קידום הכדורסלן הישראלי, סוף למלחמות בתוך האיגוד, הגעה להישגים עם נבחרת ישראל ועוד, ועוד. שלל משימות ניצבות בפני יו"ר איגוד הכדורסל דני חלוץ. ימי החסד לרמטכ"ל לשעבר כבר נגמרו וגם הוא יודע שהגיע הזמן ל"תחקר" את החודשים הראשונים שלו בתפקיד, לבדוק אילו נקודות ניתן לשפר לקראת המשך הקדנציה. חלוץ שמר על שתיקה עד השבוע האחרון וכעת הוא מתייחס בראיון לכלי התקשורת על הבעיות שהיו והאתגרים הצפויים באיגוד.
למה בעצם רצית להיות יו"ר איגוד הכדורסל?
"כי זה אתגר אותי. כשהציעו לי את התפקיד חשבתי, שמלבד העובדה שאני אוהד כדורסל, ואני עדיין שאפשר לעשות את התפקיד הזה בצורה טובה ולהשפיע על הנוער והילדים במדינת ישראל. כמי שעשה דברים בתחום הזה גם קודם, אז אמרתי שזה המשך לעיסוק, משום גם עמדתי בראש עמותת אתגרים".
מי שעמד בראש צה"ל יכול לשאוב סיפוק מתפקיד כזה?
"אם זו הייתה גישתי לחיים, אז הייתי צריך לשבת בבית ולא לעשות כלום, כי אין ארגון שווה בעוצמתו, בגודלו ובאחריותו ובהיקפו, לא לחיל האוויר ולא לצבא, בראשם עמדתי. אני איש של עשייה ולא של ישיבה בבית. תרומה לקהילה היא משהו שתמיד עשיתי ואני חושב שיש משהו באיגוד הכדורסל. אם האיגוד ימלא את תפקידו כראוי, יש כאן אפשרות לפתח דבר יפה שהוא איננו מלחמות, אלא רק מלחמות או מאבקים. בספורט יש הרבה יופי".
איך הביאו אותך לתפקיד?
"לא אזכיר שמות, אבל פנה אליי חבר שהראיון הבזיק במוחו, ושאל אותי אם יש אפשרות כזו, אם אסכים. אמרתי לו 'תן לי לחשוב' ואחר כך 'ספר לי קצת', והוא סיפר. בסוף אמרתי לו 'תניע איזו פגישה', ומכאן הכדור התחיל להתגלגל עד שנקלע לסל. פנו אליי אז גורמים נוספים שנושאים באחריות בנושא וכשנתתי את הסכמתי החל התהליך הפורמלי".
יש שיגידו שהגעת לכאן כדי לנקות את תדמיתך הציבורית אחרי תפקידך כרמטכ"ל.
"שימצאו סיבות אחרות".
אתה מרגיש מחויבות למי שהביא אותך לתפקיד? אנשי סיעת 5 המרכזים, שמעון מזרחי, מוטי אמסלם, חיים אוחיון?
"שום דבר לא מסנדל אותי. אני מחויב רק לנושא, ואם ארגיש שאני נאלץ להיות מחויב לדברים אחרים אני לא אהיה פה".
״מה אמרו לך על סיעת עוז לפני שהגעת לתפקיד ואיך אתה רואה את הדברים היום?
"לפני כן ידעתי מעט. קשה היה כנראה לצבוע את זה בצבעים האמיתיים. אני מוצא שזה במציאות פחות מהדימוי ויותר ממה שזה צריך להיות, כי אני לא מוצא סיבה לאופוזיציות וקואליציות כשזה קשור בספורט, בוודאי לא כשהקואליציה או האופוזיציה לא עוסקת בספורט עצמו אלא במסביב ודרך זה פוגעת בכדורסל. הישיבות מתנהלות בדרך כלל בסדר, הן קצת יותר קולניות ממה שאני מורגל, קצת יותר בוטות לעיתים, אבל אני מניח שבבוא הזמן השקט יחזור למעוננו".
