה.

לירון כהן
הראשון, היא הגיעה עם קבוצתה מפולין, ויסלה קראקוב, לפיינל פור של היורוליג. השני, כהן הובילה את נבחרת ישראל לעלייה לאליפות אירופה מהמקום הראשון בבית שלה, עם נתונים אישיים נהדרים: 20.8 נקודות, 6.7 אסיסטים, 49% לשלוש ו-93 אחוז מקו העונשין.

מעבר לזה, היא התקרבה הקיץ עד כדי 21 נקודות בלבד מענת דרייגור, ברשימת קלעיות כל הזמנים בנבחרת ישראל. בקיץ הבא היא תעבור אותה. בעונה הבאה כהן תשחק בסקיו מהליגה האיטלקית, אחרי שחרשה את אירופה מלאון בספרד, דרך בשיקטאש בטורקיה, עבור בקושיצ'ה בסלובקיה ועד קראקוב בפולין.
שמוליק ברנר
ברנר, שהתנהל בשנים האחרונות בתחתית יחד עם עירוני רמת גן, הגיע לברק נתניה רק לאחר שגוני יזרעאלי שאמור היה לשחק שם התחרט ושב לשחק בגלבוע/גליל. מכאן והלאה לקח ברנר את ההזדמנות בשתי ידיו. הוא הפך להיות שחקן חשוב במערך של נתניה, עולה חדשה שהגיעה לפיינל פור ולחצי גמר גביע המדינה והתבססה על שלושה זרים סקוררים – דנילו פינוק, טוני וושהאם ומרקו קילינגסוורת'.

בתוך המרקם הזה, ברנר עשה כמעט כל דבר שלא מוכרח להיות קליעת נקודות: נאבק, חטף, מסר, שמר, הדביק את החברים והוכיח ששחקן לא מוכרח להיות מתוקשר או ברמת נבחרת ישראל, כדי להרוויח עמדה מכובדת בליגת העל. בכל מקרה, ספק אם דיברו על שמוליק ברנר כל כך הרבה כפי שדיברו עליו במהלך השנה שחלפה.
הישראלים במכבי תל אביב

אחרי עזיבתם של עומרי כספי, ליאור אליהו וטל בורשטיין, מכבי נותרה עם דריק שארפ ויניב גרין שמשחקים מעט מאוד אם בכלל, רביב לימונד שקיבל הזדמנויות בעיקר בליגת העל, אבל כמעט שלא ביורוליג, גיא פניני בעונה הראשונה בקבוצה ודייויד בלות'נטל טרום ימי ההצטרפות שלו לנבחרת ישראל. בלות'נטל, גם עבור חלק מהאוהדים, לא ממש התיישב עם ההגדרה 'ישראלי' אף שהוא מחזיק באזרחות מקומית.
נוצר מצב שבו פניני ובלות'נטל החזיקו יחד את כל מחנה הישראלים, פחות או יותר, בעונת היורוליג, ואליהם הצטרף לימונד במרבית משחקי הליגה. מעט מדי. בקיץ צירפה הקבוצה מחדש את טל בורשטיין וליאור אליהו והחתימה גם את אלישי כדיר כדי לעבות את הקאדר הישראלי, לעומת שחרור יחיד – זה של רביב לימונד. בכך הודתה הנהלת מכבי תל אביב בגישתה המוטעית שהכעיסה אוהדים רבים, ונציגיה הזכירו מספר פעמים את הרצון להשיב לקבוצה צביון ישראלי.