ההיכל הוא בכלל לא הסיפור: הסיבה לסערה בהפועל תל אביב

* * *
אבל הוויכוח בקהל הוא לא על האולם, לדעתי, הוא ויכוח על הבעלות הפרטית בגרסה המלאה שלה. כי לעמותה יש מספר נכסים - צבע, סמל, שם וזכות וטו על יד אליהו - ואיש לא חושש שנשנה את שם המועדון מהפועל ת"א ל`דולפיני המרכז`, איש לא חושש שנעלה לדרבי בתלבושת כחולה, הרי כבר היינו הפועל אוסישקין והפועל ״בירה מכבי״ ת"א ושרדנו, כך שהנכס היחיד שנשאר לעמותה זה זכות הווטו.

לעופר ינאי יש חזון, יש משאבים ויש גישה שרוצה להתחרות, אבל יש לו רק 81% והדיל היה ברור. אם האירוע הזה יסתיים ולא יהיה לנו את עופר ינאי, זו תהיה בכיה לדורות, אסור שעופר יתייאש מהאירוע הנוכחי, אבל גם אסור להתעלם מזה שב-2008 הקמנו עמותה, ונתנו לאנשים טובים להוביל אותנו מליגה ב` לליגת העל ובנינו משהו יחד, ועכשיו ברור שברגע שזכות הווטו תרד מהשולחן העמותה לא תהיה עוד רלוונטית. 

אולי בכלל העמותה צריכה להיות ארגון הגג של כל אוהדי הפועל תל אביב, ברגל ובסל, ואולי גם צריך להוריד את מחסום התשלום ולאפשר לכולם להיות חלק מזה. לא זכור לי שכדי להצביע בבחירות לכנסת, אני צריך לשלם דמי חבר. אולי העמותה היא ארגון הגג של כל היוזמות החברתיות והקהילתיות של אוהדי הפועל, קהל אקטיביסטי שהוביל ומוביל שורה של פרויקטים. אולי העמותה היא ארגון הגג של ענפים שכרגע לא בפוקוס אבל יום אחד יהיו, כמו כדורעף, כדוריד וכדורמים. אולי העמותה היא ארגון הגג של מחלקות הנשים.

אולי העמותה היא כל זה ויותר.

לראשונה, להפועל יש בעלים חזק ברגל ובעלים חזק בסל, והם צריכים וחייבים למצוא דרך להוביל בצורה טובה את החזון שלהם. בעלי הון אמנם אוהבים להוביל לבד, אבל אין זה אומר שהיוזמה, האקטיביות, החשיבה מחוץ לקופסא שהובילה ב-2008 לתקומה מחדש חייבת להיעלם סופית מהיציעים האדומים.

העמותה חייבת תכנית וחזון.

אין לה את זה כרגע, אבל יכול להיות לה ומהר מאוד.

 * * *

הסיפור הוא לא האולם, לזה יימצא פתרון, אבל יש לנו נכס ביד ובדיון נכון ובהרבה רצון טוב - העמותה יכולה להיות חשובה אפילו יותר בעתיד.

זה זמן חשיבה, זה זמן פשרה, זה זמן למצוא רעיונות חדשים. עצומת אוהדי הפועל שהתחילה לרוץ ברשתות היא צעד טוב בדרך.

זמן לייצר פתרונות.
זמן להרגיע את הפילוג.
זמן חזון.

הכותב הוא חבר בפודקאסט "צבע אדום", פודקאסט אוהדי הפועל ת"א