עד כמה קשה לך שהיום אתה צריך להתייעץ ולהתחשב באופוזיציה? בעבר הורדת פקודות והעניינים זזו.
"זה חלק מהמבנה של איגוד הכדורסל ואני חושב שהמבנה צריך לעבור שינוי. אחת ההחלטות שהתקבלה בנושא היא להקטין את מספר החברים מ-39 ל-29, גם 29 זו הנהלה גדולה מדי, אם היא תופסת את תפקידה כמנהלת בפועל של איגוד כדורסל. כל דירקטוריון אמור לאשר החלטות של מדיניות, לא החלטות שוטפות. צריך לייצר את ההפרדה בין החלטות כאלה להחלטות שוטפות של ניהול האיגוד. על זה אני עובד וזה יקח זמן. הקמנו מחדש את מוסד הנשיאות כמוסד קצת יותר פעיל והוא עוזר ליו"ר ולמנהל להוציא לפועל את תוכניות העבודה השונות".
מהן 3 הבעיות הכי גדולות של הכדורסל הישראלי?
"האחת והמרכזית זה מרחב המיון שיש לנו על מנת להצמיח כדורסל איכותי. מידת העיסוק בספורט במדינת ישראל בקרב הצעירים צריכה להתרחב. יש במדינה פוטנציאל, כי מתוך 8 מיליון תושבים אפשר להצמיח נבחרת שתתמודד בזירה האירופית. יש בספורט הישראלי מגבלות תקציב לא מבוטלות, אך ענף הכדורסל מקופח באופן משמעותי ביחס לכדורגל במיוחד בכל מה שקשור להקצבות מדינה. אנחנו מחזיקים בסדר גודל של כמעט 30 אלף ספורטאים רשומים ופעילים בכ-2,000 קבוצות ואנחנו מקבלים תמיכה ראויה, אבל לא כגודלו של הענף במדינת ישראל. הבעיה השלישית נוגעת להתנהלות היומיומית השוטפת וביחסי הגומלין בין האיגוד ומנהלות הליגה והגופים החיצוניים. באופן טבעי, זו בעיה שתלווה אותנו כל הזמן כי לעיתים יש ניגוד אינטרסים".
איך אתה פועל כדי להרים את התקציב? ולשפר את הדו-שיח עם המנהלות השונות?
"אני חושב שהדו-שיח הוא טוב. יש יחסים עניינים טובים עם מנהלת הליגה והגענו להסכמה בנוגע לכל התביעות ההדדיות שהיו בין האיגוד למנהלת. אני מזכיר שהמנהלת היא תוצר של האיגוד, האיגוד המציא אותה. מה שצריך לעשות כדי לשפר את הכדורסל זו תוכנית לטווח ארוך. זה לא יכול לקרות מחר בבוקר. צריך לטפל בשני הקצוות, הקצה האחד זה הנוער והילדים. להרחיב את התשתית, להשביח את רמת האימון ולתת תמיכה מקצועית רחבה יותר כי זה לא רק מאמן. זה גם פסיכולוגים, מאמני כושר, פיזיותרפיסטים ותשתיות. כשזה יהיה קיים, יהיו לנו יותר שחקנים ואז נוכל לטפל יותר בקצה העליון שזה הנבחרות שלנו. אני חושב שבסוף זו גולת הכותרת כי הן הפנים שלנו.
מה אתה חושב על ניגוד העניינים של חברי האיגוד, שרבים מהם מייצגים את האינטרסים של הקבוצות שלהם כי משם הם מגיעים.
