שנים ארוכות פנטז יושב ראש הפועל ירושלים, דני קליין, על חזרה של וויל סולומון למלחה. שש שנים חלפו מהרגע שהגארד האמריקאי עזב את הבירה, לאחר שזכה עימה בגביע היול"ב, ועד ששב אליה בשנית, בשלהי הקיץ הנוכחי.
בכל קיץ הסתובבו שמועות בנוגע למגעים בין הצדדים, אבל אלו מעולם לא הבשילו לכדי חוזה, בעיקר משום שסולומון היה סחורה מאוד מבוקשת באירופה והרוויח סכומים שנשקו למיליון דולר בעונה. הקיץ זה קרה. סולומון (32, 1.85) התקשה למצוא קבוצה בכירה, חיפש מקום שבו יוכל להפגין את כישוריו ולשפר את סיכוייו לשוב אל קידמת הבמה וחזרה לאדום נראתה כמו הפיתרון המתבקש.
להפועל ירושלים יש שם מכובד באירופה, במסגרת המקומית תואר נמצא בהישג יד (משחק או שניים, לא יותר), וההיכרות המוקדמת והזיכרונות מהקדנציה הקודמת, השלימו את הפאזל מלא התקווה.
סולומון חזר והפתיחה נראתה מבטיחה. ירושלים הוליכה את הבית בו שובצה במסגרת היורוקאפ, הציגה כדורסל טוב בליגה ואף הצליחה להתגבר על הבלגאן שנוצר בעקבות דברי אביו של יובל נעימי, ממש בתחילת הדרך. החודשים עברו חלפו להם, ולפתע ירושלים ניצבת בפני סיטואציה לא קלה: מכת פציעות חסרת תקדים כמעט, הדחה מוקדמת מאירופה, תבוסה מול אשדוד ואיבוד המקום השני בטבלה, כשברקע תחושה שמשהו פשוט לא עובד כמו שצריך.
כעת, יותר מתמיד, עודד קטש צריך את סולומון בשיאו. אבל, מה זה בדיוק השיא הזה ולמה הקבוצה בעצם זקוקה? החלטנו לבדוק איזה סוג של שחקן ואדם הוא "הדג" בגירסתו הנוכחית, במה מתבטאת התרומה שלו עד כה ולמה מצפים ממנו בתקופה הקרובה ובהמשך הדרך.
שקול, אחראי, מנהיג
בפעם הקודמת שסולומון הסתובב לו ברחובות הבירה, הוא היה בחור צעיר בן 25, שובב וחובב יהלומים, עם אגו גדול על המגרש ומחוצה לו. לכן, ניתן להבין עד כמה הופתעו לטובה בירושלים מהשינוי שחל באישיותו בשנים האחרונות. הוא תמיד היה אדם נחמד, טיפוס לא אלים, אבל מאוד לא צפוי.
היה קשה לסמוך עליו, גם כשהכדור בידיו וגם בחיי היום-יום, וכנראה ששלושת המילים בכותרת היו האחרונות להסביר מיהו וויל סולומון. אך, כמו שאברהם טל שר, "הזמן עושה את שלו". סולומון התבגר, הביא לאוויר העולם ילדה והשתנה. גם העובדה שניסה את כוחו ב-NBA פעם נוספת, בשורות טורונטו ראפטורס וסקרמנטו קינגס, תרמה לשקט הנפשי שלו, כך נראה.
אם בימים עברו סולומון הרגיש צורך להוכיח את יכולתו האישית כדי להגיע לרמות הגבוהות ביותר, הרי שעכשיו הוא כבר יודע שהוא שייך לשם, ומבין שאפשר לרתום את היכולות האדירות שלו להצלחה קבוצתית. "מעבר לזה שוויל הוא ללא ספק אחד הזרים היותר טובים שהיו בארץ, יש לו גם תרומה משמעותית מחוץ למגרש", מספר אורי קוקיה הפצוע, אותו החליף סולומון בתפקיד קפטן הקבוצה, "וויל שחקן מאוד איכפתי, שמאוד רוצה להצליח באופן אישי ומאוד רוצה שהקבוצה תצליח".