"בסופו של דבר כולם באים מעולם הכדורסל או האקדמיה או הצבא. יש ניגוד עניינים מובנה בחלק מהמקרים והוא חייב לבוא לידי פתרון. לא יוכלו אנשים לשבת בהנהלות של שני גופים שיש ביניהם יחסים של תן וקח, יחסים תקציביים וכדומה או שמקבלים החלטות כדירקטורים, כשחובת דירקטור היא כלפיי החברה או הארגון, החובות האלה עומדות בניגוד ולכן הם יצטרכו לבחור, או שישבו פה או שישבו שם. יחד עם זאת, אני רואה בחיוב שאנשי קבוצות יישבו בהנהלת האיגוד. ועדיין, אי אפשר לשבת בדירקטוריון מנהלת ליגת העל וגם באיגוד כדורסל. אין בעיה לשבת בהנהלה של קבוצה וגם באיגוד.
מדוע לא ערכת שינויים פרסונאליים כשהגעת? האם סינדלו אותך? לא רצית להקים את הכוורת שלך? להחליף את המנכ"ל יענקל'ה בן שושן?
"לי אין כוורת בניגוד לאנשים האחרים וגם יש לי אמון באנשים. האנשים פה לא מחויבים אליי אלא למשימה. כשיהיה צורך להחליף אנשים הם יוחלפו. אז לא היה לך רצון לבצע שינויים פרסונליים שנבלם? "נבלם לא, קשיים יש".
סוגיית שאול אייזנברג. הופתעת שהוגשה נגדך תלונה במשטרה זמן קצר אחרי שהגעת לאיגוד?
"אין לי דבר וחצי דבר מול שאול אייזנברג".
הוא התלונן נגדך במשטרה
"אז שהמשטרה תבדוק ותחליט מה שתחליט".
יש לו משהו נגדך?
"לא יודע, אולי תשאל אותו".
יש תלונות שאתה קצת מנותק מהענף. לא מגיע למשחקים, אם אתה מגיע, אז אתה הולך במחצית. אתה מרגיש מחובר?
"אני הולך לאן שאני חושב שאני צריך ללכת, לא יודע מה זה ניתוק. אני לא מכיר שמות של 30 אלף שחקנים".
אתה יודע מיהו שחקן העשור הקודם?
"לא. למה אני צריך לזכור את שחקן העשור?".
זה מאיר טפירו.
"אני לא מכיר את שחקן העשור. אני מכיר את מאיר טפירו אבל לא את הטייטל שחקן העשור".
אתה כל כולך בכדורסל?
"לא. חלק מעיסוקי שייכים לעולם הפרטי שלי, עניינים עסקיים כאלה ואחרים. אני לא מרגיש צורך לפרט. מה שהוא פרטי שלי, הוא פרטי שלי".
האם ראוי שצביקה שרף יאמן קבוצה בליגה, ישמש כחבר הנהלה באיגוד, יו"ר האופוזיציה ויעבוד אצל יצחק פרי, שהוא גם חבר הנהלה?
"היה ראוי שמי שחרט על דגלו את האתיקה היה ראוי שיבחן טענותיו, כאשר מתקיימת מציאות כזו. אני לא מוצא פסול בזה, אבל מבחינת ניראות, אולי יש בזה סממנים שהם 'על הגבול'. צביקה שרף ראוי שיעסוק אימון כי הוא אחד מאושיות האימון במדינת ישראל ואחד מהטובים. האם ראוי שישב גם בהנהלה? אני חושב שהוא צריך לשאול את השאלה".
מה לגבי המאמן הלאומי? אדלשטיין, בלאט ושיבק אלה המועמדים?
"אתה יכול להוסיף לרשימה הזו עוד שמות. גם פיני גרשון ואפי בירנבוים ראויים. מאמן לאומי זו זכות וכבוד. זה ייצוג, אחריות ומשימה. לא בהכרח פרנסה. כל המועמדים נושאים את הערכים האלה וכולם מבינים שלא הכסף הוא שיוביל את ההחלטה".
האם השחקנים המובילים בנבחרת בוחשים בעניין?
"לא. מה פתאום. אין חיה כזאת. הנבחרת בסופו של דבר לא עמדה בציפיות שלה מעצמה ושלנו כציבור ממנה. אין לי ספק שהפתיחה ברגל שמאל במשחק הראשון השפיעה. סבלנו מחסרון של שחקן מפתח (טיוס) ואנחנו רואים היום כמה הוא תורם, אבל אני האחרון שאתלה הצלחה או אי הצלחה בשחקן בודד. אני חושב שיש לנו שחקנים טובים, אבל התלכיד לא היה מספיק חזק וטוב. הדו"ח שאריק שיבק הגיש, עסק בכל מיני סוגיות מקצועיות ואחרות. בסופו של דבר משחק כדורסל לפעמים מוכרע על חוט השערה וזה גם מה שקרה בחלק מהמקרים. אני הייתי שם על השולחן נקודה אחת: מלחמה על הכבוד הלאומי, על הדגל, כמוטיבציה. לרצות לנצח למען הייצוג הראוי של מדינת ישראל. זה דבר שאנחנו חייבים לחזק ולהטמיע בקרב מי שבא לשחק בנבחרת ישראל".
שיבק ראוי לצ'אנס נוסף?
״הוא איש מתאים, ראוי ואיכותי ואני לא פוסל אף אדם, בטח לא בגלל הצלחה או אי הצלחה באליפות אירופה, אם אנחנו מאמינים ביכולות שלו. גם בכדורגל לקחו מאמן שלא עבר מוקדמות ונבחרת לסיבוב נוסף. אני חושב שלרציפות גם יש משמעות. יחד עם זאת, צריך לזכור שאריק שיבק סיים שתי קדנציות כמאמן נבחרת ישראל ולעיתים רענון השורות גם הוא חלק משינוי האווירה. לא אמרתי שהוא לא יהיה, הוא בהחלט ראוי ומתאים להיות המאמן".
אם למשל בלאט יבחר. האם האיגוד ימצא לתת לו את השכר לו הוא רגיל?
"מציאת האיש הנכון קשורה לתקציב ואיכות המאמן. אם לא נפגוש את הציפיות התקציביות של איש אחד נלך לאיש אחר שכן. איגוד הכדורסל לא יוכל לפזר כספי ציבור רק בגלל שמות. תפקיד של מאמן לאומי זה מעבר לכסף".
אם אראיין אותך בעוד שנה או שלוש. ותסתכל אחורה. מה תשיג?
"נוער, נוער, נוער. ילדים, ילדים, ילדים. ושנבחרת ישראל תשפר את מעמדה באירופה. קודם כל, אנחנו רוצים להיות בדרג א', אני מתקשה לראות אותנו אלופי אירופה, אני מזכיר ש-1-7 של 79 זה לא 1-7 של 2014, כי יש כפול נבחרות לכן כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. צריך להיות ריאלים. אני חושב שאם ישראל תתברג בין 12-16 הראשונות באירופה, זה יהיה הישג ראוי לנבחרת בפן המיידי. מה יהיה בעוד עשור? אולי יהיו שינויים גנטיים בעם היהודי. אנחנו עוד לא מייצרים את כמות המיון כדי להיאבק מול אריות אירופה".
האם תפעל להמשך הבחירות באיגוד או לחזרה לשיטת ההסכמים?
"אני חושב שהסכמה מייצרת הירתמות רחבה וזה יותר טוב לספורט. זו הסיבה היחידה. לא שאני לא חושב שצריך להציע אלטרנטיבות או להשמיע התנגדויות. להיפך, זה לא מחויב המציאות, אחרת באמת נהיה סתם עדר. תוצאות טובות מחייבות דיון ועמדות שונות ואני בעד זה. המציאות שמצאתי כאן הייתה מציאות הרסנית ולא מציאות בונה, כולם ניגחו את כולם ואני לא בעד לנגח, אני בעד למצוא את המכנים המשותפים, להתווכח אבל ברגע שמקבלים החלטה - ללכת איתה".