"סולומון שחקן מנוסה ששולט מצוין בקצב המשחק", מתאר סם קלנסי, סנטר הקבוצה, שיודע מהי חשיבותו של הניסיון, "הוא יודע מה לעשות כשהכדור ביד שלו והוא לוקח אחריות כשצריך. יש לו מאפיינים של מנהיג".
את תפקיד הקפטן לוקח סולומון בשיא הרצינות. "אני חושב שוויל מיישם את העניין הזה", מסביר עודד קטש על תפקודו של הגארד בהכנות למשחק מול מכבי: "בימים האחרונים, עם הניסיון שלו והפרופורציות שלו, לתת ביטחון. הוא מראה הרבה דריכות ומוכנות. עד עכשיו הוא עושה את העבודה שקפטן צריך לעשות".
חבר, אתה מוסר
סולומון עדיין מסוגל לזרוק הרבה ולהיכנס לרצפים ארוכים של החטאות, כפי שקרה לו בניצחון החוץ בחיפה, בהפסד בחולון ובהפסד לקאחסול סביליה, אבל אם פעם זו היתה נקודת המוצא שלו, הרי שהיום הוא יעשה זאת רק בתור ברירה אחרונה, ולאחר שימצה את אופציית המסירה. הדבר אמנם לא בא לידי ביטוי בשורה הסטטיסטית שלו, אבל בכך ניתן להאשים את חבריו לקבוצה.
סולומון 2.0 הוא גירסא משוכללת ומוצלחת יותר. האתלטיות והיכולות הטכניות הגבוהות היו מנת חלקו גם קודם לכן, אך כעת הצטרף אליהן אלמנט חשוב נוסף: שיקול דעת. במשחקים מסויימים, כמו בניצחון החוץ על סביליה או בניצחון הביתי על ריגה, הוא הבין שהקבוצה צריכה ממנו נקודות, ודאג לכך. כשזריקות הלכו פחות טוב ושחקנים אחרים היו חמים, כמו בניצחון על בני השרון (14 אסיסטים) או על חיפה, הוא עטה את תחפושת הרכז וסידר מצבים טובים לחבריו.
"וויל יודע למצוא שחקן פנוי", מחמיא קלנסי לחברו ומדגיש: "וויל לא רכז מהדור הישן, יש לו קליעה מצויינת והוא לא מהסס לזרוק. זה פשוט לא בא על חשבון היכולת שלו למסור לשחקנים בפינות או להכניס כדורים לתוך הצבע".
סולומון, עדיין איננו הרכז המושלם, אבל השינוי שעבר מאפשר לו לשחק לא רק לצד רכז מוביל, כמו יוגב אוחיון (או דורון שפר וארז כץ, לחילופין), אלא גם לצד קלעים כיובל נעימי וג'ייסון ריץ', ולשמש כ-"מבוגר האחראי" בהתקפה. נקודה זו משמעותית ביותר עבור הצוות המקצועי, שמשתמש בסולומון המגוון לצרכיו. טענות על אגואיסטיות, כדרורים מיותרים וזריקות מחוץ לשטף המשחק כבר אינן נשמעות במלחה.
דברים בסגנון, שנשמעו בשהותו הקודמת של סולומון בבירה, פשוט לא משקפים את המציאות הנוכחית ואין גורם בקבוצה או גורמים בקהל שיטענו אחרת. להיפך, לעתים ישנה תחושה שסולומון צריך לקבל יותר כדורים ולהחזיק בהם לאורך זמן, פשוט כי ממנו מגיעים מרבית המהלכים החיוביים של הקבוצה.
מסירות ונחישות
איננו רוצים שישתמע שבקדנציה הקודמת סולומון היה שחקן הגנה חלש. הוא היה טוב, עם אינסטינקטים חדים ואגרסיביות מתפרצת. אל אלו הצטרפה כעת גם אינטנסיביות מדהימה, בניגוד מוחלט לגילו המתקדם, ובצורה שמאפשרת לאדומים הרבה חטיפות כדור ומתפרצות מהירות כתוצאה מהן. אבל, אין הכוונה לשבח עד אין קץ את משחק ההגנה של סולומון. לעתים גם הוא נופל, הולך חזק מדי על חטיפה או מפספס שחקן בחילופים.
הנקודה היא שלאורך המשחק ולאורך זמן, ניכרת הנחישות והמסירות במשחקו של הגארד. הדבר בא לידי ביטוי על הפרקט, כמו גם מחוצה לו. "הוא תמיד עובד קשה וגם מנסה לעודד את האחרים. לזרוק מילה פה או מילה שם, במטרה לעזור", מספר קוקיה, "מאז שהתחילו כל הפציעות, נוצרה סיטואציה שעל וויל יש יותר אחריות, גם על המגרש וגם מחוץ למגרש. אני חושב שהוא עושה עבודה מצויינת, בין אם זה בניצחון על בני השרון, ובין אם באימונים שהוא תמיד בא לעבוד. גם אם הוא קצת פצוע, הוא לא מוותר על אף אימון", מגלה קוקיה טפח מאופיו של סולומון.
"אין הרבה שחקנים שמשקיעים כמו וויל", מצטרף קלנסי לחברו הפצוע, "הוא מתאמן מאוד חזק ואין דבר כזה אימון, שלא לדבר על משחק, שהוא יגיע אליו ולא ייתן בו הכל. ההשפעה שלו מורגשת. כששחקנים רואים את ההשקעה שלו, הם אוטומטית נותנים יותר מעצמם".
ווינר?
ואת הנקודה החשובה ביותר, שמרנו לסיום. אז וויל סולומון שיפר אספקטים שונים במשחק, התבגר כאדם ומשקיע מעצמו יותר ממרבית השחקנים הזרים במעמדו שמגיעים לארץ. חלק מן הדברים מפתיעים את המערכת ומהווים בונוס, וזאת בנוסף לאותם דברים שקיוו בקבוצה לקבל כשהחתימו את השחקן בקיץ.
מאפיין אחד של סולומון, אותו מכירים בקבוצה מהעבר הרחוק, כמו גם ממשחקיו במדי קבוצות אחרות, הוא הגעתו למשחקים גדולים. מדובר בשחקן שבנה את עצמו על יכולת הקלאץ' שלו, לקיחת הכדור אליו במצבים צמודים והכרעת משחקים חשובים. העונה הוא כמעט ולא נדרש להציג יכולות כאלו, ודווקא במשחק המכריע ביותר, בבית מול קאחסול סביליה, בקרב ישיר על העליה לשלב הבא ביורוקאפ, הוא לא הופיע מפוקס ולא הצליח כשלקח על עצמו את המשחק.
האם בקבוצה מודאגים מכך? ממש לא. "אני באופן אישי מאוד סומך על וויל", מצהיר קטש, וגם קלנסי מצטרף: "הוא עוד ייתן משחקים גדולים מאוד". זוהי האווירה שמשרה סולומון על המועדון - כשיצטרכו אותו, הוא יהיה שם. ומה צפוי לנו הערב ב-21:00 כאשר מכבי תגיע למלחה? לא תמצאו פה הצהרות יוצאות דופן, אבל אמירה יפה של קטש על הכוכב הגדול שלו, דווקא כן. "לאורך שנים הוא הוכיח שהוא בא למשחקים גדולים ומעמדים גדולים. אני לא מנסה להפיל הכל עליו ולא הכל תלוי בו, אבל וויל הוא נפש מיוחדת, כמו שהוא שחקן מיוחד", אמר קטש בפואטיות וסיכם: "קשה לצפות יום לפני איך הוא יהיה בדיוק".
